איגוד לשכות המסחר: "להוריד את נטל המס ממעמד הביניים"

איגוד לשכות המסחר גיבש רפורמה מקיפה במערכת המיסוי, במטרה להקל את נטל המס על מעמד הביניים והשכבות הנמוכות תוך הגדלת מקורות המימון. את הרפורמה הציג היום (ב') עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, בפני שר האוצר, יובל שטייניץ, והיא הועברה לפרופסור עמנואל טרכטנברג, העומד בראש 'ועדת רוטשילד' ולחברי הוועדה.

רפורמת המיסוי כוללת שורה של נושאים שישפיעו על מבנה מערכת המס בישראל, ויביאו לצמצום יוקר המחיה, להגדלת ההכנסה הפנויה ולמציאת מקורות מימון חלופיים. אוריאל לין היה בשנים 1982-1979 הממונה על הכנסות המדינה. הוביל יחד עם הצוות המקצועי באוצר, רפורמה חסרת תקדים במערכת המס, שכללה לא פחות מ-52 דברי חקיקה, כולם בכיוון של ביטול מסים ופישוט מערכת המס.

הרפורמה של איגוד לשכות המסחר כוללת הפחתת הבלו על הדלקים, ביטול המע"מ על דירה ראשונה לזוגות צעירים, הפחתת מס הקנייה על רכישת כלי רכב, ריווח מדרגות המס הישיר על הכנסות יחידים, ביטול הטבות במס החברות למפעלים מבוססים וקביעת מס חברות אחיד לכלל החברות במשק.

הרפורמה דוחה את הכוונה להפחית את שיעורי המע"מ בטענה כי צעד כזה יהיה חסר משמעות ממשית על הציבור אולם יגרום לאבדן הכנסה גדול למדינה.

עיקרי הרפורמה:
הפחתות מסים:
1. הפחתה הדרגתית של הבלו על בנזין וסולר. לטענת לין, "בנזין וסולר הם בעיקרם מוצר עבודה, המשמש לתחבורה ציבורית, להובלת מטענים, לרכבי שירות ולהסעת עובדים לעבודה. הכנסות המדינה מבלו הינן משמעותיות ביותר - 15.4 מיליארד שקל ב- 2010. הפחתה הדרגתית תורגש ע"י הציבור ותתקבל בברכה. תהיה לה השפעה אף על תעריפי החשמל".


2. הפחתת מס הקניה על רכישת כלי רכב. נשיא איגוד לשכות המסחר סבור כי "מס הקנייה על רכישת כלי רכב עדיין גבוה מאוד בהשוואה למדינות המערב. ההכנסה למדינה משמעותית ביותר, 8.48 מיליארד שקל ב-2010. הפחתה של מס הקנייה אפילו בשיעור מוגבל תתבטא ותורגש מיד במחירי הרכבים".

3. ביטול מס הרכישה והמע"מ על רכישת דירה ראשונה על ידי זוגות צעירים עד לסכום של 2 מיליון שקל. לין סבור כי, "זהו המקרה היחיד שבו הייתי ממליץ לבטל את המע"מ, כנגד העלאת מע"מ על שירותי תיירות חוץ. השקעה בדירת מגורים היא ההשקעה ההונית המאסיבית והמכבידה ביותר על מרבית הזוגות הצעירים בישראל".

4. הפחתת מכסי המגן על יבוא מוצרי המזון. "כיום קיימים מכסי מגן ברמה דמיונית על יבוא מוצרי מזון וגידולים חקלאיים; על יבוא בשר בקר - 190% מכס, יבוא תפוחי אדמה - 230% מכס, מלפפונים - 170% מכס, חלב ושמנת מרוכזים - 212% מכס וככך הלאה. יש להפחית את מכסי המגן הדרגתית. צעד שיוזיל מאוד את מחיריהם של מוצרי המזון. מהלך זה הוא בלתי נמנע נוכח ייקור מוצרי המזון בעולם והצפי להמשך ייקורו", אומר לין.

5. המשך תהליך הפחתת מס החברות עד לרמה של 20% אך באופן הדרגתי יותר. "זהו יעד שחשוב להשיגו כמאיץ צמיחה במשק ולצורך שיפור כושר התחרות של ישראל מול כלכלות העולם", מציין לין.

6. הורדת רמת המס הישיר (מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ומס בריאות) ברמות ההכנסה של עד 40 אלף שקל לחודש והעלאתו בהדרגה לרמות ההכנסה הגבוהות והגבוהות מאד. "יש לשנות את מבנה מדרגות המס ולהתאימו למציאות העכשווית. מהלך זה חשוב לעשיית צדק חברתי מאה מונים יותר מכל מהלך אחר בתחום המסים, מדגש לין.

7. הפחתת נטל המס הישיר עד לרמת שכר של 5,000 לסכום של 50 שקל בלבד (1%), במקום 239 שקל כיום. "למהלך זה חשיבות בהגדלת ההכנסה נטו של שכבת מקבלי השכר הנמוך בישראל. הוא יכול להיעשות כנגד ביטול מס ההכנסה השלילי שבמהותו אינו שונה במאומה ממתן קצבת סעד לאדם עובד. אדם עובד מן הראוי שישתכר בכבוד ושלא יהיה זקוק לקצבת סעד", אומר לין

8. אסור להעלות את מס החברות. "הפחתת מס החברות ברמה שווה לרוחב כל המגזר העסקי נתנה דחיפה עצומה למגזר העסקי כולו. מסיבה זו גם נוצרו מקומות עבודה נוספים רבים והתוצר עלה בעשור החולף בכמעט 75%", מציין לין.

לין מציע במקביל שלושה מקורות לביצוע הרפורמה:

1. לא להפוך את המע"מ למס סלקטיבי. לדבריו, "יש לשמור על מס זה כדי שישיג את ייעודיו המקוריים, מס עקיף אחיד ושווה המהווה ככל האפשר את המס העקיף היחיד בישראל".

2. לא להפחית את שיעור המע"מ. "הפחתת המע"מ ב-1% עד 2% תהיה אפילו בזבוז שכן לא תהיה לכך השפעה משמעותית על הורדת המחירים במשק. לדוגמא, מוצר שמחירו 100 שקל במקום שיימכר ב-116 שקל יימכר אולי ב-115 שקל או 114 שקל. זה חסר משמעות מה עוד שהורדת המע"מ לא בהכרח מפחיתה את המחיר לצרכן. מאידך, אחוז אחד של הפחתת מע"מ שקול להפסד של 3.6 מיליארד שקל בהכנסות המדינה".

3. ביטול ההטבות המופלגות במס החברות שניתנו למפעלים המבוססים, בשווי של 5.5 מיליארד שקל, במסגרת חוק עידוד השקעות הון. "חוק עידוד השקעות הון כבר אינו חוק לעידוד השקעות הון. הוא הפך לחוק של מתן שיעורי מס חברות נמוכים מאוד למפעלי תעשייה מייצאים. הוא שולל הטבות מס שהיה אפשר לתעל לחיזוק הפריפריה. 74% מהטבות אלה מתועל למפעלים במרכז הארץ שאין להם שום בעיה של רווחים או תזרים מזומנים ואשר כושר התחרות שלהם מול העולם גבוה.

לדברי לין, "לוועדת טרכטנברג יש הזדמנות פז, חד פעמית, להציג רפורמה מקיפה במערכת המיסוי בישראל, ולא להסתפק בשינויים קוסמטיים בלבד שלא ישנו כהוא זה את נטל המיסוי. הרפורמה אותה מציע האיגוד מאזנת בין הקלה ממשית בנטל המס המוטל על הציבור, עידוד ההשקעות ויצירת מקומות עבודה חדשים לבין מציאת מקורות מימון חלופיים תוך מניעת פריצה תקציבית".