"אני לא רואה שנחתמים הסכמי גז בין שותפות תמר לחברת החשמל והלקוחות האחרים. אני שומע שהמחירים שמנסות השותפות להשיג הם מחירים שאי אפשר לקבל. ברור שבתנאים כאלה השוק לא יכול להישאר משותק. לכן אמרנו שאנו מתכוונים לבחון את האפשרות להכריז על הגז כמוצר בר פיקוח" - כך אומר שר התשתיות, עוזי לנדאו, בראיון ערב פתיחת ועידת האנרגיה של הארץ-TheMarker בשיתוף משרד עורכי הדין מ. זליגמן ושות'.
בהתייחסות ללחץ הכבד שמפעילות שותפות תמר על חברת החשמל כדי שתסכים לייקר את הגז שתרכוש ממאגר תמר בכ-40% מגלה לנדאו: "ועדת המחירים אמורה היתה להתכנס כבר השבוע אך הדיון נדחה בינתיים, ויתקיים בהמשך. אני לא בעד איומים ולא בעד מעורבות ממשלתית במשק - אך רק אם המשק יכול להתנהל ללא כשלים. המצב כיום הוא כזה שלצערי הרב, צריך להגן גם על התעשייה וגם על הצרכן - וגם לדאוג לכך שיזמי הגז עצמם יוכלו להתקיים ולהתפתח בכבוד".
שר האוצר קבע דד-ליין של חודש ימים עד שיתערב בתמחור הגז. "זה לא טוב שממשלה תתערב, אבל אם לא יהיה מנוס אז או שנכריז על מונופול ונקבע תקרת מחיר לגז, או שנלך על מהלכים קיצוניים - כמו למשל לאסור על חתימת חוזים ארוכי טווח - או שנפצל את מכירת הגז בין השותפות במאגרים".
מדוע לא לפצל את הבעלות במאגרים כבר כעת, ולהבטיח תחרות בשוק הגז מבלי להזדקק לגז המצרי? "אני בעד תחרות, כמו בשוק הספוט האמיתי שבארה"ב למשל. אצלנו, עם זאת, יש שוק ייחודי שבו פועלים כרגע ספק מקומי אחד ועוד ספק מצרי, מול לקוח מרכזי אחד. כלומר מונופול, אך גם מונופסון (שוק שבו קיים קונה דומיננטי אחד - א"ב). בנושא הזה אני בקשר עם שר האוצר ואנחנו מתואמים. אני בעד לתת לחברת החשמל לפעול ולראות בהמשך איך להתערב. הרגולציה הטובה ביותר היא זו שמאפשרת לאנשים להסתדר בלי שהיא קובעת כללים, אם כי לא תמיד זה הולך".
"נבדוק מחדש את עתודות הגז שלנו"
מפת השחקנים בענף הגז הטבעי בישראל ידעה בשנתיים וחצי האחרונות תהפוכות דרמטיות. אלה החלו בתגליות הענק לחופי ישראל, והסתיימו בהפלת המשטר במצרים ובהתרופפות המחויבות שגילה המשטר החדש במצרים להזרמת הגז לישראל. בהתפתחות אחרונה זו תולה לנדאו את ניסיונות הספקית הישראלית לייקר את הגז - אך הוא גם טוען כי מהלך זה יכול היה להימנע אם המדינה היתה פועלת לחתימה מזורזת על חוזי האספקה מתמר, ונמנעת מכינונה של ועדת ששינסקי להגדלת נתח הציבור בתגליות הגז. "אם היינו 'מגלים' את ששינסקי שנתיים מאוחר יותר, המחירים היו נקבעים באופן סביר יותר מול חברת החשמל או כיל - להערכתי, סביב 4.5 דולר למיליון BTU, מה שהיה קובע בנצ'מארק לכולם וחוסך מאתנו את הצורך להתערב".
מדוע חוק ששינסקי אמור להשפיע על תמחור הגז? הרי הוועדה עצמה טענה כי שולי הרווח גבוהים מכדי להצדיק כל השלכה על המחיר. "אם זה היה שנתיים אחרי, הכל היה נראה שונה. גם ששינסקי עצמו אמר שלא לקח בחשבון את האפשרות של היעדרות גז מצרי - ולי לא נותר אלא להפנותו לחוות דעת המיעוט שהוגשה על ידינו לוועדה, והזהירה מפני זה".
ששינסקי טען שלו ידע שתמר תהפוך למונופול, היה מבטל את הקלות המס שהובטחו לשותפות במאגר. "הכל אפשרי, אבל הכל צריך היה להיעשות שנתיים מאוחר יותר. אני שמח אגב שמי שהצטרף לדעתי היה פרופ' ישראל אומן, שטען אף הוא שלא משנים כללים באמצע המשחק".
לצד הספקית הישראלית, שמנסה לנצל את המציאות החדשה להגבהת רף המחירים בענף, משמיעה גם מצרים קולות המרמזים על רצונה לפתוח את החוזה עם הספקית לישראל, חברת EMG. "לא קיבלנו מידע מעבר למה שקראנו בעיתון", אומר לנדאו. "ניהלנו לפני שנה וחצי משא ומתן שבסופו של דבר נפתח החוזה. הדבר נעשה גם מטעמים פוליטיים, כדי לשמור על מערכת היחסים האסטרטגית עם מצרים, וגם מכיוון שפני שוק הגז היו אז שונים - ועדיין אנחנו משלמים למצרים יותר מאשר המדינות השכנות".
כיצד תנהגו אם תועלה דרישה נוספת להעלאת מחיר הגז?
האחזקות בעתודות הגז של ישראל"מונח לפנינו הסכם - ואנחנו עומדים על כך שהסכמים יש לכבד. אנחנו לא רוצים להיכנס למסלול של פתיחת הסכמים, ואני חושב שיש לנו כיום ברירה עם תוכניות הגיבוי שהכנו".
תוכניות הגיבוי שאליהן מתייחס לנדאו נולדו בעקבות שני הפיצוצים שאירעו השנה בצינור הגז המצרי בסיני. אלה השביתו את אספקה הגז הטבעי לישראל, אך גם תפסו את הממשלה לא מוכנה. זאת, נוכח מדיניותה להגביר את הישענות משק החשמל על גז בעוד שהגז עדיין מסופק ממקורות מתכלים ולא בטוחים, תחת כשל שוק מתפתח.
"האירועים רק האיצו את המהלכים שכבר תיכננו, כמו קידום קליטת גז טבעי בצפון הארץ, יבוא גז נוזלי (LNG) בטכנולוגיית מצוף (buoy) או פיתוח שדה הגז נועה", אומר לנדאו. "המרצנו את כל המערכת כדי שנוכל לחבר את נועה בעוד שנה. מעצם העובדה שיש אפשרות להפסקה בהזרמת הגז ממצרים, אתה בונה לעצמך את החלופות כדי שתוכל לספק את צורכי המשק".
מתי צפוי להערכתכם מחסור בגז? "זה מותנה באספקת הגז ממצרים. ההערכות הלא פורמליות הן שתמר תחובר לחוף כבר בסוף 2012, ולצד זאת אנו נערכים גם לתמהיל נמרץ יותר של מזוט, סולר, פחם ו-LNG. אם לא תהיה אספקה ממצרים, נצטרך לגשר על מחסור במחצית השנייה של 2012. גם כאן, אגב, אנחנו בוחנים אם אפשר לסחוט עוד יותר את הלימון הקיים, והנחיתי את הממונה על חיפושי הנפט לבחון מחדש את אומדני הרזרבות של החברות".
ומה יהיו ההשלכות על תמהיל הדלקים במשק לעשור הקרוב? "איבדנו שנתיים יקרות בהקמת תחנת הכוח השנייה באשקלון (תחנה D), שעוכבה בגלל ראש הממשלה ובגלל החלטת משרד הפנים להעביר את התכנון מהות"ל למועצה הארצית. זו תקלה קשה, ואני מקווה שנוכל לקדם את הפרויקט במהירות האפשרית. אנחנו נערכים לכך שתמהיל הדלקים יהיה שונה לקראת 2013, ויהיה מוטה סולר ומזוט לתקופה הקרובה. יהיו לכך היבטים כספיים - וצריך לראות מהיכן יגיעו המקורות לכך".
למה הכוונה?"חברת החשמל תיאלץ להשתמש בתמהיל דלקים אחר של סולר ומזוט, אך אין לה אפשרות לממן זאת מכספה, כי הדירקטוריון לא מוכן לממן זאת. זהו עניין לדרג קובעי המדיניות -להחליט אם יש לכסות זאת באמצעות סיוע לגיוסי החוב של החברה או באמצעות העלאת תעריפי החשמל. יחד עם זאת, הממשלה יכולה להחליט, אבל הרשות תחליט מה שבא לה. המצב הרגולטורי הנוכחי הוא שאינך יכול לקבוע מדיניות. ממשלה יכולה לקבל החלטה, אבל הפקידות יכולה להכשיל את העניין".
"החלטות של מיליארדים בידי ארבעה עובדים"
המדיניות היא להסכים להעלאת התעריף רק בתמורה לרפורמה בחברת החשמל. היכן היא מצויה כרגע?
זה נמצא בדיונים. אני לא יודע אם זה יסתיים השנה, אבל אני יודע שיש רצון טוב - ואני רוצה לראות שזה יסתייע".
משק שעובר בתוך עשור בלבד מהישענות על שריפת פחם (70%) לגז טבעי (70%) נדרש מן הסתם להיערכות רב-תחומית לקראת העידן החדש, ולבנייה יש מאין של תשתיות פיסיות ואנושיות מתאימות.
מה לגבי יתירות הצנרת? האם נראה כניסה צפונית של גז מתמר או לוויתן אל החוף? "בוודאי. זה דבר חיוני מבחינה אסטרטגית, אך זה יהיה עניין של שנים".
ומי יממן אותה?"הדברים מותנים בהיקף הרכישות שיהיו כאן. קודם כל נקדם את התכנון - ואחר כך ניגש למימון".
ויתרתם על הרעיון להקים מתקן קבוע ליבוא גז נוזלי? "איננו מוותרים על מתקן קבוע, אבל הדבר הלוחץ הוא הגשר על 2013 - ואת זה יוכל לספק רק המצוף".
האם תהפכו את שדה מרי-B למאגר אסטרטגי? בבעלות מי הוא יהיה? "בוודאי. בלי שום ספק ים תטיס יצטרך להיות אחד המאגרים האסטרטגיים. באשר לשאלת הבעלות על המאגר, זו סוגיה שכרגע נדונה. אנחנו מדברים גם על מאגר גז אסטרטגי יבשתי - באמצעות הסבת שדה זוהר שליד ערד למשל".
מה לגבי מדיניות יצוא הגז? להיכן נעלמה הצהרתך שלפיה לא יותר יצוא עד שיישמר די גז לצורכי המשק למשך 50 שנה? "אני לא רוצה להוציא מסמך מחייב בשלב זה. צריך לשמור אופק שבין 30-50 שנה, אבל זו שאלה מורכבת".
מה עושה המשרד כדי להיערך להשלכות הסביבתיות של תופעת הקידוחים? "ישנה סדרה שלמה של נושאים שצריך להיערך מולם. הבעיה היא שהחלטות של מיליארדים צריכות להתקבל בידי ארבעה עובדים ומנהלת לשכה, ולך נותר לצפות בזה בעיניים כלות. אתה צריך לעסוק כיום בשאלות של המסחר הבינלאומי, טכנולוגיות קידוח, בהפקה ובסביבה - ואולי באמת הגיע הזמן שייתנו לנו את האמצעים לכך, כדי שלא נותקף לאחר מכן. מישהו ישלם בסוף את המחיר של חוסר היכולת הזה".
"הפקידות משטה בהחלטות ממשלה"
לצד סוגיית הגז בוער בימים אלה שוק נוסף שעתידו לוט בערפל רגולטורי. מדובר בענף ייצור החשמל באנרגיה סולארית, אשר שלוש שנים לאחר שנוסד כבר נקלע למשבר קיומי המאיים על עתידו. המכסה השנייה שפירסמה המדינה למכירת חשמל מסובסד במתקנים פוטו-וולטאיים (P.V) קטנים על גגות אוזלת ממש בימים אלה. המכסה למתקנים הבינוניים היא בהיקף של רבע מהביקושים בשוק - ואילו המכסה לשדות הסולאריים הוקפאה ימים לאחר שאושרה.
האוצר פתח חזית נוספת מול משרד התשתיות כשטען כי אין טעם בסבסוד האנרגיה הסולארית, אך הפסיד במערכה בוועדת השרים לאנרגיות מתחדשות, שהחליטה על חודו של קול להמשיך בתמרוץ ייצור החשמל הסולארי. שר האוצר עירער על ההחלטה - והסוגיה הובאה בפני ראש המועצה הכלכלית, פרופ' יוג'ין קנדל, שפירסם לפני כשבוע מסמך פשרה.
"אני לא חושב שצריך להתייחס למסמך הפשרה", מפתיע לנדאו. "כונסה ועדת שרים שראש הממשלה הקים כדי להמריץ את התחום כולו וקיבלה החלטה. במקום לדון בה, מתחילים את כל הסיפור מהתחלה. שוב שולחים מישהו כדי ללמוד מה צריך לעשות, במקום לבצע את מה שהממשלה מחליטה. פשוט מעכבים יישום תוכנית שעליה החליטה ועדת שרים", הוא יורה.
מה יש בהחלטת הוועדה שלא מצאת אצל קנדל? "רצינו לתת יתרון לפריפריה ולטכנולוגיה ישראלית ולא להגביל את הייצור במכסות, כדי לוודא המשכיות ואופק עסקי, וכל הדברים הללו הולכים לאיבוד בהצעת הפשרה. לכן, ככל שהיא מאמצת את מדיניות משרד התשתיות ביעדי ייצור החשמל באנרגיות מתחדשות, אני מעדיף ללכת למקורות ולא לתחליפים, שהם פחות טובים".
גם החלטת הוועדה לא משקפת מדיניות ברורה לטווח הארוך.
"המטרה שלנו היא להמשיך לקדם את היעד שעליו החליטה הממשלה לייצור חשמל באנרגיות מתחדשות, בשיעור של 5% עד 2015 ו-10% עד 2020. מה שקורה הוא שאגף התקציבים באוצר מבקש לשנות אותו. הם צריכים לבוא ולומר שמשנים את היעד - ואז האוצר ימצא מולו חומה בצורה וחוצת מפלגות, שאינה מבחינה בין קואליציה לאופוזיציה, כשאנו ניצבים בראשה יחד עם שרת החקלאות והשר להגנת הסביבה.
"לצערנו הרב, זהו עוד ביטוי לתרבות ממשל כושלת ונמוכת רמה. ממשלה קובעת יעד, משרד התשתיות מקדם זאת לתוכנית עבודה, ועכשיו מתעוררים ואומרים 'לא רוצים'? גם אם יש השגות, זו סוגיה של מינהל תקין, ומי שחושב שנעשתה שגיאה צריך היה להתעורר בזמן. אי אפשר להוליך שולל משק שלם. החלטת ממשלה צריך לבצע".
אבל דווקא אתם צימצמתם את יעד ייצור החשמל הנקי כשהחלטתם לשקלל בו את יעדי החיסכון בחשמל. "היעדים שלנו לוקחים בחשבון את ההתייעלות האנרגטית שתאומץ, ובכל המרץ. חמישה חודשים הוליך אותנו האוצר באף עד שקיבלנו את התקציב למימוש התוכנית. הפקידות הממשלתית היא שמשטה בהחלטות ממשלה, ולא מאפשרת להן להתפתח".
מה גרם למשבר האמון ביניכם לבין האוצר? "נניח שיש משבר אמון. צריך שכל ישר, לא? קח לדוגמה את האנרגיות המתחדשות. גם אם יש ויכוח אמיתי בנוגע לאנרגיה הסולארית, מדוע לא מאשרים את הרגולציה לביו-מאסה או לאנרגיית רוח, שאין בהן בעיה כספית? למה תוקעים את זה? זו אפילו לא בעיה עם שר האוצר אלא עם הפקידות הממשלתית. צריך לראות איפה זה מגיע לפגיעה במדיניות, כי אגף תקציבים הוא הרי זה שמאשר לרשויות המים או החשמל השונות את התקציב".
כיצד אתה רואה את מדיניות הממשלה בתמרוץ אנרגיות מתחדשות? "אנחנו מציעים להתכנס למתווה תלול של תעריף סבסוד יורד, אבל לא לסגור את הדלת בפני היזמים. המחירים יהיו שונים, אבל מי שיוכל להתארגן במהירות ולהיות יעיל, נוכל להציע לו תעריף מתמרץ כך שהשוק יישמר - ומחיר החשמל יהיה סביר. הבעיה, עם זאת, היא של פיצול הרגולציה, משום שאין לי הסמכות להורות לרשות החשמל אילו תעריפים לקבוע".
מה לגבי העדפת טכנולוגיות? "לטכנולוגיה התרמו-סולארית יש תועלות מקומיות ברורות יותר, וצריך לחזק את הצביון הישראלי. לכן מה שעוד חסר בנוסח הפשרה של קנדל הוא התמריצים שהצענו לקידום מו"פ ישראלי בסך 150 מיליון שקל. זה לא קיבל כלל ביטוי".
יש הטוענים כי הבעיה בשוק לא נעוצה בתמריצים אלא בביורוקרטיה. "רשות החשמל תעבור שינויים. יבחר ימנהל חדש לרשות החשמל, ואנחנו מתכוונים להעביר שינויים בחוק רשות החשמל כדי לשפר את המשילות. גם שר האוצר רואה לנגד עיניו את כשלי הממשל, ואת העובדה שאנחנו לא מסוגלים לקבל החלטות בתחום החשמל וליישמן בלי יד אחת שתכוון זאת".
את ייצור החשמל הפרטי הקונבנציונלי אתם דווקא בלמתם.
"היו לנו הישגים יפים ביותר בכל הקשור ל-OPC, דוראד ודליה אנרגיות. את תחום הקו-גנרציה דווקא הרשות עוצרת, וצריך לראות מי באמת עוצר את התחנה הבאה של OPC. אנחנו בלמנו את חלוקת הרישיונות רק לאחר שהגיעה ל-3,000 מגה-ואט, כדי לוודא מה ייצא לנו מהרישיונות שחולקו".
"משבר המים לא חלף. אנחנו באוברדראפט"
"אנחנו לא מסודרים, ומשבר המים לא חלף. את הקיץ נעבור כנראה בשלום, אבל אתה לא יודע איך נעבור את החורף הבא. אם הוא יהיה שחון אנחנו בבעיה" - כך מגיב לנדאו לדברים שיוחסו למנהל רשות המים לשעבר אורי שני, ולפיהם משבר המים חלף למעשה.
"אנחנו חיים באוברדראפט, עם משיכת יתר של 1-2 מיליארד מ"ק של מי תהום, שאותה אתה חייב להחזיר אם אתה רוצה לשקם את משק המים שלך", אומר לנדאו. "צריך לעבור לראייה ארוכת טווח, וזו גישה אחרת לגמרי. הממשלה צריכה להיות בוגרת יותר, כדי שלא תיקלע למשברים קשים שמחיר הטיפול בהם יהיה יקר בהרבה".
באחרונה דווח כי ירדן ביקשה מישראל להגדיל את מכסת המים המסופקת לה בקיץ הקרוב. "זה נכון. אנחנו עומדים עמם בקשר, והכל ייעשה בתיאום מלא עם משרד החוץ. כשאתה מדבר על דו-קיום שוטף אז הדברים נעשים ברוח טובה".
מדיניותך כלפי הרשות הפלסטינית שונה. "צריך לשנות את המודל שלפיו אנו נותנים מים חיים - ומקבלים ביוב. צריך לחדול מהמצב שבו יש אינסוף תלונות, ומהצד השני אין רצון לטפל בהן. אם הם רוצים לטפל במים בעצמם, בבקשה, נעמיד את הניסיון שלנו ככל שיידרש. אנחנו מטפלים ב-90% ממי השפכים שלנו, ובצד השני רואים אדישות, והזרמת ביוב שמזהם את הנחלים והאקוויפר. הפלסטינים טוענים שזו מולדתם, אבל אין להם בעיה לזהם אותה. הם מתנהגים כמו האם במשפט שלמה, שהבן לא שלה".