"יש פיל גדול בחדר, אבל אף אחד לא מדבר עליו. זו המדינה, שאינה מצליחה לעמוד מול לחציהם של מונופולים, יצרנים גדולים, ועדי עובדים ופוליטיקאים, שמנצלים את כוחם על חשבון הציבור. הממשלות נכנעות להם ומגינות עליהם, ואף אחד לא יודע כמה זה עולה לכלל האזרחים" - כך אמר בסוף השבוע חבר בכיר בוועדת טרכטנברג בשיחה עם TheMarker.
לדבריו, העלויות של כניעת ממשלת ישראל ללחצי הוועדים הגדולים והמונופולים במשק מגיעות למיליארדי שקלים בשנה. ועדת טרכטנברג חישבה, לדוגמה, כי הריכוזיות בבנקים עולה לציבור 8 מיליארד שקל בשנה, ובתחבורה הציבורית - 720 מיליון שקל. "אם מישהו רוצה להגן על מונופול או על ענף ריכוזי, שיבוא ויאמר כמה ההגנות האלה עולות למשק, כי זה כסף שבמצב אחר היה מגיע לכלל האזרחים", אמר חבר הוועדה.
לדבריו, "בדקנו ומצאנו שבחברות הממשלתיות הגדולות האזרחים מפסידים מיליארד שקל בשנה על תשלום שכר עודף לעובדים. אם היו לוקחים את עובדי חברת החשמל, הנמלים, המים והרכבות והיו שמים אותם בחברה במגזר העסקי, הם היו מרוויחים מיליארד שקל פחות". חבר הוועדה הוסיף כי זוהי הסיבה שבגללה החליטה הוועדה לא לפרוץ את מסגרת התקציב - מה גם שהמנדט שקיבלה דרש ממנה לא לעשות כן. "אם היינו פורצים את המסגרת, אותם גופים חזקים היו לוקחים את כל הכסף", אמר. "מדובר במשרד הביטחון, בחרדים, בהסתדרות ובתעשיינים. זה לא היה מגיע לצרכנים".
ועדת טרכטנברג המליצה על רפורמה בעבודת הממשלה. "הממשלה צריכה להתחיל לעבוד למען האזרחים", אמר. "צריך לתת לה את הכלים הנכונים, ואז היא תעבור מהפכה ותשתנה".
"אגד ודן הן עוד דוגמה לכישלון ממשלתי"
בתחום המזון הריכוזיות בישראל גבוהה במיוחד, ומתבטאת גם במחירים גבוהים - בעיקר בענפים שנהנים מהגנה ממשלתית ביבוא או בייצור. שמן הזית, למשל, יקר בישראל יותר מבמדינות אירופה. רמת המחירים בישראל גבוהה יחסית גם בקטגוריות העוף הטרי, החלב המפוסטר, היוגורט הטבעי, שוקולד החלב, הקפה השחור, הבירה, הפסטה, הגבינה הצהובה הקשה ותפוחי העץ.
הממצאים לקוחים מנתונים שאסף צוות יוקר המחיה והתחרות בראשות שלומי פריזט מלשכות מסחר באירופה ובישראל. הצוות קבע כי יש להילחם בריכוזיות בענף המזון באמצעות השלמת תהליך החשיפה ליבוא, שעיקרו יבוא ללא כל מכסי הגנה; חיזוק רשות ההגבלים העסקיים כך שתוכל לפרק מונופולים ביתר קלות; וקיבוע דרישת תחרות בחוק כאחד הבסיסים לפעילות הרגולטורים האחרים.
"בכל תחום שהצוות נגע בו בענף המזון, הכל ריכוזי ברמה יוצאת דופן", אמר חבר הוועדה. "שניים-שלושה יצרנים מחזיקים כ-90% מהשוק. ככה זה כשאין יבוא שנועד לעודד תחרות. עכשיו נוצרה ההזדמנות לפרק את הריכוזיות בענפי המזון, וזה קרב שאסור לאזרחים להפסיד בו. אם היינו מגינים על היצרנים באמצעות סובסידיות, לא מכסים, כל הציבור היה רואה כמה ההגנה עולה לו ואפשר היה לקיים דיון, אם היא ראויה או לא.
"הוועדה מפנה אצבע מאשימה לממשלה ולמנגנונים הממשלתיים שיצרו ריכוזית גבוהה. הממשלה יצרה ביודעין את הריכוזיות, גם אם לא הבינה שהיא תחולל התייקרות ברמה כזאת.
"החקלאים קיבלו פטור מתחרות באמצעות הוצאתם מחוק ההגבלים, ומועצות החלב, הבקר, הדבש והאחרות חיזקו את הריכוזיות", הוסיף חבר הוועדה. "כיום אף אחד לא יודע למדוד כמה כסף הממשלה משלמת כדי לשמור על תנובה, שטראוס וטרה דרך החקלאים ובהגנה מפני יבוא מתחרה. לא ייתכן שיושב פקיד במשרד התמ"ת (הכוונה לממונה על ההיטלים, ראובן פסח - א"ק), שבראש סדר היום שלו נמצאת הגנה על התעשייה, והוא מעניק הגנה בעיקר למונופולים ויצרנים בודדים מפני יבוא מתחרה".
חבר הוועדה אמר כי העלייה במחיר גבינת הקוטג' לאחר הוצאתה מפיקוח התרחשה מפני ש"אף אחד לא בדק את המחירים. יש שני אנשים שאחראים על כך בתמ"ת, צביה דורי ושבתאי לוי, והם לא יכולים לעקוב לבד אחרי כל המחירים. לכן הוועדה המליצה להקים מערכת ממוסדת שתקבל נתונים מהלמ"ס".
לדבריו, "אגד ודן הן עוד דוגמה לכישלון ממשלתי. הממשלה לא הצליחה לעשות שם רפורמה, וכיום הן מחזיקות ב-70% מהשוק ומשלמים להם 720 מיליון שקל עודפים בשנה".חבר הוועדה הוסיף כי עוצמת המשילות הנמוכה וחוסר היכולת של הממשלה להביא את אינטרס הציבור לשולחן הדיונים גורמים לכך שרוב הזמן הממשלה דואגת לשמור על אנשים ספציפיים ולא על כלל האזרחים. לכן, לטענתו, הקריאה לעצור את ההפרטה ולהשאיר את ניהול המשק בידי המדינה אינה מוצדקת.
גם רשות ההגבלים העסקיים לא עשתה את עבודתה כראוי, לפי חבר הוועדה: "לא היה פיקוח הגבלים טוב. רשות ההגבלים לא מצליחה להבטיח שמונופולים לא ינצלו את מעמדם לרעה. היא משתדלת, אבל זה לא עובד". חלק מחיזוק המונופולים על חשבון האזרחים נעשה בוועדות הכנסת. לדוגמה, ציין הבכיר את הדיון שבו קיבל מונופול המלט נשר דחייה בהעלאת המס על הדלק, בעוד ששאר האזרחים חויבו במחיר גבוה מיידית.
אחת ההמלצות המרכזיות של צוות יוקר המחיה והתחרות היא למנוע הגנה באמצעות היטלים על מונופולים, ענפים ריכוזיים או חברות שיש להן יצוא בהיקף לא קטן. לדברי חבר הוועדה, "הציבור משלם על כך שאין יבוא זול יותר. בדו"ח הוועדה רואים בבירור אילו תוצאות מדהימות היו לחשיפה ליבוא על מחירי טקסטיל ומוצרי חשמל. לכן הוחלט על השלמת הפתיחה ליבוא. אנחנו הולכים לחטוף מהתעשייה, אבל אם הם רוצים הגנה, שיראו לציבור כמה היא עולה לו ושיסבירו למה היא מגיעה למפעל זה או אחר. שיקיימו דיון פתוח עם הממשלה והצרכנים, ושלא יספרו רק על פיטורים המוניים באופק".
ועדת טרכטנברג לא בחנה את נושא רשתות השיווק, מכיוון שוועדת המזון לא סיפקה נתונים בנושא. "הנושא ייבדק בחודשים הקרובים, הוא מורכב במיוחד", אמר הבכיר. בהקשר זה נבחנים הסכמים בין רשתות לספקים שחורגים מפעולות קנייה ומכירה - למשל, במקרים של השתתפות בהפסדים או בעלויות של פתיחת סניפים. "הספקים ריכוזיים ושולטים במדפים. עליות המחירים שראינו באחרונה הגיעו כנראה בעיקר מהיצרנים, אך גם מהרשתות. שמענו את זה בשיחות עם יבואנים".
לדברי הבכיר, "נדרשת חקיקה שתחייב כל רגולטור להתחשב ביוקר המחיה, ברווחת הצרכנים ובתחרות". יתרה מכן, הוא מציע שמקבלי ההחלטות יציבו לכל רגולטור תוכנית עבודה ובה יעדים ברי מדידה. לדבריו, לרשות ההגבלים העסקיים יהיה מעכשיו תפקיד מרכזי יותר. "אסור שהרשות תחמיץ את ההזדמנות לשנות את מבנה המשק לטובת כלל האזרחים".