ח"כ דב חנין (חד"ש) יניח היום על שולחן הכנסת שתי הצעת חוק בעניין ים המלח, שנועדו לשמר את ייחודיות האזור ולהשיב לאזרחי המדינה כספים שנובעים מניצול אוצרות הטבע שלו על ידי חברת כיל. ההצעות, שגובשו ביוזמת אגודת אדם טבע ודין ונוסחו על ידה, כבר זכו בתמיכה של חברי כנסת, ובהם אורית זוארץ, איתן כבל, ניצן הורוביץ ושלמה מולה.
ההצעות מוגשות על רקע המבוי הסתום שאליו נקלעו המגעים בין כיל למשרד האוצר על מימון איסוף המלח (קציר המלח) מבריכה של כיל, שמאיימת להציף את בתי המלון שלחוף ים המלח. הצדדים היו אמורים להגיש בימים אלה את סיכום דיוניהם לראש הממשלה, בנימין נתניהו. נוכח המבוי הסתום עברה הסוגיה לבחינה משפטית במשרד המשפטים, ומועד הגשת התשובה לנתניהו נדחה.
משרד המשפטים בוחן את מכלול היחסים בין המדינה לבין כיל, והחלופות לחיוב כיל לממן את קציר המלח, בכללן חקיקה דוגמת חוק ששינסקי בסוגיית תמלוגי הגז, שבמסגרתו חויבו חברות הגז תמלוגים והיטלים מרווחיהן העתידיים. הבדיקה צפויה להימשך כמה שבועות.
החקיקה שתיבחן היא ברוח דבריו של ראש הממשלה במהלך סיור בים המלח שנערך לפני כחודש. נתניהו הבהיר אז כי אם כיל לא תגיע לסיכום עם משרד האוצר על מימון רוב עלות הקציר, יבחן משרד המשפטים חלופה בחקיקה חד-צדדית.
על פי אחת מהצעות החוק של חנין, כיל תחויב לשלם היטל בשיעור של 80% מרווחיה בגין מכירת מינרלים שמופקים מים המלח. בנוסף, כיל תעביר למדינה תמלוגים של 10% ממכירות אשלג מעל היקף מכירות של מיליון טונות בשנה. בנוסף, תחוייב כיל לדווח לממשלה מדי שנה על רווחיה ממכירת תוצרים מים המלח. ההצעה כוללת קנסות ועיצומים למקרה של אי-דיווח או דיווח כוזב. הממשלה תקים קרן לניהול כספי ההיטל שישמשו לשמירת הסביבה ולפיתוח בתיאום בין שר האוצר והשר להגנת הסביבה.
בהצעת החוק נכתב כי הקמת ועדת ששינסקי והמלצותיה חידדו את הצורך בבחינת המדיניות הפיסקלית הנוגעת לשימוש במשאבי הטבע של המדינה השייכים לאזרחיה. בניגוד להפקת גז, נכתב, כיל לא נדרשה ליטול סיכון בחיפוש אחר האשלג ושאר המחצבים, לכן עליה לשלם היטל גבוה יותר מחברות הגז.
הגבלות על הקמת מתקני תשתיות
הצעת חוק נוספת של חנין להגנה ושיקום ים המלח עוסקת בנזקים שגרמו מפעלי ים המלח לאזור לאורך השנים, ומחייבת את המפעלים לשקם את הנזקים ולמנוע פגיעה סביבתית עתידית. על פי ההצעה, השר להגנת הסביבה יקבע בכל שנה את היקף שאיבת המים המקסימלי מהאגן הצפוני. כיום, יכולים מפעלי ים המלח לשאוב מים מהאגן הצפוני ללא הגבלה וללא פיקוח. על פי הצעת החוק, מפעלי ים המלח יקבלו אישור לשאוב מים רק לאחר שהשר להגנת הסביבה ישתכנע שלא קיימות טכנולוגיות אחרות לכריית מינרלים מים המלח. שאיבת המים שתאושר תבטיח כי היקפי הייצור של מפעלי ים המלח לא יירדו ממיליון טונות של אשלג בשנה.
לפי ההצעה, מפעלי ים המלח לא יוכלו להקים מתקני תשתיות ובריכות אידוי שיאיצו את ירידת מפלס ים המלח, מבלי שתאושר תוכנית שבמסגרתה יתחייבו המפעלים להחזיר את המים לאגן הצפוני.
הצעת החוק מגנה על האזור הבתולי הגובל בשמורת עיינות צוקים מצפון ונחל רחף מדרום מפני פגיעה של הפעילות התעשייתית. על פי הצעת החוק, מפעלי ים המלח לא יוכלו להקים באזור זה מתקני תשתית כמו תעלות או פעילות של כרייה וחציבה מהנחלים, אלא באישור הגורמים הרגולטוריים, לאחר שאלה יוודאו שאין חלופות אחרות וכי הפעילות לא תגרום לנזק בלתי הפיך לאזור.
"פועלים לקידום פתרון מהיר"
הצעת החוק גם מגבילה את גובה הסוללות באגן הדרומי וכן את מפלס המים בבריכה 5. בנוסף, הצעת החוק מחייבת את מפעלי ים המלח לבצע קציר מלח ולממן אותו במסגרת עיקרון "המזהם משלם".
"ים המלח הוא פנינת נוף וטבע מיוחדת במינה, אבל למרבה הצער הים הזה נדרס ונפגע בגלל אינטרסים קצרי טווח והיעדר מדיניות ממשלתית כוללת", אמר חנין.
עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין, אמר כי "במשך יותר מ-50 שנה איפשרה מדינת ישראל בחסות חוק הזיכיון לפגוע בים המלח ולהרוס אותו. הצעות החוק החדשות יוצרות שינוי מהפכני בקובען שים המלח הוא משאב טבע לאומי ובינלאומי השייך קודם כל לציבור".
במקביל, העביר אתמול משרד התיירות הצעת החלטה מתואמת עם המשרד להגנת הסביבה למשרדי הממשלה בעניין ים המלח. ההצעה קובעת כי המדינה תפעל ליישום חלופת קציר המלח ומשרד האוצר יגבש בתוך 60 יום את הסדרי המימון שלה. החלופה נאמדת בכ-5.5 מיליארד שקל.
עוד קובעת ההצעה כי תוקם קרן של 950 מיליון שקל, מהם כ-200 מיליון שקל מהגדלת התמלוגים של מפעלי ים המלח למדינה. הקרן תעסוק בפיתוח תיירותי באזור ים המלח, כולל בניית מתחם תיירות חדש ושיפוץ המתחם הקיים, ובנוסף תפעל להגנת הסביבה.
ממשרד ראש הממשלה נמסר: "לאור שאלות משפטיות שעלו בתקופה האחרונה, ביקשו הגורמים המקצועיים באוצר דחייה בלוח הזמנים לגיבוש ההמלצה. אנו פועלים מול האוצר והגורמים השונים כדי לקדם פתרון מהיר ככל הניתן לסוגיית הצפת המלונות בים המלח".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי לאור שאלות משפטיות שעלו בתקופה האחרונה, צפויה דחייה בלוח הזמנים לגיבוש ההמלצה.