התאחדות התעשיינים מגבשת תוכנית להסטת כ-190 מיליארד שקל באשראי בנקאי מעסקים גדולים לעסקים קטנים ובינוניים. התוכנית היא חלק ממהלך מקיף לחיזוק עסקים קטנים ובינוניים, הנחשבים מחוללי צמיחה ותחרות.
על פי נתוני ההתאחדות, האשראי הבנקאי לעסקים קטנים ובינוניים בישראל הוא 18% מסך האשראי הבנקאי, לעומת 43% במדינות המפותחות. בכוונת ראשי ההתאחדות לדון בעניין עם המפקח על הבנקים ועם איגוד הבנקים. תוכניות נוספות לקידום העסקים הקטנים והבינוניים כוללות הקמת קרנות מנוף להשקעה בהם בערבות מדינה והחייאת הקרן למפעלים במצוקה.
המגעים לסיוע במחנק האשראי לעסקים קטנים ובינוניים הואצו על רקע המשבר העולמי המעמיק, מצוקת האשראי הגוברת של תעשיינים והדרישה שהציב בנק ישראל להגדלת הלימות ההון של הבנקים.
רובי גינל, ראש אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים, אמר כי מסקר שערכה ההתאחדות בקרב עולה כי קיים קושי מתמשך בקבלת אשראי חדש בעיקר במפעלים קטנים ובינוניים, וקושי נוסף בשמירה על מסגרת אשראי קיימת (ראו מסגרת).
האשראי הבנקאי לעסקים כיום הוא 750 מיליארד שקל. "אם משקל האשראי הבנקאי לעסקים קטנים ובינוניים יהיה 43% כמו בעולם, זה ישחרר כ-190 מיליארד שקל לעסקים קטנים ובינוניים, כסף שיתמוך בתחרותיות", אמר גינל.
לדבריו, מהרבעון הרביעי של 2010 עד לרבעון השלישי של 2011 עלה שיעור המפעלים הקטנים והבינוניים המתקשים לקבל אשראי חדש מ-40% ל-52%. הקושי נובע מהגדלת דרישות להון עצמי ולביטחונות, ומבדיקה קפדנית יותר של תוכניות עסקיות של מפעלים. "אחד הביטויים של המשבר הכלכלי ב-2008 היה מחנק אשראי, ויש חשש שהמחנק יחזור במשבר ב-2012", אמר גינל.
לפי גינל, התאחדות התעשיינים מציעה להיערך למשבר העולמי החדש באמצעות הפעלת הקרן לעסקים במצוקה. נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, כבר פנה בנושא לשר האוצר, יובל שטייניץ, והציע להפשיר את הקרן, שהוחלט על הקמתה ב-2008 מכספי עובדים במשק. לקרן כמה מאות מליוני שקלים שגייסה לאחר שעובדי מדינה ויתרו על חצי יום חופשה. הכסף נמצא כיום במשרד האוצר, מכיוון שהקרן לא הוקמה בפועל.
הממשלות בחו"ל תומכות יותר בעסקים הקטנים
הצעה נוספת שיזמה הוועדה למפעלים קטנים ובינוניים בהתאחדות התעשיינים, בראשות גלעד זילברברג, בעלי מאיר בייגל, כוללת הקמת קרנות השקעה (פרייווט אקויטי), כדוגמת קרנות המנוף שהקימה הממשלה לתמיכה בחברות שלא יוכלו להחזיר איגרות חוב. הקרנות החדשות יורכבו מהשקעה ממשלתית ופרטית, ישקיעו במפעלים קטנים וישביחו את ניהולם, ולאחר מכן יוכלו לממש את השקעתם. בהתאחדות מעריכים כי השקעה ממשלתית של מאות מיליוני שקלים תניב השקעות משולבות עם המגזר הפרטי של מיליארדי שקלים.
גם את המהלך השלישי של הגדלת האשראי הבנקאי לעסקים קטנים ובינוניים מוביל זילברברג. המהלך כולל, לצד הגדלת האשראי לעסקים קטנים ובינוניים על חשבון עסקים גדולים, גם שינוי רגולטורי מול בנק ישראל. בהתאחדות מציעים, כי בנק שיגדיל את האשראי לעסקים קטנים ובינוניים בצורה משמעותית יקבל הקלה בדרישה החדשה להעלאת הלימות ההון שלו מ-7.5% מהאשראי ל-11%. ההקלה תאפשר לו להעלות אותה ל-9.5%-10.5%. ההיגיון מאחורי ההקלה יהיה, שהסיכון של הבנק פוחת ככל שהאשראי שלו מפוזר על פני יותר לקוחות שכל אחד מקבל אשראי בהיקף נמוך יחסית ללווים הגדולים.
לדברי זילברברג, בעיית האשראי היא הבעיה הכי גדולה במשק, ויש לזה השלכות משמעותיות על הריכוזיות. "אני אשקול לדרוש הקמת ועדת חקירה ממלכתית שתברר כיצד נוצר הפער העצום באשראי בין ישראל למדינות האחרות", אמר זילברברג. "אם לא יהיה שינוי, המשמעות היא שהמדינה מקבלת את העובדה שיש במשק 1,000 אנשי עסקים בלבד. אפילו אם היינו עולים ליחס של 30% מהאשראי הבנקאי, מדובר בתוספת עצומה של 100 מיליארד שקל לעסקים קטנים ובינוניים, שיכולה להניע את התחרות במשק ואת הצמיחה".
תוכנית דומה להגדלת האשראי לעסקים קטנים ולהקמת קרנות מקדם דוד ארצי, המתמודד על תפקיד נשיא התאחדות התעשיינים, אם כהונתו של ברוש לא תוארך ב-2012.
גורם בנקאי בכיר מסר בתגובה כי נושא האשראי לעסקים קטנים ובינוניים ראוי לבחינה עדכנית. לדבריו, מדובר באשראי פחות מסוכן מאשר לעסקים גדולים, כי הוא מפוזר יותר. על פי כללי באזל 2, מ-2010 הופחת תימחור הסיכון של עסק קטן מ-100% עד אז ל-75% מהאשראי. המשמעות היא, שבהנחיות המדיניות הבנקאית ישנה הליכה לקראת עסקים קטנים ובינוניים, אף שבנק ישראל לא מתערב בשיקולים העסקיים של הבנקים.
הבכיר הוסיף כי בהשוואה שנערכה בבנק ישראל לפני כשלוש שנים התברר כי ממשלות במדינות מערביות מעודדות עסקים קטנים ובינוניים יותר מאשר בישראל.