משרד האוצר קרוב לסיום עבודה מקיפה של שינוי במבנה מערכת המס בישראל. העבודה היא פרי מאמצים של השנתיים האחרונות, בניסיון לשכנע את ראש הממשלה לעצור את מתווה הפחתת המסים. בחצי השנה האחרונה העבודה הואצה, כאשר האוצר בחן - בשיתוף מומחים חיצוניים - את השפעת מערכת המס על השוויוניות בישראל, והגיע למסקנה כי הפחתות המסים מאז 2003 הגדילו את הפערים החברתיים.
תוכנית המסים של האוצר היא הגורם הישיר להתפטרותו של מנכ"ל האוצר, חיים שני. שני זעם על כך שלאחר שהאוצר הקדיש חודשים של עבודת מטה להכנת תוכנית מסים, ראש הממשלה ושר האוצר בחרו בסופו של דבר להקים ועדת מומחים חיצונית לבחינת המדיניות מול מעמד הביניים - וכל זאת בשעה שראש הממשלה הוא זה שדחה עד עתה את כל הניסיונות לשנות את מבנה מערכת המס.
לפי חישובי האוצר, מתווה הפחתת המסים של ראש הממשלה - הפחתת מס חברות ומס הכנסה ליחידים - צפוי לגרוע 2.5 מיליארד שקל מהכנסות המדינה, וזאת בשעה שישראל התחייבה להפחתת גירעון והפחתת חוב. לפי הערכות, לא ניתן יהיה לקיים את כל אלה ביחד, בוודאי אם ראש הממשלה רוצה להגדיל את מסגרת התקציב כדי להיענות לדרישות תנועת האוהלים.
המע"מ יירד - מה ההכנסה יעלה
בנוסף, ההחלטה של ראש הממשלה השבוע להפחית את הבלו על הבנזין כדי למנוע את ייקור הבנזין (כתוצאה מעליית מחירו בעולם) גורמת לכך שתקבולי המדינה מהבלו פחתו. ההערכה היא כי ראש הממשלה יבטל את ההחלטה לייקר את הבלו עוד ב-2012. הייקור המתוכנן היה של 40 אגורות לליטר, ויחד עם ההפחתה של השבוע מדובר בייקור של 70 אגורות לליטר. לפי הערכות, נתניהו ייסוג גם מהכוונה להטיל מס על שימוש בפחם בייצור חשמל, על אף שמס הפחם הא מס אקולוגי ובתחום הזה ישראל מפגרת מאוד אחרי העולם. לפיכך, תקבולי המסים של ישראל צפויים להצטמצם בכ-2.5 מיליארד שקל נוספים לפחות ביחס למתוכנן החל ב-2012.
הצעת האוצר צפויה לכלול שינוי בתמהיל המסים - יותר מסים ישירים על חשבון פחות מסים עקיפים. לכל הפחות התוכנית תציע לעצור את מתווה הפחתת המסים - הורדת מס הכנסה מרבי מ-45% ל-39% והורדת מס חברות מ-24% ל-18%. במקום זאת יופחתו מסים עקיפים, כנראה בעיקר במע"מ.
בנוסף, תכלול ההצעה גם בחינה מעמיקה יותר של העלאת מסים: כמו העלאת שיעור הביטוח הלאומי המשולם על ידי מעסיקים. שיעור הביטוח הלאומי של מעסיקים בישראל הוא נמוך באופן חריג בהשוואה עולמית.
מצפים להפחתת המע"מ
באוצר בוחנים, בחינה ראשונית, גם הצעות כמו העלאת מס חברות וכן התאמה של חוק עידוד השקעות הון לרמת מס חברות גבוה יותר. משמע, אם מס חברות יישאר ברמה של 24% ואף יותר, אין צורך להפחית את המס במסגרת חוק עידוד השקעות הון לרמות של 6%-12% וניתן לדרוש מהיצואנים לשלם מס גבוה יותר של 12%-20%.
לא מן הנמנע כי המס על רווחי הון בבורסה יועלה מ-20% ל-25%, וכן תישקל האפשרות להטיל מס ירושה, כנהוג בארה"ב וברוב המדינות המערביות, על ירושות הגדולות מ-3 מיליון שקל. ניסיונות קודמים להטיל מס כזה בישראל לא צלחו.
אחד השינויים העיקריים הנבחנים הוא שינוי המרווחים בין מדרגות המס, כך שהמעמד הבינוני ישלם מסים נמוכים בהרבה כדי להגדיל את ההכנסה הפנויה שלו במאות שקלים. במקביל - ובשלב זה נראה כי מדובר במהלך ודאי - רשות המסים תוסיף מדרגת מס או שתיים לבעלי הכנסה גבוהה.
ההערכה באוצר וברשות המסים היא כי בתוכנית שמגבשים משרדי ראש הממשלה והאוצר יוכרז על הורדת המע"מ מ-16% ל-15.5% או אף ל-15%. הממשלה הבטיחה למרות הכנסותיה הגבוהות ממסים ב-2010, להוריד את המע"מ ל-15.5% ב-2011. עם הדחייה הממשלה הבטיחה כי ההורדה תידחה ל-2012. הורדת מע"מ ב-0.5% תביא לאובדן של 1.8 מיליארד שקל בקופת המדינה.
באוצר וברשות המסים אומרים כי במקרה הטוב, גביית המסים השנה תהיה בטווח תחזית האוצר המוקדמת שעליה בנוי תקציב 2011 - 213.5 מיליארד שקל. ברבעון הראשון ההערכה היתה כי 2011 תסתיים עם גביית מסים בהיקף של כ-218 מיליארד שקל.
כמו כן צפויים נתניהו ושטייניץ להציע להכיר בהוצאות הטיפול בילדים עד גיל 5 לצורכי מס למשפחות מהמעמד הבינוני והנמוך. זאת, על אף שרשות המסים כבר התנגדה לכך בתוקף.
מהלך צפוי נוסף הוא הורדת מכסים גורפת ליבוא מוצרי מזון ונכסים בני קיימא כמו מוצרי אלקטרוניקה ורהיטים. עם זאת, מס הקנייה הגבוה מאוד בישראל על מכוניות לא יקטן. כמו כן צפויה הגדלת המס על רכישת דירות יוקרה ודירות להשקעה.
משקיעים פחות באזרח הישראלי
היקפה של תוכנית הצעת המסים תלוי בהחלטה העקרונית אם כל השינויים נעשים בתוך מערכת המס - מסים ישירים מתייקרים ומסים עקיפים מוזלים, בדיוק באותו הסכום - ללא השפעה על היקף תקבולי המסים של ישראל; או אם מתקבלת החלטה להגדיל את גביית המסים, לשם הגדלת היקף ההוצאה הציבורית - ובכך להיענות לתביעה העממית כי הממשלה תספק יותר שירותים.
האוצר כבר החל בהגדלת ההוצאה הציבורית - הכלל הפיסקלי החדש קובע את תקרת ההוצאה בהתאם לגודל החוב ולשיעור הצמיחה במשק, ומאפשר להגדיל את התקציב מעט יותר מכפי שניתן היה בעשור האחרון: בתקציב הנוכחי יש גידול הוצאה של יותר מ-2%, לעומת תקרה של 1.7% ששררה קודם לכן.
למעשה, מהכלל הפיסקלי נגזר כי גודלה של הוצאת הממשלה ביחס לתוצר אמור היה להישאר יציב, כ-42% מהתוצר, אחרי 25 שנים רצופות של הקטנת חלקה של הממשלה בתוצר. זאת בין השאר אחרי שבאוצר הגיעו למסקנה כי היקף השירותים האזרחיים בישראל נמוך מדי: בניכוי הוצאות ביטחון וריבית, ההוצאה האזרחית של ישראל היא 32% מהתוצר בלבד, לעומת 40% במדינות ה-OECD.עם זאת, באוצר בוחנים עתה אם לבצע תפנית חדה יותר ולפעול להגדלה משמעותית יותר של התקציב כדי לשפר את איכות השירותים הממשלתיים, בתנאי שהדבר ימומן מגידול במסים.
גם נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, תומך במהלך. פישר אמר ל-TheMarker כי "אפשר לפעול להגדלת ההוצאה הממשלתית, אבל צריך לעשות זאת לא על ידי הגדלת הגירעון, כי אם על ידי יותר מסים". זאת הפעם הראשונה שבה נגיד בנק ישראל מתבטא ברוח זו. פישר גם אמר כי הוא תומך בעצירת מתווה הפחתת המסים הישירים, ובמידת האפשר להפחית מע"מ במקביל.