מינוי המנהל לרשות מקרקעי ישראל עשוי להתעכב

המינוי של מנהל רשות מקרקעי ישראל עשוי להתעכב - כך נודע ל-TheMarker. לפי גורמים בממשלה, יש מחלוקת בין השרים האחראים על המינוי, וחלקם לא מרוצים מהמועמדים הסופיים.

בשבוע שעבר בחרה ועדת ההמלצות בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, איל גבאי, בשני מועמדים סופיים לתפקיד מנהל הרשות: יו"ר מועצת יש"ע לשעבר, בנצי ליברמן, ומנהל הרשות לפיתוח ירושלים לשעבר, עזריאל (עזרי) לוי.

"שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס אינו מסתכל על דעותיו הפוליטיות של אף מועמד. אם היה עושה זאת, לא היה דוחה מועמדי ש"ס רבים. כרגע, נראה שיש מחלוקת בין השרים בדבר המינוי", אמר גורם בממשלה.

ליברמן משמש כיום ראש מינהלת תנופה (לשעבר מינהלת סל"ע - סיוע למתיישבי עזה וצפון השומרון). בתור שכזה, ליברמן מקורב פוליטית, בעיקר לראש הממשלה. לוי כיהן בעבר כעוזר בכיר לראש מינהל מקרקעי ישראל. שמו של לוי הוזכר במסגרת פרשת תעשיות המלח, לשעבר בשליטת משפחת דנקנר, כאשר בשנות ה-90 פעל במסגרת המינהל להגדלת הזכויות לחברה, כחלק מהמאמץ להציף את השוק בקרקעות. בעקבות פרשה זו פעלה פרקליטות המדינה להגשת כתב אישום נגד דני דנקנר בחשד לקבלת שוחד.

"השרים הממונים חוששים בין היתר מפנייה לבג"ץ, בשל הבעייתיות של שני המועמדים", אמר הגורם הממשלתי. לדבריו, "ככל הנראה ידרשו את התערבותו של היועץ המשפטי לממשלה, שיבחן שאין פגם במועמדתם. אחד מהם הוא איש פוליטי מובהק, הקשור לאחד הממנים, והשני קשור לפרשת תעשיות המלח, על אף שהוכח בדו"ח מבקר המדינה שלא היה כל חשש לשחיתות. יש לזכור שהיו לא מעט עיכובים ממושכים במינויי בכירים לאחרונה (כך במקרה של בינת שוורץ, שנבחרה למנהל מינהל התכנון במשרד הפנים), והם אושרו רק לאחר שנבחנו בלשכת היועמ"ש".

גורמים בממשלה מעריכים כי בעקבות חילוקי הדעות תוארך כהונת מנהל הרשות הזמני, רונן כהן-שור, המשמש סמנכ"ל השיווק ברשות, לפחות בחודש-חודשיים.

האגודה לצדק חלוקתי מתכוונת לשלוח בימים הקרובים מכתב לשרי הממשלה, האחראים על מינוי מנהל רשות מקרקעי ישראל, בבקשה לעכב את מינוי המועמדים לתפקיד הבכיר במשק.

לדברי ד"ר סנדי קידר, חבר באגודה: "אנו קוראים לראש הממשלה והשרים הממונים להשהות את מינוי מנהל רשות מקרקעי ישראל, עד שיפורט התהליך שנעשה למינוי. אנו מבקשים שתהיה שקיפות בעניין, לדעת מי עוד היו המועמדים לתפקיד, מה היו השיקולים של ועדת ההמלצות, מה הרקורד של שני המועמדים, מה תפיסת עולמם והאם הם מחויבים לערכים של צדק חברתי. אנו מבקשים ליבון ציבורי בנושא. במידה ולאחר כל זאת נראה שהם לא ראויים לתפקיד, נבקש מהממשלה להציע מועמדים מתאימים יותר".

יש לציין כי האחראים על המינוי - ראש הממשלה, שר הבינוי והשיכון ושר האוצר, אינם מחויבים להיענות לבקשת האגודה, היות והליך מינוי מנהל הרשות פטור לחלוטין ממכרז ומוועדת איתור.

בית המשפט העליון, בהרכב נשיאת בית המשפט, דורית בייניש, והשופטים אליעזר ריבלין וסלים ג'ובראן, נדרש להתערב בעניין זה ב-2008, לאחר שהאגודה לצדק חלוקתי וארגונים נוספים מנעו את מינויו של יואל לביא, לשעבר ראש עיריית רמלה, לתפקיד מנהל מינהל מקרקעי ישראל. האגודה הצביעה בזמנו על שני מניעים מרכזיים שהביאו לפסילת לביא: שיוכו הפוליטי והתבטאויותיו החריפות נגד המגזר הערבי.

בעקבות לחצים שהפעילו הארגונים, המליץ היועץ המשפטי לממשלה לסגת מהמינוי. ועדת האיתור פעלה לפי המלצות היועמ"ש, ובמקום לביא הוחלט לקדם את מינויו של ירון ביבי, שלאחרונה התפטר מתפקיד זה. לביא הגיש באוגוסט 2008 עתירה נגד המדינה בגין ביטול המינוי, אך בית המשפט העליון דחה את העתירה, ופסק באוקטובר אותה שנה כללים כיצד יש לפעול למינוי התפקיד הבכיר.

בפסק הדין נכתב: "משרת מנהל מינהל מקרקעי ישראל מהווה משרה בכירה בשירות המדינה, האוצרת בתוכה עוצמה ורגישות ייחודיים. מנהל המינהל עומד בראש הגוף המופקד על מרבית הקרקעות במדינה (92%, רנ"ה), ואחראי על ניהולן בהתאם למדיניות שמתווה מועצת מקרקעי ישראל. על אף רגישותו וחשיבותו הרבה של התפקיד, החוק קובע כי המנהל יתמנה על ידי הממשלה ללא חובת מכרז, ושותק ביחס לתנאי הכשירות הסטטוטוריים פורמאליים הנדרשים למשרה האמורה".

עוד נכתב בפסק הדין כי "היעדרם של תנאי כשירות סטטוטוריים אינו שולל את החובה המוטלת על הרשות הממנה (הממשלה) להפעיל את שיקול דעתה באשר להתאמתם של המועמדים. אבן הבוחן המרכזית היא אם הפגם הערכי הנטען הוא ממשי וחמור דיו, עד שיש במינויו של המועמד כדי לפגוע בדמותה של המערכת הציבורית, ולהשפיע באופן מהותי ועמוק על אמון הציבור בשירות הציבורי. (כמו כן) זיקה פוליטית ברורה בין מועמד לתפקיד ציבורי בכיר כדוגמת מנהל המינהל, לבין השר והממשלה שבידיהם סמכות המינוי, מקימה ספק מהותי שמא השיקול הפוליטי-אישי היווה את המניע המרכזי למינוי לתפקיד".

ד"ר קידר מציין כי על אף שהשרים האחראים אינם מחויבים לפעול בשקיפות בנושא זה, לאור הסיטואציה החברתית שנוצרה, יש לראות בכך צו השעה, ולתת לציבור להיות מעורב. קידר, החבר גם בצוות המייעץ למנהיגי מחאת האוהלים בתחום הדיור, מתכוון להעלות את הנושא לדיון בצוות. לדברי קידר, "הייתי מצפה שיוצגו מועמדים עם רקורד של עשייה חברתית, בעיקר בימים אלה, ולא ייצגו קשר להון או לשלטון".

גורמים בממשלה האחראים על המינוי אמרו כי "הקריאה לפעילות חברתית מצד המועמדים תמוהה. כך גם הדרישה לחשוף את תפישת עולמם. מדובר בפקיד בלבד. אמנם פקיד בכיר, אבל פקיד שמבצע את החלטות הממשלה, והיא זו שאחראית לקבוע את המדיניות החברתית".

פעילותו החברתית של אחד המועמדים נחשפה ביום חמישי האחרון, במהלך הדיון בוועדת טרכטנברג בנושא פתרונות הדיור. נציגי ארגוני צעירים ירושלמים שהגיעו לוועדה ציינו כי עזרי לוי היה מעורב לא מעט בפעילות ציבורית ובקידום פרויקטים לדיור בר השגה. הפרויקט הבולט שזכה לתוצאות היה סיוע לתנועת הצעירים 'התעוררות' ו'רוח חדשה', בזכייה של מכרז מינהל מקרקעי ישראל בקריית יובל לבנייה של כ-80 דירות לזוגות צעירים במחירים מוזלים.

מירב כהן, חברת מועצת העיר מטעם 'התעוררות', ששיתפה פעולה עם לוי, מספרת: "עזרי, כעו"ד פרטי וכמנהל הרשות לפיתוח ירושלים, סייע בדרכים שונות לארגוני צעירים. לנו הוא סייע בזכיית המכרז של המינהל. היו לנו שבועיים התארגנות בלבד, והוא ייעץ לנו ללא קבלת תמורה ומתוך רצון טוב ואכפתיות. עזרי משמש בין היתר יועץ לעירייה בתחום דיור בר ההשגה, וכבר בהיותו מנכ"ל הרל"י ניסח עקרונות בסיסיים לקידום פרויקטים מוזלים לצעירים, שעל בסיסם נוסחו עקרונות מפורטים יותר. בזמנו פעל עזרי גם להחיות את מרכז העיר באמצעות מתן מענקי שכר דירה לצעירים שיעברו למרכז. כששמענו שהוא אחד המועמדים המובילים למשרה, ראינו זאת כבשורה טובה. אם מישהו מדבר על רקורד חברתי, לא נראה לי שיש מועמד טוב יותר בהקשר זה, וכל יתר הטענות נשמעות מחוסר ידע על האדם".