לקראת הדיון היום בממשלה בנושא המלצות ועדת קדמי (ועדת החלב) מתגברת הביקורת בקרב כלכלנים וגורמים משפטיים על איכות עבודת הוועדה והמלצותיה. לטענת המבקרים, הן אינן כוללות נתונים מהותיים וניתוח כלכלי מעמיק.
בין ההמלצות, שגובשו במהלך שש פגישות: לערוך רפורמה במגזר הרפתנים, כולל מנגנון להפחתת מחיר החלב למחלבות; לאסוף נתונים על רווחי הרשתות והיצרנים; ולפתוח את השוק ליבוא גבינות קשות ואבקת חלב. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, מייק בלאס, פנה בסוף השבוע למזכיר הממשלה, צבי האוזר, ולשרים והתריע כי לא יוכל לאשר בשלב זה שההמלצות עומדות במבחן חוקתי.
לדברי בלאס, חסרים בהצעת ההחלטה נתונים מהותיים, שספק אם נשקלו על ידי הוועדה. "מכיוון שאין בפנינו מלוא הנתונים באשר להשלכות השינויים המוצעים על העוסקים בייצור ובשיווק חלב, אין בידינו לאשר כי ההסדרים עומדים בבחינה חוקתית", כתב בלאס.
על רקע הידיעות על הפגנת ההמונים המתוכננת במוצאי שבת הודיע ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כבר ביום חמישי כי "הממשלה תאשר ביום ראשון את החלטות הצוות לבדיקת שוק מוצרי החלב, במטרה להגביר את התחרות ולהוריד את מחירי מוצרי החלב". נתניהו הוסיף כי "אין כל סיבה שהציבור בארץ ישלם עבור מוצרי החלב יותר מאשר רוב התושבים בעולם המערבי. עלינו לטפל בכשלי שוק החלב ולפתוח אותו לתחרות".
בלאס ציין גם כי קיימות עתירות לבג"ץ של מועצת החלב והתאחדות מגדלי הבקר, התוקפות את המלצות הוועדה. מתוך העתירות בחר בלאס לצטט כי על פי הנתונים שעמדו בפני ועדת קדמי, עליית מחירי החלב הושפעה בעיקר מעליית המחירים במקטע המחלבות והמשווקים, ולא במקטע היצרנים.
גם שרת החקלאות, אורית נוקד, מתנגדת לאימוץ המלצות ועדת קדמי. לטענתה, הדבר יוביל בצורה פרדוקסלית לחיזוק הרשתות והמחלבות ולפגיעה ברפתנים, בלי להביא להורדת מחירים משמעותית לצרכן הסופי - כפי שכתבה לשרי הממשלה בסוף השבוע, לקראת הדיון בממשלה היום.
"כדי להביא לשיקום מיידי של אמון הצרכנים ולהורדת מחירים לצרכן הסופי, יש להכניס לפיקוח מחירים מספר מצומצם של מוצרי חלב בסיסיים", כתבה נוקד. משרד התמ"ת תמך בהצעה זו, אך היא הוסרה על רקע התנגדות משרד האוצר.
נוקד הוסיפה כי "תהליך ההתייעלות שמבוצע כיום בענף הרפת מתקיים תוך הנחת תשתית עובדתית והתייעצות עם גורמי ידע. עצירת תהליך זה ואימוץ ההצעה שבנדון, משמעותה ביטולו כלאחר יד של תהליך מאוזן והדרגתי שנקבע בחוק לפני כארבעה חודשים".
"הוועדה התרכזה במקטע החלש ביותר"
אביה ספיבק, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת באר שבע ולשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, והכלכלן מאיר אמיר תקפו גם הם בחריפות את המלצות ועדת קדמי. בעבודה מקיפה שהכינו לבקשת מועצת החלב, טענו כי הוועדה בחרה שלא להתייעץ עם כלכלנים ומומחים במשרד החקלאות ובפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית.
"אי אפשר להימנע מהמחשבה שהוועדה הקדישה את מרב מרצה וכוחה למקטע החלש ביותר (הרפתנים, א"ק), והיא עלולה להסב לו, ולמשק הלאומי, נזק בלתי הפיך", כתבו ספיבק ואמיר. "השינויים מתרכזים בעיקר במקטע הרפתות, ואילו במקטע התעשייתי, קרי המחלבות, ובמקטע השיווקי, בעיקר רשתות השיווק, הסתפקה הוועדה בהמלצות כלליות רפות. הדברים נראים תמוהים, שהרי לידתה של ועדת קדמי היא במשבר הקוטג'.
"ההתמקדות במקטע הרפתני, שאין לו כל חלק כמעט בעליית המחירים לצרכן של מוצרי החלב, נראית לנו לא עניינית", כתבו ספיבק ומאיר. "עם כל הכבוד, שינוי דרסטי בענף כלכלי מורכב וחשוב, המספק מוצרי יסוד חיוניים למשק ושמחזורו הוא כ-8 מיליארד שקל בשנה, דורש עבודה יסודית יותר. תחושתנו היא שהצורך להביא פתרונות מיידיים כיוונו את עבודת הוועדה למקטע המתוכנן והיציב שבו ניתן לקבוע הסדרים חדשים בקלות יחסית. הוועדה גם לא שקלה הטלת פיקוח על מחירים - שנדרש בהינתן תנאי השוק במקטע הייצור והשיווק, כנראה בגלל פסילת כלי זה באופן עקרוני, וזו כמובן טעות".
לגישתם, פתיחת השוק ליבוא גבינות קשות בלבד נכונה, אולם כדי להבטיח שההוזלה תגיע לצרכן יש להטיל פיקוח על רווחיות המחלבות, היבואנים והרשתות או על מחירי המוצרים לצרכן. "אם יבוצעו כל המלצות הוועדה יהיה כל ייצור החלב בישראל נתון באי ודאות, מצב שאינו רצוי במוצרי יסוד, ששיעור גבוה מהם אינו ניתן ליבוא", הוסיפו ספיבק ואמיר.