"להילחם בכלכלה השחורה, לשלם משכורת לחיילים"

עמרי פדן, המוכר בציבור כיו"ר מקדונלדס ישראל, הוא דוקטור לכלכלה במקצועו. כאיש מקצוע, תעשיין ותיק ומי שהרצה לא מעט שנים בפקולטה לכלכלה באוניברסיטה העברית, פדן עוקב מקרוב אחר גל המחאה העכשווי. לצוות בראשות מנואל טרכטנברג הוא מציע להתמקד במציאת מקורות המימון לשיפור מצבה של רוב אוכלוסיית ישראל.

בניגוד לקולות הטוענים כי הסטת מקורות מימון עלולה להיות בעייתית, טוען פדן כי ניתן להזרים לקופת המדינה לא מעט כסף בעזרת מספר פעולות פשוטות ומיידיות. הראשונה בהן היא חיזוק של רשות המסים.

"אכיפה היא שם המשחק", אומר פדן. "מס הכנסה חייב להרחיב את כוח האדם שלו כדי לשפר את יכולת הפיקוח על המשתמטים, על אלה שיוצרים פה כלכלה שחורה בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים בשנה. שלא עוברים דרך כל עין בוחנת. אין מדובר ביצירת מערך חדש, אלא בעיבוי דרמטי של הקיים. הרחבת הגבייה תזרים הון לקופת המדינה ותוריד את הלחץ מהאזרחים הישרים". "אנשים בישראל צריכים לדעת שנדרש מהם מס אמת".

במקביל להרחבה של גביית המסים, אומר פדן, חייבים להגביר את האכיפה של חוק שכר המינימום. "לא ייתכן שבישראל יתקיים חוק הקובע שכר מינימלי, ועשרות אלפי אנשים לא יקבלו אותו", אומר פדן. "זו אחת הסיבות המרכזיות לעוני ולקושי של הציבור להתמודד עם יוקר המחיה. אדם שעובד חייב לקבל את המשכורת הקבועה בחוק וכן את זכויותיו הסוציאליות ומדינת ישראל, שוב בפעולה פשוטה, יכולה וחייבת לדאוג לכך.

"כיום מעט הפקחים שפועלים במשרד התמ"ת עסוקים בבדיקה אם נוער יהודי עובד בשבת, במקום לאכוף תשלום שכר מינימום לכולם. מדובר בפעולה מיידית שצריך להוציא אל הפועל".

פדן מציע לא רק להגביר את האכיפה של חוק שכר המינימום, אלא גם להעלות את שכר המינימום. "רשת מקדונלד'ס מעסיקה כ 4,700 עובדים שחלקם משתכר שכר מינימום, ובכל זאת אני בעד העלאתו בחוק", אומר פדן. "זה אולי יפגע ברווחים, אבל זה יעזור לרווחה.

"בניגוד ללא מעט תעשיינים אני גם בעד פתיחת שוק המזון לתחרות. יש בשוק הזה לא מעט חסמים טבעיים שימנעו יבוא של כל מוצר למשל, אי אפשר לייבא חלב טרי, וצריך לייצר אותו בישראל למשל אבל מוצרים אחרים קל ואפשרי לייבא. זה ייצור פה תחרות בריאה".

יש הטוענים נגדך, כבעלי רשת מסעדות גדולה, שגם אתה אחראי לבעיית יוקר המחיה.

פדן: "למעט מוצר אחד, לא העלינו מחירים. בשנים האחרונות אנחנו מתמקדים במהפכה פנימית שהופכת את מוצרי הרשת לבריאים יותר. החלפנו לשמן קנולה, הורדנו אחוזי שומן ונתרן ועוד. אני מסכים שחומרי הגלם שלנו, שרובם מיוצרים בישראל, יכלו להיות זולים יותר. למשל, אם היינו נותנים 24% שומן בבשר במקום 8% כמו שזה היום, אפשר היה לקצץ במחיר, אבל אני לא מתכוון להתפשר על המהלך הזה לרגע"

פעולה נוספת, על פי פדן, נדרשת ממשרד הביטחון. לדבריו, "יש להתחיל לשלם משכורת לחיילים, ובכך להוריד את הלחץ מהוריהם הן במהלך השירות והן לעתיד. הרעיון הזה לא נולד היום, אלא כבר לפני שנים. משרד הביטחון הוא המשרד היחיד שניתן וצריך לדרוש ממנו להכניס את היד לכיס. לעשות זאת באופן יצירתי. אסור לדרוש את אותה דרישה ממשרדים אחרים כמו בריאות או חינוך, אבל למשרד הביטחון יש דרכים לסייע לחייליו, ולכן לאוכלוסייה כולה", הוא אומר.

"תשלום משכורת לחיילים סדירים הוא דבר שניתן להוציא לפועל בקלות יחסית, ובאופן מיידי. לדוגמה: שכר מינימום לחייל קרבי, 75% משכר המינומום לתומכי לחימה, וחצי משכר המינימום למי שאינו קרבי. התפישה כאילו מדובר בכוח אדם זול שאפשר לנצל צריכה לעבור מן העולם, כי אותם חיילים ממשיכים בעצם לחיות על כתפי הוריהם. לעומת זאת, אם משרד הביטחון ייתן לחיילי החובה גם פיצוי כספי על המאמץ, העול שעל כתפיהן של משפחות שאינן מסוגלות לגמור את החודש יירד.

"מדובר בהרחבת ההכנסה הפנויה ליותר משפחות. "במקרים אחרים חיילים יוכלו לחסוך עבור לימודים בעתיד", אומר פדן, "שוב משהו שנותנים כיום ההורים או עבור שכר דירה. החיילים באים מגיעים מכל שכבות האוכלוסייה, כך שמדובר בפתרון שיקל מאוד על חלקים גדולים ממנה".

פדן מציע לדרוש ממשרד הביטחון עוד כמה פעולות, בהן ביצוע של ההתייעלות שאליה התחייב. הוא מציע ממליץ גם לבדוק אם כל הנכסים שבידי המשרד חיוניים, ולחשוב על פינוי מהיר של צה"ל משטחים עצומים במרכז, שיכניסו עבור המדינה כסף רב.

לדברי פדן, "צריך להגיד לאהוד ברק: אתה צריך לוותר על כמה מיליארדים, תן לנו את הדרכים שבהן אתה יכול לעשות את זה. אם זה יבוא מבדיקה של כוח האדם הלא-קרבי, מאבטחת התנחלויות או מקניית מטוסים זו החלטה שלך".

גם בתחום החינוך, אומר פדן, אפשר לעשות פעולה מהירה כדי לקבל עוד מקור הכנסה למשל להפוך את שכר הלימוד באוניברסיטאות לדיפרנציאלי. לדבריו, "אני לא בעד המושג 'חינם לכולם'. שכר הלימוד באוניברסיטאות כיום נמוך יחסית והוא נדרש מכל הסטודנטים, גם אלה שמצבם הסוציו-אקונומי של הוריהם מצוין. אני חושב שאפשר להפוך אותו לדיפרנציאלי. יהיה מי שלא ישלם בכלל, אבל הורים שיכולים להרשות לעצמם לעזור לילדים שלהם ישלמו יותר. לי יש ארבעה בנים. למה שהם ישלמו עבור לימודיהם כמו מי שהוריו מרוויחים הרבה פחות?"

פדן אומר כי הגיע הזמן לחשיבה מחודשת בנושא המיסוי גם היא שיש שתעלה להעלות על לסדר היום. "יש להפסיק את תהליך הורדת מס החברות ולהתחיל למסות גם רווחים לא מחולקים", אומר פדן. "במגזר העסקי יש הרבה מאוד כסף שמגיע לחלק קטן מהאוכלוסייה. ככה, בין היתר, נוצרים פערים עצומים שחשוב לצמצם. באותה מידה יש לחשוב על קצבאות ילדים. האם באמת צריך לתת אותן לכל משפחה גם אם היא אמידה מאוד?"