מחאת הדיור: שאלות ותשובות - האם פיתרון אפשרי?

נראה כי המחאה הנוכחית נגד מחירי הדירות לא תשקט בימים הקרובים. בעוד שגם בעבר הלא רחוק דיירים הפגינו נגד העלייה במחירי השכירות, הפגנות אלה הסתיימו מהר מאוד בקול דממה. ייתכן שהמחאה הנוכחית מקבלת חיזוק ממחאת הקוטג', שיצרה נכונות אצל ציבור הצרכנים למחות על מצוקותיהם - ולכן ההפגנה בשדרות רוטשילד, שהתחילה בצורה צנועה יחסית, התפשטה בתוך ימים למחאת אוהלים כלל ארצית.

המפגינים ברחבי הארץ קוראים לממשלה למצוא פתרונות למחירי השכירות לזוגות צעירים ולאנשים שאינם מסוגלים לעמוד במחירי הדיור שגובים בעלי הדירות כיום. מאז החלה המחאה ברוטשילד לפני כשבוע, מפגינים ופוליטיקאים זורקים מונחים לאוויר שיכולים, לדבריהם, לעזור לציבור השוכרים. בין היתר, דובר רבות על המונח דיור בר השגה, שמבטיח שכר דירה נמוך יחסית, וכן הועלו הצעות למודלים שקיימים בכמה מדינות בעולם, שלפיהם המשכירים מקבלים הקלות במיסוי או תמרוץ למתן הנחות בשכר הדירה החודשי. לאחר שבוע של מחאות, TheMarker עושה סדר בהגדרות.

בטווח הקצר הממשלה אינה יכולה לעשות הרבה. נכון לעכשיו, הממשלה הוסיפה דיור להשכרה במסגרת חוק הוד"ל (ועדות לדיור לאומי) שמכונה גם "סופרטנקר". לפי החוק, הממשלה ממנה ועדות מיוחדות לתכנון ולבנייה שיחלצו תוכניות שנתקעו בסבך ביורוקרטי ויקדמו אותן במהירות.

בימים אלה משרד הבינוי והשיכון הפשיר קרקעות לבנייה במסגרת תוכנית "דיור למשתכן", שלפיה זכאים שקיבלו אישור מהמשרד יכולים לרכוש דירות בזול. בנוסף, האפשרות שהתוכנית תיושם גם במסגרת דירות בשכירות מוזלת נמצאת בשלב של דיונים.

לא. יעברו לא מעט שנים עד שיאושרו, וגם אם הן יאושרו, לא בטוח עד כמה הן יועילו. נכון לכיום, צריך לאשר את התוכניות, לשווק את הקרקעות ולבנות עליהן. בנוסף, הקריטריונים הקיימים למבצע דיור למשתכן מתאימים בעיקר לאוכלוסייה החרדית, כך שמעטים מאוד משאר הציבור יהנו מהם. בנוסף, למדינה אין הרבה קרקעות בלב הערים, שבהן עיקר הביקושים לשכירות, ועל כן לא בטוח שהיצע הדירות לשכירות יתאים מבחינה גיאוגרפית לביקושים.

לא הרבה - רק לאתר דירות זולות יותר בשכונות פחות טובות או בערים שאינן סמוכות לתל אביב. נכון לעכשיו, לא נראה שהפתרונות הממשלתיים נותנים מענה למצוקה הבוערת.

לפי הגדרות בינלאומיות, דיור נחשב "בר השגה" כאשר הוא נכס נמכר או מושכר מתחת למחיר השוק, וכאשר ההוצאה עליו אינה גבוהה מכ-30% מההכנסה הממוצעת של משק בית. בין היתר, הוצאות הדיור כוללות שכר דירה או משכנתא והוצאות נלוות כמו ועד בית, ארנונה ותחזוקה.

כן. מחירי הדיור במרכז מחייבים הוצאה חודשית גבוהה ולעתים גבוהה בהרבה מ-30% מהכנסות משק הבית הממוצע. המשמעות היא שמשקי בית רבים משתכרים פחות מההכנסה הממוצעת ומתגוררים בצפיפות ובתנאים ירודים או שמרחיקים מהמרכז ומבזבזים זמן בנסיעה לעבודה. תחבורה ציבורית טובה יותר וזולה יותר יכולה לעזור בהתמודדות עם הבעיה.

בפריפריה, משפחות צעירות מתמודדות עם מחסור באפשרויות למגורים: היצע הדיור הקיים נמצא במצב פיזי ירוד (הדיור הציבורי לשעבר) או מוצע במחירים גבוהים עבור צעירים ומשפחות. במצב כיום, יזמים אינם בונים למעמד הביניים בשל היטלי פיתוח גבוהים ועלות גבוהה של מחירי הקרקע. כך, בנייה עבור מעמד הביניים הופכת להיות לא כדאית מבחינה כלכלית.

אי אפשר סתם כך לפנות לבעל דירה ולכפות עליו להוריד את שכר הדירה. בכמה מדינות בעולם הצליחו להתגבר על הבעיה ולצורך זאת הקימו מנגנונים המורכבים מהסכמים בין בעלי דירות לבין חברות ניהול, שפועלות כמלכ"רים מטעם העיריות והממשלה, וזאת במטרה להשיג תמריצים לבעלי הדירות בתמורה לדמי השכירות המוזלים שהם גובים. כך, למשל, הם מקבלים הטבות מס, הלוואות בתנאים מקלים לשיפוץ ושדרוג הדירות ופטור מהצורך לנהל ולתחזק את הנכסים שלהם. ישראל עוד רחוקה מאוד מגיבוש מנגנון כזה.

נזקקים מקבלים כיום סיוע ממשלתי לתשלום שכר דירה. אחרים מקבלים סיוע בצורה של דיור בדירות של חברות משכנות, כמו עמידר ועמיגור. מדובר בעשירונים תחתונים, שאינם מהווים את הציבור המוחה בימים אלה. נכון להיום, הממשלה אינה מגבשת תוכנית לסיוע בשכר דירה.

*-*

סייעה בהכנת הכתבה: ד"ר אמילי סילברמן, המכון לחקר העיר והאזור בטכניון

-

דיור למשתכן מבצע של משרד השיכון למכירת דירות מוזלות לזכאים. על פי הקריטירונים, 60% מהדירות מיועדות לבעלי 4 ילדים ויותר. לפיכך, מרבית הזכאים הם חרדים

-

ועדות לדיור לאומי (וד"ל) ועדות שהוקמו במסגרת חוק שמאושר בימים אלה, שתפקידן לאשר תוכניות בניין עיר במהירות

-

דיור בר השגה דירות להשכרה או למכירה שהוצאות הדיור עליהן אינן גבוהות מ-30% מהכנסת משק הבית הממוצע

-

קרקעות לפרויקטים להשכרה פרויקטים שיקודמו על ידי משרד השיכון לצורך הקמת דירות שייועדו להשכרה. פרויקטים אלה ייבנו על קרקעות מדינה

-

מכרז מחיר למשתכן מכרז לקרקע שמפרסם מינהל מקרקעי ישראל, שבו זוכה היזם שמתחייב למכור את הדירות במחיר הנמוך ביותר. רוכשי הדירות האלה נקבעים על פי קריטריונים של משרד השיכון, כמו רמת הכנסה