האוצר בוחן: מכוניות משפחתיות יוזלו, מכוניות היוקרה יתייקרו

ענף הרכב עומד להשתנות: במקביל לוועדה בראשות ירון זליכה, שהקים שר התחבורה, פועל צוות במשרד האוצר כדי לגבש המלצות לרפורמות בשוק הרכב - כך נודע ל-TheMarker. הצוות החל לאסוף חומרים ולפגוש מנכ"לים ובעלי עניין בענף הרכב עוד לפני המחאה החברתית, כבר בינואר השנה, ובכוונתו להגיש בקרוב המלצות לוועדת טרכטנברג.

משרד האוצר ימליץ על הקמת ועדה בין משרדית להגברת התחרות בענף שתכלול נציגים מאגף התקציבים, רשות המסים, הממונה על הביטוח, משרד התחבורה, הממונה על ההגבלים והמשרד להגנת הסביבה. לוועדה הזאת יהיו סמכויות גם בתחום המיסוי. ועדת זליכה, החסרה סמכויות אלה, מוגדרת במשרד האוצר "ועדה נכה".

בתגובה נמסר ממשרד התחבורה: "ועדת זליכה היא אחת מהוועדות החשובות שהוקמו במשרד התחבורה בשנים האחרונות. אין ספק שהוועדה, והעומד בראשה, פרופ' זליכה, יביאו לשינוי משמעותי בענף הרכב. יש לזכור שכל הרגולוציה של הענף נמצאת באחריות משרד התחבורה וניתן לוועדה מנדט בכל תחומי הרכב במטרה לשפר את השירות ולהוזיל את התעריפים לצרכן בכל ענפי הרכב".

הצוות הנוכחי במשרד האוצר פועל לאסוף נתונים ולגבש קווי פעולה ראשוניים, שעליהם תתבסס הוועדה הבין משרדית. ייתכן כי ועדה זו תמליץ גם על שינויי חקיקה. האוצר בחן את שרשרת הערך של המכוניות, ואת השחקנים בתחנות השונות. על השולחן עלו הצעות לצעדים מבניים דרסטיים, כמו פירוק קבוצות המחזיקות כמה מותגים (כמו כלמוביל, המייבאת את יונדאי ומיצובישי, או דלק מוטורס, יבואנית מאזדה ופורד) והפרדה בין יבואנים וחברות ליסינג.

בשנתיים האחרונות משתלטים יבואנים על חברות ליסינג. כך, ל-UMI, יבואנית שברולט, ולחברת ההשכרה אוויס יש אותם בעלים; קרסו, יבואנית רנו וניסאן, רכשה שתי חברות ליסינג; וקבוצת שלמה, חברת ליסינג מהגדולות בארץ, הפכה ליבואנית ומשווקת בישראל את אופל. הדבר יוצר מעין משק אוטורקי, שבו היבואנים מוכרים לעצמם ויש להם שותפות אינטרסים עם חברות הליסינג.

רעיון רדיקלי יותר הוא הפרדה מובנית בין יבואנים לבין חברות שיווק (דילרים). לפי הצעה זו, היבואנים ישמשו רק מוכרים סיטונאיים, ואת המכוניות ימכרו לצרכנים הפרטיים חברות שיווק שיתחרו זו בזו. היבואנים יעבדו רק מול לקוחות גדולים, שיוכלו להפחית מחירים ולגלגל את ההנחות גם על לקוחות פרטיים.

ואולם הצעדים החריפים נשמרים כמוצא אחרון, אם רפורמות מתונות יותר לא יגבירו את התחרות, וזאת כדי שלא לסכן את יציבות הענף. אמר בכיר במשרד האוצר: "מדובר בענף גדול מאוד, וצריך לבדוק כל תרחיש מאה פעמים לפני שמחליטים על צעדים".

לדברי הבכיר, הכללת הפירוק של בעלויות צולבות בכתב המינוי של ועדת זליכה היא חסרת אחריות, מכיוון שלא ברור כי צעד כזה יוביל להגברת התחרות. הפרדה בין כמה מותגי רכב, או בין יבואנים לחברות ליסינג, הוסיף, יכולה אפילו לצמצם את התחרות. "אפשר גם לחשוב על מצב, שבו מפרידים בין מותגים והדבר מביא להפחתת מספר יצרני הרכב המיוצגים בישראל, מכיוון שיבוא של כמה מותגים לא יהיה כדאי כלכלית", אמר.

גם צעדים כמו יבוא מקביל ויבוא אישי נחשבים, בעיני האוצר, כלא אפקטיביים. היבוא המקביל, אומרים באוצר, נכשל, בין היתר בשל פעילות נמרצת של היבואנים הרשמיים מול היצרנים שלהם. בשני מקרים לפחות, יבואני פורד וסוזוקי סיכלו ניסיונות ליבוא מקביל של המכוניות שלהם. ואולם אלה פעולות שאי אפשר לאכוף וקשה מאוד להתמודד עם יצרנים בינלאומיים. באשר ליבוא האישי, הוא משפיע על שוק מכוניות היוקרה בלבד, ובמשרד האוצר סבורים כי אינו יכול להאיץ תחרות בענף הרכב.

לפי הממצאים של צוות הבדיקה במשרד האוצר, הבעיה המרכזית בענף הרכב היא כוחן הגדול של חברות הליסינג. אלה רוכשות כ-70% מהמכוניות המשפחתיות, ושולטות במחירי המכוניות החדשות. האינטרס של חברות אלה הוא פער גדול ככל האפשר בין המחיר לצרכן לבין מחיר הקנייה בפועל, כלומר, קבלת הנחה גדולה ככל האפשר מהיבואן. כל לקוח גדול, בכל תחום, מקבל הנחות כמות, אבל שלא כמו מוצרים אחרים בהם מזון, ריהוט, מחשבים ומוצרי חשמל - מכוניות נמכרות שוב, יש להן מחירון הנוגע למחירי המשומשות והן אף יכולות ליצור לחברות הליסינג רווחי הון.

לכן הפער בין המחירון הרשמי למחיר הקנייה של חברות הליסינג הוא חשוב. ירידת הערך במחירונים מתבססת על המחיר הרשמי, ולא על ההנחה. לדוגמה, אם מכונית שמחיר המחירון שלה הוא 120 אלף שקל מאבדת 15% מערכה בשנה, מחירה יהיה 102 אלף שקל שנה לאחר הקנייה, אבל חברת הליסינג רכשה אותה ב-25% הנחה או יותר, והיא יכולה למכור אותה ברווח לאחר שנה של החכרה.

מחירון לוי יצחק מוגדר בידי משרד האוצר כ"נמצא תחת לחץ רב". על פי משרד האוצר, נתוניו אינם משקפים את המחירים בפועל ויוצרים שווי מנופח של מאזנים וביטחונות של חברות הסוחרות ברכב, ובראשן חברות הליסינג. הבנקים וחברות הביטוח מתבססים על המחירון של לוי יצחק כדי לקבוע את פרמיות הביטוח ואת הביטחונות להלוואות, אך בשטח ערך המכוניות נמוך לעתים ב-30%-40% לעומת המחיר במחירון. הפתרונות לבעיה זו עדיין לא גובשו, ובין היתר נשקלת האפשרות לחזק את מחירון יד 2 באמצעות מתן גישה לנתוני משרד התחבורה. רגולוציה מוגברת מתוכננת גם על המוסכים וענף החלפים.

במשרד האוצר שוקלים את הצעדים שעליהם ימליצו. הרעיונות המסתמנים מכוונים בעיקר להחלשת כוחן של חברות הליסינג והגברת כוחם של הצרכנים הפרטיים.

אחת מההמלצות המסתמנות היא העלאה נוספת של שווי השימוש, שלפני שנתיים הסתיימה העלאה הדרגתית שלו. שווי שימוש הוא תוספת דמיונית המצטרפת למשכורת של כל עובד שמקבל רכב בבעלות החברה, לצורכי חישוב מס. ואולם אין זה אלא תחליף למס הכנסה. אם עובד בוחר להשקיע 3,000 שקל בחודש במימון רכב צמוד ובדלק ללא הגבלה במקום להוסיף אותם למשכורתו, הוא משלם על שווי ההטבה זו מס הנקרא שווי שימוש. ואולם, במשרד האוצר סבורים כי עדיין מדובר בהטבת מס, וכדאי יותר להחזיק מכונית ליסינג מאשר לרכוש אחת. ייקור שווי השימוש צפוי להביא לקיטון בהיקף ענף הליסינג.

המלצה נוספת היא צמצום הטבת המס בתחום הפחת. מתברר כי בעוד חברות הליסינג מצהירות בדיווחים לבורסה על פחת של 15% במכוניות הצי שלהן, הן מבקשות הכרה במס על פחת של 20%. במשרד האוצר מתכוונים להקטין את הפחת המוכר במס.

הטבת מס אחרת מכונה החלפת מכונה במכונה. הטבה זו נועדה לעודד מפעלים למכור מכונה לייצור במחיר גבוה יותר מערכה בספרים. את רווחי ההון שהמפעלים משיגים הם יכולים להשקיע במכונה חדשה, ולדחות את תשלום המסים על הרווחים. חברות הליסינג עושות זאת עם מכוניות, ודוחות את התשלום של המסים בסכומים ניכרים. באוצר שוקלים למנוע מהן את האפשרות להתיייחס למכוניות כאל מכונות ייצור.

לפי הנתונים שאסף הצוות, עולה כי כבר בעשירון הרביעי יש ליותר מ-50% מהאוכלוסייה מכונית. הדבר מעיד, לטענת המשרד האוצר, על כך שמכונית היא מוצר יסוד ולא מותרות. לכן שוקלים שם להטיל מיסוי דיפרנציאלי - להפחית את המס על מכוניות זולות, ולהעלות אותו על מכוניות יוקרה. בכל מקרה, מדגישים באוצר, אין בכוונתם להעשיר את קופת המדינה מחד גיסא, אך גם לא לפגוע בהכנסות מהענף מאידך גיסא. המסים ייגבו באופן שונה, אך הסכומים שיגיעו למדינה לא יפחתו.

הוזלה במחירי המכוניות יכולה להגיע מהפחתת מכסים. ברשות המסים עובדים כעת על הפחתת מכסים, כחלק מהמלצות הרשות לועדת טרכטנברג, שתסייע גם לענף הרכב. בתחום הרכב מוטל כיום מכס רק על מכוניות ממזרח אסיה, בשיעור של 7%, וזה צפוי להיות מופחת. הדבר יביא להוזלה מסוימת של מכוניות קוריאניות ויפניות.

הוועדה לבדיקה להגברת התחרותיות בענף הרכב בראשות פרופ' ירון זליכה, מונתה על ידי שר התחבורה ישראל כץ. זלכה ידוע בעמדותיו נגד המבנה הכלכלי האוליגרכי בכלכלה הישראלית. בוועדה חברים אבי דור, שהיה סגנו של זליכה כחשב כללי ומשמש כיום כמנכ"ל חברת הביטוח הממשלתית ענבל; ליאור אגאי, ראש מינהל הרכש הממשלתי היוצא; וחיים פלץ, ששימש כסגן החשב הכללי במשרד האוצר ומנהל הכספים של אגד. נציגי משרד התחבורה בוועדה יהיו עוזי יצחקי, סמנכ"ל בכיר לתנועה; דפנה עין דור, מנהלת האגף לתכנון כלכלי; ד"ר אמל ג'בארין, מרצה למשפטים בקריה האקדמית אונו (שבה מועסק גם זליכה); ואורי שמש שעבד אף הוא באגד.

הוועדה אמורה לפרסם המלצות להסרת חסמים, להגברת התחרותיות ולהוזלה של המחירים בכל ענפי הרכב. על הוועדה הוטל להציע רפורמות בענף ולבחון את הבעלות הצולבת בין יבואני רכב לחברות ליסינג, למוסכים וליבואנים של חלקי חילוף. בין החלופות שיישקלו: חיוב יבואני הרכב לספק אחריות ושירות לכל מכונית שיובאה לישראל, גם ביבוא אישי וביבוא מקביל. בנוסף, בכוונת המשרד לעודד יבוא אישי של מכוניות, באמצעות הקלות שונות, וייתכן כי להקל על יבוא מכוניות חשמליות של חברות קטנות.