הפתרון של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר השיכון, אריאל אטיאס, למחאת הדיור צפוי להיות הצעת 5,000 דירות מסובסדות. הדירות יימכרו במסלול של "דיור למשתכן", אבל עם סבסוד חריג של 50% ממחיר הקרקע. משרד האוצר מתנגד בתוקף להצעה, מאחר שהניסיון מלמד כי הרוב המוחלט של הדירות שנמכרו בעבר במסגרת "דיור למשתכן" נמכרו למשפחות חרדיות.
"דיור למשתכן" הוא מסלול של מכירת דירות מוזלות, הנבנות על קרקעות של המדינה. ההוזלה מושגת בכך שהמכרזים לבניית הדירות הם מכרזים הפוכים - הזוכה במכרז הוא הקבלן המתחייב למכור את הדירות במחיר הנמוך ביותר.
במכרזי "דיור למשתכן" המדינה מציעה את הקרקע לבנייה במחיר מלא (לפי שמאות של השמאי הממשלתי), כך שהיקף הסובסידיה הממשלתית הוא קטן בלבד - למעשה אלה הם הקבלנים שנותנים את מרב ההנחה לדיירים, בין השאר בכך שהם בונים מראש דירות קטנות ופחות איכותיות. עם זאת, מאחר שהשמאות הממשלתית נחשבת נמוכה יחסית, ומאחר שמדובר במשבצות קרקע גדולות יחסית, בסך הכל הצליח המסלול של "דיור למשתכן" להביא למכירת דירות במחירים נמוכים ב-10%-20% ממחיר השוק.
מאחר שמדובר בדירות מוזלות, הרי שהמדינה קובעת את הקריטריונים לזכאות לרכישת דירות. הזכאים הם משפחות במצב סוציו-אקונומי נמוך, כאשר ההקצאה היא 20% לזוגות צעירים, 20% למשפחות קטנות (עד שלושה ילדים) ו-60% למשפחות גדולות (בשתי מדרגות: יותר מארבעה ילדים ויותר משישה ילדים). כלומר, הקריטריונים מביאים לכך ש-60% מהדירות מתאימות רק למשפחות חרדיות.
מאחר שמדובר במכירת בניינים שלמים, הרי שבניין שבו 60% מהדירות נמכרו לחרדים - ספק אם יירכשו בו דירות על ידי משפחות חילוניות. כך יוצא שבפועל כמעט 100% מהדירות ב"דיור למשתכן" נמכרות למשפחות חרדיות.
עתה מציע אטיאס להרחיב את המסלול של "דיור למשתכן" בצורה דרמטית: להקצות לו 5,000 דירות חדשות ולהעמיק את הסובסידיה כך שמחיר הקרקע במכרזים יהיה 50% בלבד מהשמאות הממשלתית. המשמעות היא ש-5,000 יחידות דיור יימכרו במחירים נמוכים משמעותית ממחיר השוק - אבל בשל הקריטריונים הקיימים בפועל יזכו בהן כמעט ורק משפחות חרדיות.
בכיר בירושלים הגיב אתמול להצעת אטיאס בציניות: "הצעירים עם הרסטות ישנים באוהלים בשדרות רוטשילד - כדי להשיג עוד דירות מוזלות לחרדים". לדבריהם, ההצעה הקיימת לא תפתור באמת את מצוקת הדיור, והיא נועדה בעיקר לחזק את הקואליציה של נתניהו - לחשק את ש"ס ויהדות התורה אל תוך הקואליציה.
ככל הידוע, משרד האוצר מתנגד בתוקף להצעת אטיאס - מאחר שהיא מוטה לאוכלוסייה מסוימת, ומאחר שהיא תסייע רק ל-5,000 משפחות. משמע, מדובר במתן הטבה ממשלתית גדולה למספר קטן של משפחות, מבלי לפתור באמת את מצוקת הדיור במרכז המדינה.
בנוסף, האוצר מתנגד להצעה משום שהיא חותרת תחת הניסיון להסיט אוכלוסייה לפריפריה - ההטבה של המחיר למשתכן היא הרבה יותר גדולה מההטבה המוצעת לדירות בפריפריה, כך שאין יותר סיבה לעבור לפריפריה בשל מצוקת דיור.
מכירה או השכרה?
האוצר כן תומך בהצעה אחרת של משרד השיכון, והיא לערוך מכרזים ייעודיים לבנייה להשכרה. הכוונה היא להסב את אותן 5,000 יחידות דיור על קרקע ממשלתית לבנייה להשכרה בלבד - כאשר המדינה תהיה מוכנה להציע את הקרקע במחיר נמוך. זאת מאחר שבנייה להשכרה נחשבת לא כדאית בישראל, ולכן רק הוזלת מרכיב הקרקע תאפשר לפתות קבלנים לבנות.
על פי ההצעה המתגבשת במשרד השיכון, הקבלן הזוכה במכרז יתחייב להעמיד את הדירות להשכרה לתקופה של 15-20 שנה. הוא גם יתחייב לבנות שיעור מסוים של דירות קטנות.
הדירות יוקצו גם לזוגות צעירים וגם למשפחות - והן יושכרו לתקופה של עד חמש שנים. כך, 5,000 דירות יוכלו לפתור את מצוקת הדיור של 20 אלף משפחות.
הקריטריונים לזכאים להשכיר את הדירות עוד צריכים להיקבע, אבל באוצר מתעקשים כי מדובר יהיה בקריטריונים רחבים - שלא יהפכו את הדירות להשכרה לחרדים בלבד.
עם זאת, בין משרד השיכון לאוצר קיימת עדיין מחלוקת לגבי מחירי השכירות. משרד השיכון מציע, כמו ב"דיור למשתכן", כי במכרז יזכה הקבלן שמוכן להשכיר את הדירות במחיר הנמוך ביותר. משרד האוצר, לעומת זאת, סבור כי בשל חוסר הכדאיות בבנייה להשכרה - הוספת דרישה של שכירות מוגנת תביא לכך שהמכרזים ייכשלו.
באוצר גם חוששים כי השכרת הדירות כולן במחיר נמוך תיצור "גטאות של עזובה ועוני", בדומה למה שקרה בדיור הציבורי בישראל. לכן, האוצר מציע כי הדירות יוצעו לשכירות לפי מחירי השוק - אבל מאחר שמדובר יהיה בדירות שיוצעו רק לזכאים, במספר גדול ולתקופה ממושכת (חוזה לחמש שנים), עדיין מדובר יהיה בהטבה ובמתן יציבות לשוכרים. לפי הערכות, המשרדים יגיעו בסוף להסכמה על כך ששיעור מסוים מהדירות בכל פרויקט יוצע במחיר מוגן.
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר בתגובה: "גורמים עלומים במשרד האוצר מנסים לרפות את ידי שר הבינוי והשיכון על ידי הפצת כזבים ופילוג בין אוכלוסיות. באותן שיטות ניסו למנוע את המענקים לזוגות צעירים בגובה 100 אלף שקל בפריפריה. זאת, בתואנה כאילו הם מיועדים לחרדים, אף שידעו שמדובר בקריטריונים שוויוניים לחלוטין, מה שהוכח בסופו של דבר ברשימת היישובים שנקבעה עם יישובי מיעוטים רבים (שמונה מתוך 28) ושל כלל המגזרים.
"גורמים אלה מנסים כעת לפגוע באותה שיטה נלוזה וכוזבת, כאילו הצעתו של שר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס, להפחית 50% מערך הקרקע מהשומה במכרזי המחיר למשתכן, מיועדים כביכול לחרדים, אף שמדובר במכרזים בכל אזורי הביקוש, במקומות שבהם אין סיכוי שתגיע לשם אוכלוסייה חרדית או בתב"ע עם בנייה לגובה.
"נתוני השיווקים של מכרזי המחיר למשתכן מאז כניסתו של השר אטיאס לתפקידו מוכיחים זאת באופן חד-משמעי. המשרד אינו מוגבל בהוצאת מכרזי מחיר למשתכן ואין בהם כל העדפה".
החוק ידרוש שילוב דירות להשכרה במיזמים
גם ראש הממשלה בנימין נתניהו מקדם הכללת דיור מוזל להשכרה בחוק הוד"לים (ועדות לדיור לאומי), שיועלה בשבוע הבא להצבעה בקריאה שנייה ושלישית בכנסת.
נתניהו הורה להרחיב את חוק הוד"לים כך שיכלול ייעוד קרקעות לדירות לשכירות למשך 10 שנים לפחות, וכן דירות קטנות של עד 75 מ"ר, כפי שסיכם עם יו"ר ועדת הכלכלה ויו"ר הוועדה המשותפת המשותפת לחוק הוד"לים, ח"כ כרמל שאמה-הכהן (הליכוד). בנוסף הנחה נתניהו לקבוע בחוק כי חובת הגשת תוכניות רק על קרקעות מדינה לא תחול על קרקעות בתחום יישובי מיעוטים.
בעקבות פניית ח"כ חנא סוייד (חד"ש) לראש הממשלה לכלול את היישובים הערביים בחוק הוד"לים, נוסף סעיף בהגדרות החוק המחיל את החוק על היישובים הערביים, בתוכניות של 100 יחידות דיור ועל קרקע פרטית. החוק המקורי כלל 200 יחידות ורק על קרקעות המינהל.
נתניהו הדגיש כי מדובר בחוק נוסף שנועד לספק פתרון למצוקת הדיור בישראל, וכי הוא בא לתת מענה לדיור בר השגה. שאמה-הכהן אמר כי הוספת ההקצאות לדיור להשכרה תהיה בסעיף מטרות חוק הוד"לים, וגם בסעיפים הרלוונטיים. אוכלוסיות היעד שיוכלו ליהנות מהדיור להשכרה ומתנאי ההשכרה ייקבעו על ידי שרי הפנים והחוק.
"חוק הוד"לים ישמש מסלול ירוק להאצת התכנון, ובימים הקרובים נשלים בכנסת את הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל ואת חוק הפטור ממס שבח לדירות שיוסבו מעסקים לדיור. הצעדים האלה נועדו להגדיל את היצע הדירות ולהביא להורדת מחירי הדיור", אמר אתמול נתניהו.
במהלך ההצבעות הסופיות על חוק הוד"לים שנערכו אתמול בכנסת, כללה הוועדה המשותפת לחוק הוד"לים ביוזמתה של ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו), סעיף הקובע כי ועדות התכנון של מתכנן המחוז יתנו עדיפות להקמת דירות קטנות של עד 75 מ"ר, ודירות המיועדות לשכירות לטווח ארוך. עוד נקבע כי חוות דעתו של מתכנן המחוז הנוגעת לסוגיות סביבתיות, תכנוניות וחברתיות תהיה כפופה לשיקולי דיור בר השגה.
שאמה-הכהן אמר כי "שוק הדיור יבין ויגיב מהר להוספת הדיור להשכרה בחוק הוד"לים, גם אם מפגיני האוהלים ושאר הסובלים ממצוקות הדיור לא יבינו זאת מיידית".
גם יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), תבע שלשום מנתניהו להקצות כמה מיליארדי שקלים מקופת המדינה להקמת יחידות דיור מתקציב המדינה, המכונה "בנייה תקציבית". לפי ההצעה, המדינה תבנה יחידות דיור ותמכור אותם לצעירים ולזכאי סיוע.
לעומתו, יו"ר ש"ס ושר הפנים, אלי ישי, מאיים אתמול במשבר קואליציוני אם בתוך שבועיים לא תוצג תוכנית ממשלתית לבלימת מחירי הדיור ולמתן פתרונות דיור לצעירים. עם זאת, ישי אמר כי הוא מעדיף פתרון על פני משבר קואליציוני. בכנסת מעריכים שש"ס לא תפרוש מהממשלה במחאה על מחירי הדיור אלא תעדיף ללחוץ על הפעלת תוכנית בעניין. ייתכן כי ישי התייחס בכך לתוכנית המתגבשת בין האוצר למשרד השיכון. זאת ועוד, בעוד שבועיים תצא הכנסת לפגרת הקיץ, ועל כן לא צפוי משבר הקואליציוני עד אחרי החגים.
גורמים בממשלה מתחו ביקורת על ישי, וציינו כי הוא משמש שר בממשלות האחרונות ולכן הוא שותף למדיניות הממשלתית - הן כשר פנים בממשלה הנוכחית, הן מתוקף העובדה שמשרד השיכון נמצא בראשות השר אריאל אטיאס מש"ס. ישי גם היה חבר בממשלת אולמרט, ציינו בקואליציה, ועל כן את חלק מהטענות הוא צריך להפנות לעצמו.
דיור בר השגה יעכב את החקיקה
בממשלה החליטו להעדיף את הכללת הדיור להשכרה בחוק הוד"לים ולא להטמיע את עקרונות הדיור בר השגה, משום שהם טרם נקבעו וההערכה היא כי ייארך זמן רב עד שיגובשו. לפיכך, החשש היה שאם יוכנס הדיור בר ההשגה לחוק, הוא לא ניתן יהיה ליישום, והגדרתו בחוק יעכב את העברת חוק הוד"לים.
שאמה-הכהן דרש מנתניהו לכלול בחוק הוד"לים סעיף המחייב את הקבלנים בהקמת דיור בר השגה, ואולם נתניהו התנגד לכלול זאת בחוק. עם זאת, בכנסת מעריכים שנתניהו לא יתנגד אם הח"כים יחליטו על דעת עצמם להוסיף סעיף כזה בחוק.
על פניו הדבר לא נראה נורא, ואולם המשמעות של הוצאת הדיור בר ההשגה מהחוק עלולה להיות גדולה. זאת, משום שהביקושים הגדולים לשכירת דירות נמצאים בערים הגדולות, ואולם הקרקעות הציבוריות נמצאות בעיקר בשולי הערים או ביישובים קטנים יותר. לפיכך, הדיור בר ההשגה היה אמור לתת פתרון טוב יותר למצוקת הצעירים בתל אביב ובירושלים, למשל, ועלול להיווצר מצב שבו פרויקטים לשכירות לא יתנו אלטרנטיבה נאותה עבור צעירים.
ח"כ דב חנין (חד"ש) תקף בחריפות את התנגדות הממשלה להכללת מנגנוני דיור בר השגה בחוק הוד"לים: "פרצופה האמיתי של הממשלה נחשף. נתניהו מתנגד לדיור בר השגה שיוכל לתת מענה למצוקות הדיור הקיצוניות הקיימות בישראל. הקואליציה התנגדה גם לכל מנגנון חברתי אחר בחוק. החוק הזה מאיץ ומפרק את הליכי התכנון, אבל מרגע שהתוכנית מאושרת - הוא לא מחייב את הקבלנים לבנות לגביהם. לכן התוצאה האמיתית של החוק היא הגדלת מלאי הדירות המתוכננות שבידי הקבלנים ולא הגדלת מצאי הדירות שבידי הציבור הרחב".