בתחילת החודש אישרו משרד האוצר ומשרד התשתיות להפחית בכ-25% את הרווח ממכירת ליטר דלק. מיד לאחר ההחלטה מיהרו חברות האנרגיה הגדולות לצאת בזו אחר זו ולהזהיר כי יפעלו "במגוון אפיקים" למזעור הפגיעה בהן - וזאת בין השאר על ידי פיטורים, הפחתה בהנחות והורדת דמי השכירות. כעת, כשבועיים לאחר ההצהרות, מתברר כי חברות הדלק הגדולות נקטו במהלכים אגרסיביים על מנת להשית את הורדת המרווחים על הגורמים החלשים יותר ב"שרשרת המזון" של שוק האנרגיה - בעלי תחנות הדלק, העובדים וציבור המתדלקים.
בסוף החודש שעבר החליטה ועדת המחירים הבינמשרדית בכנסת על הפחתה של מרווח השיווק שגובות חברות הדלק מציבור הנהגים. מרווח השיווק הוא ההפרש שבין מחיר הקנייה של הבנזין מבתי הזיקוק לבין מחיר המכירה בתחנות. מרווח השיווק של ליטר בנזין בשירות עצמי הופחת ב-18.8 אגורות לליטר (כולל מע"מ) לכ-52 אג', ומחירו בשירות מלא הופחת בכ-11.5 אג' ל-71 אג'. ההחלטה התקבלה לאחר שהתברר כי חברות הדלק גבו לאורך השנים מרווח מופרז שלא חפף את הוצאות השיווק שאותן נדרש המרווח לכסות.
ממסמכים שהגיעו לידי TheMarker עולה כי חברות הדלק הגדולות יזמו שורה של צעדים למזעור הפגיעה בהכנסותיהן, כשהראשונים להשית עליהם את הקיצוץ במרווחים הם בעלי תחנות דלק. כ-80% מתחנות התדלוק בארץ נמצאות בבעלות פרטית (כ-800 תחנות). התחנות מושכרות על ידי בעליהן לחברות הגדולות, שמתפעלות אותן ומעסיקות את העובדים שבהן ובתמורה לכך משלמות דמי שכירות.
"לא מורידים מחירים כי הם לא מוותרים על הרווחים"
כעת, החברות הגדולות דורשות להפחית בכ-30% את דמי השכירות שהן משלמות לבעלי התחנות. באחד מהמכתבים ששיגרה חברת דלק לבעל תחנה נכתב כי "על מנת לשמר את ההסכם הקיים בינינו תוך התאמתו לשינוי המהותי במרווח השיווק, אין מנוס מהתאמה מיידית של שכר הדירה המשולם לכם".
בעלי תחנות הדלק עמם שוחחנו הזהירו כי אם במקרה של תנובה ושוק החלב הציבור חושש שהורדת המחירים למוצרי החלב תהיה זמנית, הרי שבמקרה של שוק הדלק - הספק כלל לא קיים. "חברות הדלק לא יורידו מחירים, כי בחברות הדלק לא מוותרים על רווחים, דיבידנדים ובונוסים למנהלים", הם טוענים. הדימיון לשוק החלב הוא בכך שבשני המקרים, העשירים ביותר לא נפגעים. מי שנפגעים הם העסקים הבינוניים - הרפתנים והחקלאים מכאן, ובעלי תחנות הדלק מכאן.
בעלי התחנות הם רק חוליה אחת בשרשרת. חלק מחברות הדלק החליטו להעביר כל תחנה המספקת פחות מ-400 אלף ליטר בשנה לשירות עצמי. התוצאה העיקרית של החלטה זו היא גל של פיטורי עובדים המועסקים בתחנות הקטנות, שאינן מגיעות למכסה שנקבעה. על פי הערכות של ארגון בעלי תחנות הדלק, החשוף לנתוני המכירה של 80% מהתחנות בארץ, מדובר בפיטורים של יותר מ-1,000 עובדים - כ-10% מענף המונה 10-11 אלף מועסקים.
לאחר בעלי התחנות והעובדים, מתכוונות חברות הדלק לקזז את הירידה במרווחים על ידי העלאה של מחיר הדלקנים האוטומטיים, כפי שהצהירו שיעשו. שוק הדלקנים, שמהווה כ-50% מכלל ההכנסות של תחנות הדלק בארץ, הוא אחד מהשירותים הרווחיים ביותר לחברות. עד עתה תדלוק בדלקן העניק הנחה של 35-55 אג' לליטר דלק - בהתאם להסדר של החברה המסחרית. עתה, מחיר התדלוק באמצעות דלקן יטפס למחיר תדלוק בשירות עצמי - כלומר תינתן בו הנחה של 20 אג' בלבד.
הצעדים הללו אמורים לשמר את הרווחיות של חברות הדלק הגדולות, שנשלטות על ידי הלווים הגדולים במשק: צדיק בינו, שמחזיק בבנק הבינלאומי ושולט בחברת פז; יצחק תשובה, השולט בדלק ישראל; דוד עזריאלי, השולט בסונול (באמצעות חברת גרניט הכרמל); דודי ויסמן, השולט ברשת דור אלון ואליעזר פישמן שמחזיק בטן דלק. חמשת הטייקונים הללו מחזיקים יחדיו בנתח של יותר מ-90% משוק הדלק.
"אין צביעות גדולה מזו"
שמם של הטייקונים המחזיקים בחברות נקשר באחרונה ליוקר המחיה בישראל ולפעילותה של ועדת הריכוזיות, שפועלת להגביר את התחרותיות במשק. הרווחים של הטייקונים נגזרים מפעולת התדלוק עצמה (על ידי מרווח השיווק), ובאותו הזמן מהרווחים בחנויות הנוחות הצמודות לתחנות הדלק. עד עתה סירבו בעלי השליטה בחברות לפרט את יחס ההכנסות בין התדלוק למכירות מחנויות הנוחות.
כך, במחצית הראשונה של 2011 רשמה פז רווח תפעולי של 203 מיליון שקל מפעילות הקמעונות והתדלוק; דלק ישראל רשמה רווח תפעולי של 64.3 מיליון שקל; סונול (גרנית הכרמל) - רווח תפעולי של 62 מיליון שקל; דור אלון - רווח תפעולי של 87 מיליון שקל ממגזר מתחומי תדלוק ומסחר; וטן רשמה רווח תפעולי של 32.4 מיליון שקל. בסך הכל עמד הרווח התפעולי של חברות הדלק מפעילות בתחנות על כ-500 מיליון שקל בשישה חודשים.
"בתחילת המחאה, כשתמונות הטייקונים נתלו בשדרות רוטשילד, חשבנו שאותו מספר מצומצם של אולטרא-עשירים יבין את חוסר ההיגיון שברמיסת כל מי שחלש ממנו", מסביר גבי ונונו, המחזיק בשבע תחנות דלק הפועלות בשיתוף עם פז ועם חברת דלק יותר משלושה עשורים. "מה שמגוחך במיוחד הוא שבמקום להוריד פרופיל הם יצאו למלחמה כוללת. בצרכנים, בבעלי האג"ח ובבעלי תחנות הדלק".
ונונו, שכיהן בין השנים 1990-1993 כיו"ר ארגון בעלי תחנות הדלק, טוען שבדומה למקרים אחרים, גם הפעם בעלי חברות האנרגיה מנצלים את החלטת הממשלה דווקא כדי להגדיל רווחים. "בסופו של דבר, מה שיוצא מכל זה הוא שחברות הדלק מגדילות את רווחיהן פעמיים - פעם אחת דרך הצרכנים על ידי העלאת מחיר הדלקנים, ובפעם השנייה על ידי הורדת דמי השכירות בתחנות", הוא מסביר.
"מתחילת העשור הקודם ועד היום, מרווח השיווק של חברות הדלק עלה בכ-46% בעוד שהמדד עלה רק ב-25% (פי שניים). עלייה זו באה על חשבון רווחיהם של בעלי תחנות הדלק - שחוזה השכירות שלהם עם חברות הדלק צמוד למדד. חברות האנרגיה יתעשרו - מחאה כזאת או אחרת לא תפגע בהם - הם יזעקו את זעקות הקוזאק הנגזל, ירקעו ברגליים ויטענו שהחלטת הממשלה 'שגויה ומתעלמת מסל ההוצאות האמיתיות', אך למעשה ינצלו את המומנטום כדי להרוויח טוב יותר".
"לא רק שמדובר בעוול מוסרי גדול, אלא שאין צביעות גדולה מזו", טוען ונונו. "חברות האנרגיה זועקות זעקות שבר על הפגיעה בהן, ובמקביל שולחות יד לכיסם של בעלי התחנות, הצרכנים ובעלי האג"ח ומרוויחות יותר".
מאיגוד חברות הדלק, בראשות יוסי אריה, נמסר בתגובה: "החלטת הממשלה להפחתת סל הוצאות השיווק של חברות הדלק, שהתקבלה בחטף ומשיקולים פוליטיים, משקפת הפחתה של 30% ברווחיות הגולמית של חברות הדלק וכפי שפורסם צפויה להעביר את חלקן להפסד. הפגיעה היא לאורך כל שרשרת הערך, לרבות בעלי התחנות הפרטיים והחברות עצמן שמחזיקות בבעלות חלק מהתחנות.
"בעבודת הממשלה נקבע כי ההוצאה המוכרת לדמי שכירות תעמוד על 19 אג' לליטר ותופחת תוך ארבע שנים ל-16 אג'. בנוסף, נטען על ידי הממשלה כי דמי השכירות ששולמו עד היום גבוהים במיוחד. החברות פועלות להתאים את פעילותן לכללים החדשים שקבעה הממשלה והן נמצאות באותו צד של המתרס יחד עם בעלי התחנות".