חקר הננו טכנולוגיה המתפתח בישראל זוכה לתקציבים נוספים: מרכזי הננו טכנולוגיה הפועלים באוניברסיטאות המחקר בישראל יתוקצבו בחמש השנים הקרובות ב-150 מיליון דולר לצורך הרחבתם, פיתוח המחקר, גיוס חוקרים חדשים והקמת תשתיות מחקר. המענק יועבר כחלק מתוכנית לפיתוח תחום הננו טכנולוגיה בישראל. השלב הראשון של התוכנית, שהחלה ב-2005, מסתיים השנה. בסך הכל היקף התקציבים שיופנו לתחום בשנים 2005-2015 הוא 400 מיליון דולר (כ-1.4 מיליארד שקל). אחת ממטרות התוכנית היא לפתח בישראל תעשייה המבוססת על המחקר בתחום.
בפרויקט שותפים הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, שאישרה את המשך התוכנית בשבוע שעבר, המדען הראשי במשרד התמ"ת, משרד האוצר ומשרד המדע הצפויים לאשר את השתתפותם בהמשך התוכנית השבוע. משרדי הממשלה מתקצבים שליש מהכספים המיועדים לתחום והיתר מתקציב האוניברסיטאות וקרנות פילנתרופיות. תחום הננו טכנולוגיה הוא היחיד בישראל שזוכה לתמיכה ממשלתית רחבה כמו זו לעידוד המחקר בו.
בסך הכל תקציב המדינה 60 מיליון דולר לאוניברסיטאות בחמש השנים הקרובות, המותנים בהשתתפות האוניברסיטאות בשאר התקציב - 90 מיליון שקל מתקציבים ומתרומות מקרנות פילנתרופיות. זאת, בדומה למנגנון התקצוב בשלב הראשון בתוכנית.
כל אוניברסיטה תקבל ממשרדי הממשלה 5 מיליון דותר (בסך הכל 30 מיליון דולר לשש אוניברסיטאות), ותגייס את שאר התקציב מתרומות שיתקבלו מקרנות פילנתרופיות ומתקציבה. יתר המימון הממשלתי (30 מיליון דולר) יחולק בין האוניברסיטאות על בסיס תחרותי, בהתאם לאיכות תוכניות המחקר בכל מכון והישגיו. בסיום התוכנית בעוד חמש שנים צפויים מכוני הננו טכנולוגיה באוניברסיטאות לפעול ללא מימון ממשלתי. בנוסף, האוניברסיטאות יממנו באופן ישיר גם את שכר החוקרים במכונים, בעלות המוערכת בכ-30 מיליון דולר בחמש השנים הקרובות.
במסגרת הפרויקט הוקמו מכוני מחקר בתחום הננו טכנולוגיה - מחקר חלקיקים זעירים בתחומי מדע שונים - בטכניון, במכון ויצמן, באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת בר אילן ובאוניברסיטת בן גוריון. התקציב היה של 220.5 מיליון דולר, מהם 73.5 מיליון דולר בתקצוב משרדי הממשלה, כולל סכום של 26 מיליון דולר שניתן למכון הראשון שנפתח בטכניון כבר ב-2005.
התקציבים נפרסו בשנים האחרונות במסגרת התוכנית שהשלב הראשון בה יסתיים בסוף השנה. בחודשים האחרונים התקיימו דיונים בין משרדי הממשלה והות"ת בנוגע לאפשרות להמשיך את הפרויקט ותקציבו.
העוצמה טמונה בידע
יו"ר הות"ת, פרופ' מנואל טרכטנברג, אמר כי במהלך החודשים האחרונים פעלו בשיתוף פעולה צוותים של הות"ת, המדען הראשי, משרד האוצר ומשרד המדע בגיבוש הקריטריונים להמשך התוכנית. "השלב הראשון בתוכנית הסתיים בהצלחה מבחינת הפרמטרים שהוצבו. במהלכו הצטרפו מדענים מצטיינים לסגל האוניברסיטאות, נקלטו עמיתי מחקר ושולבו דוקטורנטים במרכזים".
בחמש השנים הראשונות לתוכנית נקלטו במכוני המחקר 63 חוקרים חדשים, הנחשבים למובילים בתחום, וכן יותר מ-270 עמיתי מחקר ופוסט דוקטורנטים. בנוסף, במסגרת עבודת המכונים הוגשו 570 פטנטים מתוכם 139 פטנטים כבר אושרו.
התקציב יחולק בין המשרדים כך שבחמש השנים הקרובות הות"ת תתקצב את האוניברסיטאות בכ-22.75 מיליון דולר (כ-38%), המדען הראשי במשרד התמ"ת בשיעור שווה (22.7 מיליון דולר), משרד האוצר יעביר 8.5 מיליון דולר (14%) ומשרד המדע 6 מיליון דולר (כ-10%).
במסגרת התוכנית תינתן תמיכה ממשלתית מקבילה לכספים שיועמדו ממקורות האוניברסיטאות ומגיוס תרומות לצורך סלי קליטה למדענים חדשים, רכישת ציוד וחומרים, תחזוקה והקמה של מעבדות ומתקנים. כמו כן, חלק מהתקציב מיועד להקמת קרן תחזוקה, שלה יופרשו כספים בשנים הקרובות, ותסייע לאוניברסיטאות בתפעול המרכזים לאחר סיום המימון הממשלתי. אחת ממטרות התוכנית היא להקים תעשייה מבוססת ננו טכנולוגיה הנשענת על תשתית המחקר והפיתוח באוניברסיטאות וליישום תוצרי המחקר בבתעשייה.
ראש מכון ראסל ברי לננו טכנולוגיה בטכניון, פרופ' ישעיהו טלמון, אומר: "מדובר במחקר בחלקיקים בגודל קטן מאוד. המחקר עוסק במגוון התופעות המתרחשות בגדלים של של ננו מטרים בודדים עד מאות ננו מטרים בודדים. בסדר הגודל הזה אפשר לצפות בתופעות טבע שונות ולבצע מחקר בסיסי במטרה להעביר את הידע שנצבר בו לשימושים מעשיים".
לדבריו, מחקר ננו טכנלוגיה עוסק בתחומים מגוונים, למשל מחקר חלקיקי ננו סיבים של פחמן בניסיון לנצל את תכונותיהם להולכת חשמל באופן מהיר יותר ולייצור גופים חזקים אך קלים. קיימים יישומים גם בתחום הרפואה, בין היתר לצורך דימות מדויק יותר וריפוי באמצעות התאים עצמם. "יש חשיבות גדולה לתעשייה בייצור תרופות מתוחכמות, וכן חיישנים זעירים בגוף. קיים פוטנציאל לייצר מכוניות ומטוסים קלים יותר, חומרים שיהיו חסינים בפני כדורים ומסכי מגע חכמים. הכל מתבסס על מחקר של ננו חומרים כאלה ואחרים".
טרכטנברג הוסיף כי להערכת הצוות המשותף של משרדי הממשלה, בשלב השני בתוכנית יגויסו 50 מדענים מובילים בתחום לעבודה במרכזים, יאושרו 90-120 פטנטים חדשים, וייחתמו 80 הסכמים עם התעשייה על הזכות לשימוש בפטנטים. יעדים נוספים של התוכנית כוללים הקמת שתי חממות ייעודיות לננו טכנולוגיה והקמת 15 פרויקטים שבהם יפותחו מוצרים שנבעו מהמחקר בתחום. בנוסף התוכנית צפויה להביא לכ-350 פרויקטים משותפים עם התעשייה ול-20 סיפורי הצלחה של מוצרים תעשייתיים מבוססי מחקר בננו טכנולוגיה.
בישראל החל ב-2002, בעקבות המלצות פורום תל"ם המשותף למשרד התמ"ת, האקדמיה הלאומית למדעים, הוועדה לתכנון ותקצוב, משרד הביטחון ומשרד האוצר. ב-2002 החליט הפורום כי יש להשקיע כ-315 מיליון דולר בפיתוח תחום הננו טכנולוגיה בישראל כדי להפוך את ישראל לאחד המרכזים המובילים בעולם בתחום זה.
באותה תקופה, הוקמה ועדת INNI בראשות דן מידן, מייסד חברת אפלייד מטיריאלס, ליישום תוכנית ההשקעות בתחום הננו טכנולוגיה בישראל. ועדת INNI משותפת לתעשייה ולאקדמיה, והיא בוחנת באמצעות ועדה בינלאומית את הישגי המכונים באופן קבוע, וממליצה למשרדי הממשלה על המדיניות בתחום.
מרכז המחקר הראשון בתחום הננו טכנולוגיה בישראל הוקם במכון ויצמן בשנת 2005, עוד לפני תחילת יישום התוכנית. המכון הוקם בעקבות תרומה בסך 26 מיליון דולר שהתקבלה במכון מקרן ראסל ברי האמריקאית, שבעקבותיה החליט משרד התמ"ת להשוות את הסכום ולהקציב 26 מיליון דולר נוספים. אגודת ידידי הטכניון החליטה להקציב סכום דומה, והמכון נפתח בתקציב של כ-78 מיליון דולר.
בעקבות פתיחתו החלה המדינה ליישם את השלב הראשון בתוכנית במודל דומה של השוואת תקציבי המדינה לתקציבי האוניברסיטאות. התקציב שאושר לשלב השני של התוכנית כולל תוספת תקציבית בסך 5.8 מיליון דולר שניתנה בשנה שעברה לטכניון, לפני שאושרה יתר התוספת, מכיוון שהתקצוב שלו במסגרת השלב הראשון בתוכנית הסתיים מוקדם יותר.
יתר המכונים נפתחו במהלך 2007. במכון ויצמן פועל מרכז בראון למחקר תת מיקרוני, מרכז גולדשלגר לננו פיסיקה ומרכז קימל לננו מטריה; באוניברסיטה העברית פועל מרכז קרוגר לננו טכנולוגיה וננו מדעים; באוניברסיטת תל אביב מכון לננו טכנולוגיה ומכון לננו מדעים; באוניברסיטת בן גוריון פועל מרכז אילזה כץ; ובאוניברסיטת בר אילן פועל המרכז לחומרים מתקדמים וננו טכנולוגיה.
"תחום הננו טכנולוגיה נחשב לחדש לחלוטין ולכן הפוטנציאל של היישום בו אדיר", אומר פרופ' טלמון. "לעתים רחוקות נפרץ לפתע שטח חדש לגמרי שיש לו פוטנציאל יישומי כל כך גדול כמו זה. רק עכשיו אנחנו רואים את תחילת היישום של הפוטנציאל במחקר הזה, ובכל העולם רואים אותו באופן ברור מאוד".
טלמון משמש ראש המכון בשנה האחרונה, לאחר שהחליף את מקים המכון, פרופ' אורי סיון. "העוצמה של ישראל מתבטאת בידע שלנו ובפיתוח כוח האדם שלנו", הוא מוסיף. "זו דוגמה קלאסית של תחום שבו אפשר להגיע למצוינות בלי להיות משופעים באוצרות טבע ועל אף שיש לנו קהילה מדעית לא גדולה. גם המדע שנעשה בישראל מביא לכך שיש לנו נתוני פתיחה טובים מאוד".
בנוגע להשקעה הכספית בתחום אומר טלמון כי "אף שההשקעות בישראל מאוד נדיבות ביחס לתחומים אחרים, אנחנו עדיין לא מגיעים לרמת ההשקעות בתחום כמו בארה"ב או צרפת, שם ההשקעות בננו טכנולוגיה אדירות. אבל אם מסתכלים על פרמטרים של תפוקה מדעית, אז אנחנו בהחלט נמצאים במקום מכובד מאוד בעולם".