בפני עיריית תל אביב עומדות אפשרויות לתוספת של אלפי דירות להשכרה ולרכישה במחיר מוזל על קרקעות שבבעלותה - כך נטען בדיון חירום שהתקיים שלשום בוועדה לדיור בר השגה של עיריית תל אביב, בראשותו של חבר המועצה ארנון גלעדי. למרות צבר הקרקעות העשיר שבבעלותה, נטען בדיון, העירייה לא טרחה בשנים האחרונות לקדם פרויקטים לדיור מוזל בשטחה.
בדיון החירום הועלו כמה הצעות למציאת פתרונות דיור מוזל ברחבי תל אביב. בין היתר, להקים פרויקטים ציבוריים על קרקע בבעלות העירייה, לקדם פרויקטים של חיזוק מבנים תוך הגדלת זכויות הבנייה ולקדם תוכניות שייאפשרו להרחיב את האפשרות לפצל דירות כחוק. בדיון השתתפו חברי מועצה, יו"ר הוועדה המקומית דורון ספיר, נציג אגף התקציבים בעירייה והיחידה לתכנון ארוך טווח.
קרקעות לקידום דיור בהשכרה ודיור מוזלבשנה האחרונה בלבד גרפה עיריית תל אביב מאות מיליוני שקלים ממכירת קרקעות שבבעלותה לכל המרבה במחיר. גם לאחר כמה עסקות ענק שביצעה העירייה, היא עדיין מחזיקה צבר קרקעות לבניית אלפי דירות.
בין המתחמים, מתחם בבלי דרום לבניית כ-300 דירות בבעלות עירונית; מתחם סומייל-אבן גבירול לבניית כ-300 דירות; מתחם השוק הסיטוני לבנייה של כ-300 דירות ותוכנית צפון מערב העיר עם פוטנציאל בנייה של כ-1,500 דירות. מתחמים נוספים שמחזיקה העירייה בבעלותה הם מגרש הסינרמה בתל אביב; מתחם כיכר המדינה (45% בבעלות עירונית); מתחם מונטיפיורי; ציר יגאל אלון ועשרות מגרשים נוספים בייעודים ציבוריים שונים.
בשנה האחרונה מכרה העירייה את מתחם רמז שבבעלותה לחברת אקרו נדלן וקנדה ישראל תמורת 353 מיליון שקל. באותו זמן רשמה עיריית תל אביב וחברת תנובה רווח על עסקת ענק שביצעו במתחם השוק הסיטוני, כשמכרו את המתחם המיועד לבניית כ-700 דירות וקניון לקבוצת גינדי השקעות וריבוע כחול תמורת כ-1.4 מיליארד שקל (25% מהרווחים לטובת העירייה).
גם בימים אלה מציעה עיריית תל אביב בשיתוף תנובה את שלב ב' במתחם השוק הסיטוני לבניית כ-1,200 דירות בהערכת שווי של כ-1.5 מיליארד שקל (25% מהזכויות לטובת העירייה). בנוסף רק השבוע פורסם כי העירייה פירסמה מכרז למכירת 4.2 דונמים על חוף ימה של תל אביב לבנייה של כ-6,400 מ"ר בנוי למסחר ולמגורים.
300 דירות במתחם השוק הסיטוני
בשבועות האחרונים פנה חבר המועצה, עו"ד דן להט, לראש העירייה רון חולדאי לקדם דיור בר השגה לכ-300 הדירות שבבעלות העירייה במתחם השוק הסיטוני. את הבקשה העביר להט על רקע יוזמות שמקדמת עיריית תל אביב בשנה האחרונה לקידום פרויקטים לדיור בר השגה. במסגרת יוזמה זו נקבע כי דירות בנות השגה ייבנו על קרקעות עירוניות ויעמדו להשכרה לתקופה של 5-15 שנה. החלטה זו טרם יושמה. הערכות הן כי בקשתו של להט תאושר וכ-300 יחידות דיור בבעלות העירייה יוצעו במחירים מוזלים יחסית.
סוגיה נוספת שעלתה בדיון היא קידום תכנון על קרקעות בבעלות עירונית לפרויקטים לדיור בר השגה. לעיריית תל אביב פוטנציאל לבנייה של כ-1,700 דירות בנות השגה, ובמהלך השנה קודמו כמה תוכניות. בין הפרויקטים: 400 דירות (מהן 100 דירות להשכרה) במתחם פארק התעסוקות ביד אליהו, כ-1,360 דירות בצפון מערב העיר, כ-1,500 דירות (בשיתוף מ"מי) ברחוב נס לגויים ועוד כ-1,400 דירות (בשיתוף מ"מי) במתחם מכבי. מרבית התוכניות טרם אושרו ועדיין נידונות בוועדות התכנון.
סגויה נוספת שעלתה היא דמי החכירה. בניגוד לדמי חכירה צנועים יחסית שגובה מינהל מקרקעי ישראל לחידוש חוזי חכירה בשיעור של 13%, עיריית תל אביב גובה 91% מערך הקרקע.
סוגיה נוספת שעלתה בדיון בוועדה היתה הצורך והחשיבות להרחיב את תוכניות בניין העיר המאפשרות פיצולי דירות. מדיניות שנקבעה על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מאפשרת פיצול דירות באזורים מסחריים ורק שם ניתן לחלק דירות בתנאי ששטחן המוצע הוא 53 מ"ר וגודל הדירה המפוצלת לא יפחת מ-35 מ"ר.
ביקורת נוספת נשמעה גם מכיוונו של פאר ויסנר, יו"ר מפלגת הירוקים וחבר מועצת העיר תל אביב, שאמר כי "מדיניות התכנון של עיריית תל אביב תמוהה. העירייה מאפשרת להקים מגדלי ענק, מה שדוחק את האוכלוסיות מהמעמד הבינוני שלא מצליחים לעמוד בעלויות התחזוקה הגבוהות. אם העירייה היתה מאפשרת במתחמים שונים גובה מקסימלי של 12 קומות היא היתה יוצרת שוויון הזדמנויות".
חבר המועצה יואב גולדרינג, הוסיף כי "בזמן שראש העיר טוען כי פתרון משבר הדיור באחריות הממשלה, הוא מאשר שיווק קרקעות מסיבי בבעלות עירונית. הוא מציע כספי ציבור כאליבי להפוך את ת"א לעיר לעשירים".