"אנשים תמיד יקנו מוצרי צריכה ומזון"

מחירי המזון רק ימשיכו לעלות בשנים הקרובות, אומר גדי לסין, יו"ר איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים ומנכ"ל קבוצת שטראוס, בראיון בלעדי ל-TheMarker על רקע עליות המחירים האחרונות בענף המזון.

"אחד האתגרים של תעשיית המזון בשנים הקרובות יהיה ההתמודדות עם עליות מחירי חומרי הגלם ותחזיות מקרו-כלכליות למחסור עתידי. תחזיות הכלכלנים בעולם מראות שהצריכה גוברת כתוצאה מהגידול באוכלוסייה ומאכילה רבה יותר.

"כשמסתכלים קדימה, במגמות ארוכות טווח, אנו צופים כי בתוך חמש-עשר שנים נראה מחסור בחומרי גלם, כך שבאופן אוטומטי מחירי חומרי הגלם יעלו", אומר לסין לקראת "כנס מזון בעידן החדש", שיתקיים ביום ראשון. "זה אתגר גדול לתעשיית המזון, שתצטרך להמציא מוצרים עם רכיבים שונים וחדשים ועם ערך מוסף לצרכנים".

אתה בעצם אומר שעליות המחירים שאנו חווים עכשיו הן כאין וכאפס לעומת מה שמצפה לנו? "אני מצטט אנליסטים וכלכלנים בכירים בעולם, וזו לא תחזית אישית שלי. זה אתגר גדול של כולם, כי בסופו של דבר, לאף אחד אין אינטרס שמחירי המוצרים יעלו. צריך להבין - מסוף 2009 ועד עכשיו מחיר החיטה עלה ב-51%, מחיר הסוכר ב-31%, הקפה התייקר ב-114%, הסולר ב-76% והמים ב-48%. האינפלציה הזו היא אתגר גדול לתעשיית המזון".

במחירי חומרי הגלם נרשמו גם ירידות. מחיר הקפה, למשל, היה בירידה במשך כל 2009, אבל מחירי הקפה בישראל לא ירדו. "ב-30 השנים האחרונות, מחירי חומרי הגלם נמצאים בעלייה. לא נכון לבדוק אם מחירי חומרי הגלם ירדו בחודש מסוים או במשך כמה חודשים. צריך לדבר על מגמה לאורך זמן. גם מחיר הדלק ירד פעם אחת ל-80 דולר לחבית ואז עף ל-112 דולר".

ובכל זאת, איך זה שלא רואים ירידות מחירים? במשך שנים אף פעם לא היתה סיבה להוריד מחירים? "דווקא רואים ירידות מחירים לצרכן בפועל. ב-2010 המחירים בישראל עלו פחות מהאינפלציה כתוצאה מהתחרות בין הספקים ובין רשתות המזון וגם מול היבוא. התחרות האגרסיבית בשוק קטן יחסית, עם צמיחה של 2% בלבד באוכלוסייה, גורמת לירידת מחירים אפקטיביים בשוק".

אז עליית המחירים הגורפת כיום מעידה על כך שאין מספיק תחרות? לדוגמה, המחירים בחג השבועות האחרון היו גבוהים ב-5% מאשר בשנה שעברה."יש תחרות קשה מאוד, אך המצב לא הותיר ברירה".

איך קורה שכל היצרנים מעלים מחירים בסמיכות זמנים? שטראוס הודיעה שהיא מעלה מחירים ב-27 באפריל, תנובה יצאה בהודעה דומה יומיים לאחר מכן וטרה העלתה מחירים כמה ימים אחרי תנובה. "אני מסרב אפילו להתייחס לטענה הזו".

אתם בשטראוס כבר מרגישים ירידה בצריכה? "אצלנו בחברה עדיין לא. לדעתי גם לא נראה ירידה, כי בסופו של דבר אנשים צריכים לקנות מזון. זה לא מותרות. יכול להיות שאנשים יפחיתו צריכה של מוצרים אחרים, שלא מתחום מוצרי הצריכה".

מחירי כמה ממוצרי המזון כבר כיום הופכים אותם למותרות - גבינה צהובה עולה כיום יותר מ-40 שקל. "וכשקונים אוטו בישראל במחיר כפול מאשר בחו"ל זה לא מטורף? וכשמשלמים פי שניים מע"מ בממוצע לעומת מדינות אחרות בעולם? וכשמשלמים מאות שקלים בחודש על הטלפון הנייד?

וזה אמור לנחם את הצרכנים או להצדיק את מחירי המזון הגבוהים? "זה לא מנחם וזה חמור מאוד. הדלק בישראל עולה פי שניים יותר מאשר בחו"ל כי המדינה לוקחת מסים ולכן גם המכוניות עולות פי שניים יותר וזה עצוב מאוד. אנשים מסתכלים על מחירים אבסולוטיים ולא מבינים שכשמעלים מחירים ומסים מישהו צריך לשלם על זה".

אתם חוששים מכעס של צרכנים או מאובדן אהדה בקרב הציבור? "יצרני המזון חייבים להסביר יותר בתכיפות והרבה יותר טוב את העמדה שלהם. היצרנים צריכים להבהיר שלא הם אלה שקובעים את מחירי חומרי הגלם. זה מאוד פופוליסטי להגיד שחברות מעלות מחירים".

שוק החלב יכול להיות מועמד להכרזה כקבוצת ריכוז, לאחר שתיקון חוק ההגבלים העסקיים בנושא ייכנס לתוקף - כך אמר היום הממונה על ההגבלים העסקיים, דייויד גילה בשיחה עם גלי צה"ל.

בתשובה לשאלה, האם שוק של שלושה שחקנים מרכזיים, תנובה, טרה ושטראוס, ייחשב שוק ריכוזי, ענה גילה: "הוא יכול להיות דוגמה. אנחנו צריכים לנתח את השוק בצורה מעמיקה ולראות, שמתקימים בו תנאים שמצדיקים הכרזה על קבוצת ריכוז. שוק עם שלוש פירמות יכול להיות מועמד לכך, אבל אני לא יכול לומר מעל גלי האתר מה הרשות תעשה בעתיד".

עליית מחירים בה נקטו המחלבות הגדולות בשבועות האחרונים בשיעורים שנראים גבוהים מהמתחייב מעליות תשומות היצור, עוררה מחאה ציבורית שהובילה לחרם צרכנים על הקוטג', בהובלת אתר פייסבוק. רשות ההגבלים אחראית על התחרות במשק ואמורה למנוע עליות מחירים מתואמות בין חברות באותו ענף, תופעה שמוכרת בחוק כקרטל. אלא, שחברות השכילו לתאם ביניהן התנהגות ללא תיאום פורמלי, לדוגמה בשיחת טלפון, או בפגישה. לפיכך, הרשות מתקשה למצוא הוכחות לקרטל.

"יכול להיוצר בשוק שיווי מש דמוי קרטל גם בלי קומוניקציה בין המתחרים", אמר גילה. "חוק ההגבלים מאפשר לרשות לפקח על מיזוגים, מונופולים וקרטלים. יש לנו כלים לעלות על דברים כאלה, כמו שיחת טלפון לתיאום. החוק כרגע לא מאפשר להתערב נגד פעילות עצמאית של פירמות במצב שמתחרים מעלים מחירים אחד אחרי השני. זו הסיבה שדחפנו לתקן את התיקון לקבוצות ריכוז. התיקון נמצא בשלב חקיקה מתקדם. כשיעבור נוכל להכריז על שוק ריכוזי כקב ריכוז שהתחרות בו מועטה", הוסיף.

גילה הבהיר בעבר, כי פעילותו ברשות ההגבלים מכוונת לשיפור מצב הצרכן. על המחאה הצרכנית נגד הקוטג', אמר כי מחאה צרכנית היא דבר קריטי לשמירת זכויות הצרכנים. "אני חושב שמודעות של צרכנים היא דבר קריטי. התפקיד שלנו לטפח תחרות. אבל אם הצרכנים לא ייצאו מהאדישות, כל המאמצים שלנו לא יועילו. הפירמות ינצלו את השולחן האדיש. זה לא רק בפייסבוק אלא גם ללכת לסופר הרחוק יותר אם הוא באמת יותר זול. זה קריטי כדי שהמאמצים שלנו להגברת תחרות יביאו להגדלת רווחת הצרכן