יצואנים ישראלים מביעים חשש כי יהפכו שעיר לעזאזל במצרים, מצב שיתבטא בהקפאת קשרי הסחר בין המדינות. זאת על רקע הכרזתה של מצרים אמש על מצב כוננות ברחבי המדינה, בעקבות הסתערות המונים על השגרירות הישראלית בקהיר בסוף השבוע.
בשבת בבוקר שוחררו שישה מאבטחים ועובדי שגרירות שהיו נצורים בבניין במהלך הלילה. על פי גורמים רפואיים בקהיר, שלושה בני אדם נהרגו במהומות ויותר מ‑1,000 נפצעו, מרביתם נפגעו כתוצאה משאיפת גז מדמיע. מוקדם יותר הוחזרו לישראל השגריר יצחק לבנון וכ‑80 דיפלומטים ובני משפחותיהם במטוס מיוחד של חיל האוויר.
לדברי היצואנים, המשטר החדש במצרים לא הצליח כצפוי לשפר את תנאי חייו של המצרי הממוצע בחצי השנה שחלפה מאז ההפיכה. הביקורת הפנימית במצרים על המשטר נוגעת בנוסף גם ליחסים עם ישראל ותביעות לצננם, או לנתקם. על רקע זה העריכו יצואנים כי המשטר המצרי ינסה "לשחרר קיטור" מצד האזרחים וישלם להם במטבע הישראלי. מצרים אמנם אינה יכולה לנתק את הקשרים מבלי להפר את הסכם השלום עם ישראל, אך צינון נוסף בתנאי השלום הוא אפשרי.
היקף הייבוא והייצוא ב-2010: 503 מיליון דולרים
ביטוי לכך התקבל כבר בנתוני היצוא למצרים במחצית הראשונה של השנה שצנחו ב‑33%. מנכ"ל מכון היצוא אבי חפץ אמר כי "ב‑2010 דורגה מצרים במקום 36 ביעדי היצוא של ישראל ובמחצית הראשונה של 2011 היא ירדה למקום 47. ואולם חשיבותם של יחסי הסחר עם מצרים נמדדים בהיבטים נוספים מעבר לכלכליים. בראיית המיקרו, צריך לציין כי ישנן חברות ישראליות שלגביהן השוק המצרי הוא יעד חשוב. 23 חברות ישראליות מתוך 151 החברות המייצאות למצרים יצאו למדינת הנילוס ביותר ממיליון דולר ב‑2010".
לדברי חפץ, גם מבחינה מצרית חשיבות הסחר עם ישראל חורגת מהנתונים. על פי ההסכמים שנחתמו בין מצרים, ארה"ב וישראל (הסכמי הקוויז) חברות מצריות יכולות למכור את מוצריהן ללא מכס בשוק האמריקאי בכפוף לרכישה מחברות ישראליות של לפחות 10.5% מערך המכירה. לפיכך היצוא מישראל למצרים הנעשה במסגרת הקוויז ממנף יצוא מצרי לארה"ב במספרים גבוהים בהרבה. "אנו מקווים שההיגיון הכלכלי יגבר ויהיה בסיס איתן להמשך יחסי הסחר", אמר חפץ.
על פי נתוני מכון היצוא, היקף הסחר (יבוא ויצוא) של ישראל למצרים וממנה הסתכם ב‑2010 בכ‑503 מיליון דולר עלייה של כ‑24% לעומת שנה קודמת. מאזן הסחר בסחורות באותה שנה הסתכם בגירעון מסחרי של כ‑207 מיליון דולר. במחצית הראשונה של 2011 הסתכם הסחר בין המדינות בכ‑173 מיליון דולר ירידה של כ‑14%.