מקורות בכירים בוועדת הריכוזיות מעריכים כי לו היו המלצות הוועדה בתוקף לפני כמה שנים, הרי שמרבית העברות השליטה שהיו בחברות התקשורת הגדולות, כמו בזק ופרטנר, לא היו יוצאות אל הפועל.
הסיבה לכך היא הקביעה של הוועדה כי חברת אחזקות (פירמידה) לא תוכל יותר לקנות שליטה בחברה-בת חדשה באמצעות רכישת גרעין השליטה בלבד. מעתה, רכישה כזו תחייב רכישה של כלל המניות של החברה, כולל המניות המוחזקות בידי הציבור.
"בעתיד יווצרו קבוצות פחות גדולות"
החובה לרכוש את כל המניות, ולא רק את קבוצת השליטה, מכפילה ואף משלשת את עלות הרכישה. למשל, במקום לקנות 51% מהמניות תמורת 5 מיליארד שקל, יצטרך מעתה הרוכש לרכוש 100% מהמניות תמורת 10 מיליארד שקל. הכפלת סכום הרכישה מהווה חסם משמעותי, שיכול לטרפד חלק גדול מעסקות העברת השליטה שנעשו בשנים האחרונות.
בנוסף, המלצות הוועדה מייקרות את הרכישה עוד, בכך שהן מטילות מס נוסף על משיכת דיווידנד מהחברה-הבת, במטרה לממן את עלות הרכישה לחברה-האם (חברת האחזקות הראשית, קודקוד הפירמידה). מעתה, הוצאות המימון של החברה יוכרו לצורך מס רק בניכוי הדיווידנד שהיא משכה - בפועל מדובר במיסוי חלקי של דיווידנדים בין חברות. מיסוי מלא של דיווידנדים, כפי שנעשה בארה"ב בשנות ה-30 והביא שם לפירוק הפירמידות, נתקל בהתנגדות של רשות המסים - שטענה כי מדובר במס לא צודק ובעייתי לגביה.
להערכת בכירים בוועדת הריכוזיות, הייקור של עסקות העברת השליטה ימנע עסקות דומות בעתיד. כתוצאה מכך, בוועדת הריכוזיות מעריכים כי "מי שירצה להבא לממש את האחזקות שלו יצטרך או להביא קונה מחו"ל, או למכור את האחזקות בהדרגה לציבור הרחב באמצעות שוק ההון. בכך ייווצרו בעתיד פחות קבוצות גדולות, שמחזיקות זו בזו, ויותר חברות גדולות שנסחרות בבורסה ללא גרעין שליטה - כפי שהוא המצב בחברות כמו טבע, צ'ק פוינט וחלק גדול מהחברות בארה"ב". לדברי הבכירים, בכך יושג אפקט הקטנת הריכוזיות במשק הישראלי.