וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

דו"ח פנימי של האוצר: הריכוזיות במשק גדלה

חגי עמית וערן אזרן

7.9.2011 / 8:42

על פי הדו"ח 13 הקבוצות העיסקיות הגדולות במשק שולטות על 26% מהרווחים, זאת לעומת 4% מהרווחים בשנת 2002. הריכוזיות הגוברת מגדילה את הפערים בתוך כוח העבודה

הריכוזיות בישראל זינקה בשנים האחרונות לרמה כזו ש-13 הקבוצות העסקיות הגדולות בישראל חולשות על 26% מהרווחים במשק הישראלי, לעומת 4% ב-2002. הריכוזיות הזו רעה לעסקים של מדינת ישראל. היא מהווה סיכון מערכתי למשק הישראלי. היא פוגעת בעובד הישראלי. היא מגדילה את הפערים בתוך כוח העבודה ולא תורמת לעלייה בהיצע המשרות ובמשכורות המשולמות בישראל. היא פוגעת ברווחיות של המשק הישראלי ככלל, ופוגעת בהקצאת האשראי במשק.

לא מדובר בסיסמאות, צעקה מעל במה בהפגנה או שלטים מונפים שהאזרח הפשוט לא מבין בדיוק את הקשר שלהם לחייו. מדובר בממצאי הדו"ח של משרד האוצר, שהגיעו לידי TheMrker, ומובאים לידיעת הציבור לראשונה.

וההכרעות האלה הן קריטיות, כי בסוף המלים הגדולות השזורות בניתוח של האוצר - "ריכוזיות" ו"פירמידה" - עומד האזרח הישראלי שמקבל משכורת בסוף החודש, ניצב מול מדפי הסופרמרקט, קונה קוטג', מתדלק בתחנת הדלק ומקבל לביתו את החשבון על מכשיר הטלפון הנייד או שירותי הכבלים, ומפריש כסף לקרן פנסיה או לקופת גמל.

מדובר בנתונים אמפיריים שנמצאו בבדיקת 39,142 חברות שפעלו בישראל ב-2002-2008, והעלו כי 803 חברות מתוכן השתייכו לאחת מ-13 הקבוצות העסקיות הגדולות, והן חולשות על רבע מהרווחים במשק הישראלי. משרד האוצר מראה בדו"ח שלו כיצד מעט אנשים שולטים בחלק גדול יותר ויותר מהתוצר של המדינה, וכיצד הביצועים העסקיים בתוך הקבוצות הגדולות פחות טובים. מדובר במבנה ניהול כושל שמשתלט על הכלכלה הישראלית.

מינהל הכנסות המדינה הוא אחד הגופים החשובים במשרד האוצר. כשמו כן הוא - מדובר בגוף האחראי על הכנסותיה של ממשלת ישראל מכל פעילויותיה, המחזיק כנראה את מסד הנתונים הגדול ביותר אודות כלכלת ישראל. אין גוף או פרט בישראל שמשלם מס הכנסה ולא מופיע במאגר הנתונים של המינהל.

זו הסיבה לכך שהדו"ח של אגף הכלכלה והמחקר של המינהל - שנועד לתת תמונת מצב של הריכוזיות במשק הישראלי, מנתח את פעילות הקבוצות העסקיות הגדולות בישראל ולא הובא עד היום לידיעת הציבור - עשוי להיות אחד המסמכים החשובים ביותר שניפק האוצר בשנים האחרונות. ממצאי הדו"ח המתבסס על נתוני כל החברות בישראל - הציבוריות הנסחרות בבורסה והפרטיות גם יחד - עשויים לסתום את הגולל על הניסיון של חלק מהגורמים במשק בתקופה האחרונה להתווכח אם קיימת ריכוזיות במשק הישראלי ואם יש לה השפעות.

העבודה על הדו"ח הסתיימה בשבועות האחרונים, שבהם המחאה החברתית צברה עוצמה, ומניעת פרסומו מנעה חומר חשוב שהיה יכול להיות חלק מהדיון הציבורי. הנתונים חיוניים במיוחד בימים שבהם חברי ועדת הריכוזיות וועדת טרכטנברג עדיין יושבים על המדוכה, שוברים את הראש לגבי הרפורמה הנחוצה למשק והמקומות שמהם ניתן לגייס את הסכומים שיאפשרו מדיניות רווחה, שתאפשר לציבור הישראלי לחיות "כמו שצריך".

הקבוצות הריכוזיות פחות יעילות

את הריכוזיות במשק הישראלי בדקו באוצר על ידי השוואת נתוניהן של 13 הקבוצות העסקיות הגדולות בישראל עם שאר המשק. באוצר שייכו לראשונה בהיסטוריה של ישראל לכל פירמידה את כל הקבוצות השייכות לה - ציבוריות הנסחרות בבורסה, ופרטיות שנתוניהן לא נחשפו עד היום.

מהבדיקה עלה כי בין 2002 ל-2008 זינקה רמת הריכוזיות במשק הישראלי במידה כזו שמשקל רווחי 13 הקבוצות העסקיות הגדולות במשק בסך רווחי המשק צמח מ-4% ל-26%. מי שאחראית לחלק גדול מהזינוק הזה היא חברת כיל, שהתחילה את העשור בהפסדים ניכרים - ונהפכה לאחת החברות הרווחיות במשק. בנטרול כיל, זינקה הריכוזיות כמעט כפליים.

הנתונים האלה מתחברים לתמונה רחבה יותר, אותה פירסם TheMarker בעבר. נכון ל-2010, 40% מנכסי הציבור בסך 2.5 טריליון שקל היו בשליטתם של שמונת בעלי השליטה של הקבוצות הגדולות במשק. שליש מהשקעות הציבור במניות נמצא בידי ארבע הקבוצות הגדולות במשק. נתוני האוצר מבהירים כי גם האנשים הממונים על הכנסות המדינה כולה מודעים לכך שמעטים מדי שולטים בהרבה מדי, לא רק כשמדובר בנכסי הציבור - אלא גם בהכנסות המדינה.

ירידה לתוך הרכב הקבוצות העסקיות הגדולות מעלה תמונה עגומה אף יותר. שתי הקבוצות הגדולות ביותר מתוך 13 הקבוצות האלה, חולשות על 50% מסך הרווחים.

החלק הריכוזי בכלכלה הישראלית פשוט צומח יותר מכל שאר המשק. הדו"ח מראה כי שיעור הגידול ברווחי החברות המשתייכות לקבוצות העסקיות הגדולות גבוה יותר בהשוואה לשיעור הגידול ברווחים ביתר החברות. החברות האלה משתלטות על יותר ויותר חלקים במשק. העוצמה שלהן בשוק משתלמת: בשנים האחרונות גדל הרווח הממוצע של החברות בקבוצות הגדולות פי 38 - בעוד שביתר המשק הוא גדל פי 4.5 בלבד.

באוצר מגדירים את הריכוזיות הזו כ"סיכון מערכתי", הן מאחר שבמקום שבו למעטים כל כך יש כוח רב כל כך, הנוגע לכל תחומי החיים של האזרחים, פגיעה ביציבות הכלכלית של החברות האלה תסב נזק למערכת כולה - הן בשל סדרה של תופעות כלכליות שיוצרת הריכוזיות הזו.

הפגיעה בתחרות שרואה מולו הצרכן הישראלי כשהוא מנהל את חיי היום-יום שלו מתבטאת בכך שהחברות האלה מוכרות את מוצריהן לכולנו. משקל הקבוצות העסקיות הגדולות במשק בסך הרווחים ממכירות לשוק המקומי צמח מ-15% ב-2002 ל-27% ב-2008. בענף הפיננסים מדובר ב-53% מהרווחים, ובענף התקשורת 84%.

במקביל, הקבוצות הריכוזיות פחות יעילות. שיעור הרווחיות של החברות המשתייכות לקבוצות העסקיות הגדולות נמוך מזה של יתר החברות במשק, עם חריג יחיד לנתון זה - ענף התקשורת. חוסר היעילות הזה מתבטא בפגיעה ביכולת התחרותית שלהן מול השווקים העולמיים.

ממצאים מעניינים נוספים שעולים מהדו"ח נוגעים למידת השפעתן של הקבוצות העסקיות על שוק העבודה המקומי. מתברר כי הטייקונים אחראים רק ל-7.8% מהמועסקים במשק, הם משלמים משכורות נמוכות ביחס לשאר החברות ולאורך העשור האחרון הם ייצרו פחות משרות חדשות וקלטו פחות עובדים בהשוואה ליתר החברות. מסקנת החוקרים בהקשר זה יוצאת דופן בחריפותה: הרווחיות המושגת באמצעות הריכוזיות במשק מופנית בעיקר כלפי בעלי השליטה והמנהלים, ופחות אל העובד הפשוט (ראו הרחבה בעמוד 4).

מפסידות - אך שורדות

שיעור גבוה של חברות המשתייכות לקבוצות העסקיות הגדולות הן חברות מפסידות, ושיעור ההפסד שלהן גבוה בממוצע יותר מזה של שאר החברות במשק. 26.4% מההפסדים הנצברים של החברות במשק הישראלי ב-2008 נבע מהקבוצות העסקיות הגדולות.

למרות זאת, השתייכות לקבוצה עסקית גדולה מעניקה כמעט ביטוח מלא מפני קריסה (בגלל שוק האשראי הפנימי). בדיקת האוצר מעלה כי חברות המשתייכות לקבוצות העסקיות הגדולות שורדות יותר גם אם הן מפסידות. באוצר שמים את האצבע על הסיבה לשרידות הזו: היא נובעת מכך שהן נגישות יותר לאשראי - ולכן שורדות על אף שהן מפסידות.

משמעותה של השרידות, שעשויה להיות בשורה טובה עבור האזרח העובד בחברה המפסידה, היא שהקצאת האשראי במשק לא יעילה - ובגדול כולנו מפסידים. הקצאת האשראי הלא יעילה נובעת מעסקות פיננסיות בתוך הפירמידות, בין הפירמידות ומהאחזקה של הקבוצות הפיננסיות הגדולות במוסדות פיננסיים דומיננטיים.

כפי שאומרים באוצר, "בשוקי הון לא מפותחים המידע לא זורם בחופשיות, ומגדיל כדאיות להקמת הקבוצה העסקית. כך נוצר שוק הון פנימי שבו החברות מגייסות הון אחת מהשנייה בעלויות נמוכות וכמעט ללא סיכון".

אלא ששוק ההון הפנימי הזה עלול לעוות את הקצאת האשראי במשק. הקצאת אשראי מעוותת מביאה לכך שהכסף של כולנו לא מוענק כאשראי למקומות הנכונים שבהם הוא יניב לחיסכון הציבורי שלנו את התשואה הגבוהה ביותר. היא גם מביאה לכך שהאשראי הזה היה יכול להגיע למקומות אחרים, שבהם הוא יטפח חלקים אחרים של המשק ולא רק את הטייקונים הגדולים. היזמים הבינוניים והקטנים - מפסידים.

השכבה החלשה של הפירמידה

בדיקת האוצר התייחסה גם באופן ספציפי להשלכות מבנה הפירמידה שבו בנויות הקבוצות העסקיות הגדולות על החברות שבתוכו. ראשית, באוצר איבחנו כי בקבוצות הגדולות במשק לקחו את מצב הפירמידה "אל הקצה" - וכי ב-13 הפירמידות הגדולות, שיעור האחזקה בכל שכבה של הפירמידה נמוך מהפירמידות בשאר המשק. משמע, שהעומדים בראש הפירמידה הצליחו לשלוט ביותר חברות באמצעות אחזקה בשיעור נמוך יותר של המניות.

הבדיקה מצאה גם כי פירמידה גבוהה מדי פחות טובה לחברה, שכן יש קשר שלילי בין המבנה הפירמידאלי לבין רווחי החברות. ככל שמיקום החברה בפירמידה נמוך יותר, כך שיעורי הרווח שהיא מציגה מצטמצמים. סיכויי ההישרדות שלה נמוכים יותר.

את ההסבר לכך מספק המסמך של האוצר, כשהוא מסביר כי קבוצות עסקיות המופיעות גם כשההגנה על המשקיעים לא מספיק חזקה, מאפשרות להעביר הון ומקורות מתחתית הפירמידה לחברות שלמעלה, המוחזקות ישירות בידי בעלי הבית.

הסברים נוספים לכך נמצאים בכך שככל שהחברה נמצאת בשלב נמוך יותר בפירמידה, האינטרסים של בעל הבית לא תמיד תואמים את טובתה העסקית, ונוגעים יותר לרצון לתעל חלקים גדולים יותר מהרווח שנוצר בקבוצת החברות בעסקות בעלי עניין, בהעסקת מקורבים, בדמי ניהול ובבונוסים - על חשבון הציבור.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "הדו"ח טרם הוצג בפני ועדת הריכוזיות. אין המשרד מעוניין להגיב מעבר לכך".

מוועדת טרכטנברג נמסר בתגובה: "אין בכוונתנו להתייחס לנושאים שבדיוני הוועדה. דו"ח הוועדה יוצג לציבור לפני ראש השנה, כפי שהתחייבה".

ממשרד ראש הממשלה לא התקבלה תגובה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully