במערכת הבנקאות סיפרו אתמול על לחץ שהורגש במסדרונות הבנקים נוכח הפאניקה בשווקים, אך טרם הוחלט על צעדים שינקטו במטרה להקטין את סיכוני האשראי. ל-TheMarker נודע כי בבנק ישראל ובמחלקת הפיקוח על הבנקים כבר החלו להתקיים אמש דיונים בנושא משבר האג"ח הקונצרניות וההשכלות העלולות להיות על המערכת הבנקאות.
בעוד שבתיקי הנוסטרו הסחירים של הבנקים עוד ניתן לבצע התאמות עם גלישת השוק למשבר, הרי שבתיקי האשראי, מרגע שהמשבר פוגע כבר לא נשאר הרבה מה לעשות מעבר למעקב קפדני אחר ההתפתחויות ומצב הלווים. החשש הוא בעיקר מסגירת השוק להנפקות, שיקשה על חברות למחזר חוב וכתוצאה מכך לפרוע חובות למערכת הבנקאות.
"המצב כיום דומה למצב בשווקים ב-2008. עוד מוקדם לנתח מה יהיה. מה שקורה כעת בשוק זה בית משוגעים - המשקיעים לא מבחינים בין ימין לשמאל. צריך להמתין שהפאניקה תירגע, האבק ישקע ואפשר יהיה להבין טוב יותר את המצב".
גם במערכת הבנקאות חוששים מאשראי בהיקף של יותר מ-100 מיליארד שקל שנצרך על ידי קבוצות הלווים הגדולות. מדובר בסכום מהותי למערכת הבנקאות הישראלית, שסך היקף האשראי במערכת נאמד ב-750 מיליארד שקל. על כן, המשבר הנוכחי, שפגע בראש ובראשונה באג"חים של חברות הנשלטות על ידי צרכני האשראי החוץ בנקאי הגדולים, מעלה חששות לפגיעה בתיקי האשראי הבנקאי.
עם זאת, במערכת הבנקאות אומרים כי צריך לזכור כי מרבית האשראי פרוס היטב וחברות יוכלו לספוג גם שנה או שנתיים קשות. במערכת מציינים כי מרבית הטייקונים וקבוצות הלווים למדו על בשרם את לקחי המשבר ב-2008 והנפיקו ב-2009-2010 אג"ח ארוכות יותר שיאפשרו להם לצלוח תקופות יובש בשוק ההון.
אחד החששות העולים הוא ביחס למגבלת קבוצות הלווים שקבע בנק ישראל. על פי כללים אלה, בנק רשאי להעמיד אשראי בהיקף של עד 30% מההון המחושב לצורכי הלימות הון ובתחילת 2012 המגבלה תוחמר כך שהיקף האשראי לא יהיה יותר מ-25% מההון. כמו כן, יוחמרו המגבלות ביחס לחשיפת הבנק למספר לווים גדולים. כך נוצר מצב שמצד אחד הבנקים יאלצו עד סוף השנה להקטין אשראי לקבוצות הלווים הגדולות ומצד שני ייתכן ששוק ההון יהיה סגור, כך שתשואות שבהן יסחרו האג"חים של קבוצות הלווים לא יאפשרו להן לגייס הון. תרחיש כזה רק יגדיל את תלותם של קבוצות הלווים במערכת הבנקאות. גורם בנקאי בכיר העריך אתמול כי לא מן הנמנע כי בנק ישראל יאלץ לדחות כניסתה לתוקף של הנחיה זו.
בתוך כך, שר האוצר, יובל שטייניץ, כינס אמש ישיבת חירום בלשכתו כדי לדון במשבר בבורסה בתל אביב ובשוקי ההון בעולם, ובמצב הכלכלי בישראל ובעולם. זאת ישיבת החירום השנייה שמכנס שר האוצר באחרונה. הקודמת התקיימה במוצאי שבת.
בישיבה אתמול השתתפו שר האוצר, בכירים במשרדו, יו"ר הרשות לניירות ערך, שמואל האוזר ובכירים מבנק ישראל. בישיבה הוצגו תרחישים שונים להתפתחויות בישראל ובעולם והדרכים להתמודד איתם. הודגש כי בימים האחרונים יש נהירה לאג"חים של הממשלה הנחשבות לעוגן ולבטוחות יותר. בנוסף, הודגש כי התנודתיות בשווקים העולמים מעידה על לחץ, חוסר יציבות וחששות, וכי היא צפויה להימשך עוד זמן מה.
נקודת התורפה של הפירמידות העסקיות
פירמידה היא מבנה פיננסי לאחזקה בקבוצת חברות עסקיות הקשורות לחברת אם אחת העומדת בראש. הפירמידה נבנית בצורה של אשכול, כך שחברת האם שולטת בחברות בנות, השולטות בשכבה נוספת של חברות (חברות נכדות), ששולטות בחברות שתחתיהן (חברות נינות) וכן הלאה. מבנה זה יוצר אשכול עסקי המוחזק על ידי בעל שליטה אחד, העומד בראש הקבוצה העסקית.
הפירמידה מאופיינת בהיקף מינוף (הלוואות) גבוה במטרה לממן את הרכישות של החברות באשכול. מבנה זה יוצר עיוות ביחס שבין ההון שבעל השליטה בקבוצה משקיע בכל חברה באשכול, לבין היכולת שלו לשלוט בה. כלומר, על אף שבעל שליטה מחזיק בצורה משורשרת בחלק קטן מהון המניות, הרי שהיכולת שלו לנווט את החברה, לשלוט על ההון ולקבוע את האסטרטגיה שלה נשארת מקסימלית.
הסיבה לירידות החדות במניות חברות האחזקה נעוצה במבנה הפירמידיאלי שלהן, או ה"מינוף". אותו שרשור חברות גורם לכך שהחברה העומדת בראש הפירמידה רגישה יותר לכל שינוי בנכס הבסיס עצמו, ועל כן עולה או יורדת בחדות