בורסות וול סטריט, אשר רשמו את פתיחת אוקטובר החמישית הכי טובה מאז שנת 1900, נסגרו במגמה חיובית זו הפעם השישית בשבעה ימי מסחר ומדד דאו ג'ונס נסגר במרחק נגיעה מרמתו בתחילת 2011, על רקע הצגת "מפת דרכים" לפתרון משבר החוב באירופה ולאחר שבכירים בבנק הפדרלי בארה"ב אמרו כי אין לפסול אפשרות לתוכנית הרחבה כמותית שלישית כדי לתמוך בכלכלה.
מדד דאו ג'ונס , אשר עלה מתחילת החודש ב-7% - הפתיחה החמישית הטובה ביותר של חודש אוקטובר מאז שנת 1900 טיפס היום ב-0.9% ונסגר במרחק נגיעה מרמתו בתחילת 2011. מדד S&P 500 , אשר זינק ב-9.9% מאז שנפל לשפל של כשנה בשלישי באוקטובר, עלה ב-1% - עלייה שישית בשבעה ימי המסחר האחרונים. מדד נאסד"ק הוסיף 0.8%. שוק האג"ח הממשלתיות האמריקאיות נסגר בירידות זה יום המסחר השישי ברציפות, והתשואה על האג"ח ל-10 שנים עלתה ב-0.07% לרמה של 2.23% - רמתה הגבוהה ביותר זה שישה שבועות.
ירידה במדד הפחד
מדד התנודתיות של וול סטריט (VIX), הידוע גם בכינויו "מדד הפחד" שכן הוא מספק אינדיקציה מסוימת לגבי עוצמת הפחד של המשקיעים בוול סטריט, ירד היום מתחת לרמה של 30 נקודות בראשונה מאז ראשית אוגוסט, וסיים בכך את התקופה הממושכת ביותר בה נותר מעל לרמה זו מאז ראשית שנת 2009.
בכירי הבנק הפדרלי בארה"ב חשו מאוד לא בנוח לגבי תחזית הבנק המרכזי לפיה צפויה התאוששות הדרגתית בצמיחה של כלכלת ארה"ב ברבעונים הקרובים, לפי פרוטוקול ישיבתה האחרונה של ועדת השוק הפתוח של הבנק הפדרלי (FOMC) שפורסם היום.
חברי הוועדה הצביעו על "סיכונים משמעותיים" לצמיחה הכלכלית, בהם צמצום חובות משקי הבית, קיצוצים תקציביים גדולים מהצפוי, או זליגת המשבר באירופה לארה"ב, לפי פרוטוקול ישיבת הריבית של הבנק הפדרלי שנערכה ב-20 וב-21 בספטמבר. חברי הוועדה החליטו לבחון מה יהיו צעדי המדיניות המוניטרית וכלי הנזילות הטובים ביותר להתמודדות עם זעזועים מסוג זה, אם הללו יתרחשו.
חלק מבכירי הבנק ביקשו להותיר את הדלת פתוחה לאפשרות של ביצוע תוכנית הרחבה כמותית שלישית, במסגרתה ירכוש הבנק המרכזי נכסים נוספים, בשל "חוסר ודאות ניכרת" לגבי קצב ההתאוששות הצפוי של כלכלת ארה"ב.
בתום ישיבת הריבית שנערכה בחודש שעבר, הודיעה הבנק הפדרלי על התוכנית המכונה "מבצע טוויסט", במסגרתה ימכור הבנק הפדרלי אג"ח קצרות טווח בסך 400 מיליארד דולר וימיר אותן באג"ח לטווח בינוני-ארוך באותו שווי.
עונת הדו"חות הכספיים בוול סטריט נפתחה אמש ברגל שמאל לאחר שענקית האלומיניום האמריקאית אלקואה דיווחה על רווח רבעוני נמוך בשיעור ניכר מהתחזיות אולם רשמה תוצאות טובות מהצפוי בשורה העליונה.
אלקואה, יצרנית האלומיניום הגדולה ביותר בארה"ב, רשמה ברבעון השלישי של השנה רווח מפעילות מתמשכת של 172 מיליון דולר, או 15 סנט למניה - זינוק של 182% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, אולם ירידה של 47% לעומת הרבעון השני של שנת 2011. תוצאות החברה היו נמוכות בשיעור ניכר מתחזיות האנליסטים לרווח של 22 סנט למניה.
בשורה העליונה רשמה אלקואה בתקופה המדווחת מכירות של 6.42 מיליארד דולר, צמיחה של 21% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ומעל לתחזית האנליסטים להכנסות של 6.24 מיליארד דולר.
עוד בחזית הדו"חות הכספיים: פפסיקו, יצרנית החטיפים הגדולה בעולם, דיווחה היום על גידול של 4% ברווחיה ברבעון השלישי של השנה. החברה רשמה ברבעון רווח נקי של שני מיליארד דולר, או 1.25 דולר למניה, לעומת רווח של 1.92 מיליארד דולר, או 1.19 דולר למניה, בתקופה המקבילה אשתקד. בניכוי סעיפים חד פעמיים, רשמה פפסיקו רווח של 1.31 דולר למניה - סנט אחד מעל לתחזיות האנליסטים.
מכירות החברה בתקופה המדווחת הסתכמו ב-17.6 מיליארד דולר, צמיחה של 13% לעומת הרבעון המקביל.
על פי תחזיות האנליסטים של ספקית המידע הפיננסי בלומברג, רווחי החברות הנכללות במדד S&P 500 במונחי רווח למניה צמחו ברבעון השלישי ב-14%, הגידול המתון ביותר מאז סוף שנת 2009.
חברת האופנה ליז קלייבורן הודיעה על מכירת כמה ממותגיה, ובכלל זה המותג הנושא את שמה, תמורת 328 מיליון דולר. החברה תמכור את המותגים מונה וליז קלייבורן לרשת בתי הכלבו ג'י.סי פני ואילו המותג קנזי יימכר לחברת בלוסטאר אליינס.
נשיא הנציבות האירופית, חוזה מנואל ברוסו, הציג היום "מפת דרכים" לפתרון משבר החוב בגוש היורו, בנאום בפני הפרלמנט האירופי. מפת הדרכים כוללת מימון מחדש של בנקים באירופה, צעדים יעילים ומהירים יותר לעידוד הצמיחה הכלכלית באיחוד האירופי ופיקוח הדוק יותר על תקציבי ממשלות לאומיות כדי לוודא שהמדינות החברות יעמדו במגבלות הגירעון התקציבי שקבע האיחוד.
פתרון כולל של משבר החוב האירופי דורש גם צעדים כדי לפתור אחת ולתמיד את בעיות החוב של יוון ולהעניק לקרן החילוץ האירופית (EFSF) יותר גמישות וכוח אש רב יותר, אמר ברוסו. עוד ציין כי מפת הדרכים תובא לאיחוד ראשי מדינות האיחוד האירופי בפסגה שיקיימו ב-23 באוקטובר. כמו כן, הוסיף ברוסו כי כל מרכיבי התוכנית נמצאים בהישג יד בתנאי שלמדינות החברות יהיה את הרצון הפוליטי לכך.
ברוסו התייחס גם למצב הבנקים ביבשת, ואמר כי כל המוסדות הפיננסים שהם בעלי חשיבות מכרעת מבחינה מערכתית, ידרשו לחשוף את כל החשיפה שלהם לחובות של ממשלות, וכי דרישות ההון מהם יוחמרו באופן זמני. בנקים שיהיו זקוקים להון נוסף צריכים לפנות קודם כל למשקיעים פרטיים, אחר כך לממשלות לאומיות, ורק לבסוף, כמפלט אחרון, לקרן החילוץ האירופית, אמר.
יוון תמשיך לקבל סיוע
המפלגות בממשלה היוצאת של סלובקיה החלו היום במגעים עם האופוזיציה כדי להגיע להסכם על אישור תוכנית להרחבת קרן החילוץ של גוש היורו. הפרלמנט של סלובקיה - המדינה האחרונה בגוש היורו שטרם אישרה את הגדלת קרן החילוץ האירופית (EFSF) - הצביע אמש נגד אישור הרחבת הקרן מגודלה הנוכחי של 440 מיליארד יורו (600 מיליארד דולר).
אישור הרחבת הקרן על ידי פרלמנט סלובקיה מהווה תנאי למהלך האירופי כולו, מכיוון שהרחבת הקרן מחייבת את אישור כל מדינות גוש היורו וסלובקיה היא המדינה האחרונה מתוך 17 המדינות שטרם אישרה זאת.
נגיד הבנק המרכזי של אירופה (ECB), ז'אן קלוד טרישה, הזהיר כי משבר החוב האירופי נהפך למשבר מערכתי, המאיים על היציבות הכלכלית העולמית אם לא תבוצע פעולה נחושה בדחיפות. "המשבר הוא מערכתי, ויש לטפל בו בנחישות", אמר טרישה לוועדת הפרלמנט האירופי, בהופעתו האחרונה לפני שיפרוש בסוף החודש מתפקידו.
"הקשרים ההדוקים במערכת הפיננסית של האיחוד האירופי מגבירים את הסיכון להתפשטות. הסיכון הזה מאיים על היציבות הפיננסית באיחוד ועלולות להיות לו השפעות על הכלכלה באירופה ומעבר לה", הוסיף.
נציגי האיחוד האירופי, קרן המטבע הבינלאומית (IMF) והבנק המרכזי של אירופה - שלושת הגופים הידועים גם בתור ה"טרויקה" - מסרו אמש כי יוון ככל הנראה תקבל את השלב הבא בחבילת החילוץ, בסך 8 מיליארד יורו (10.9 מיליארד דולר), בתחילת נובמבר.
המדיניות הכלכלית של נשיא ארה"ב, ברק אובמה, ממשיכה להיתקל בקשיים ליישומה. אמש דחה הסנאט את חבילת התמריצים לעידוד התעסוקה שהציג אובמה בפני הקונגרס בספטמבר, שעלותה 447 מיליארד דולר.
אישור התוכנית היה מותנה ברוב של 60 קולות, אך ההצבעה הסתיימה ברוב דחוק של 50 תומכים לעומת 49 מתנגדים. תוצאת ההצבעה הראשונית היתה 51-48, אך ראש בית הסנאט מטעם הדמוקרטים, הארי רייד, החליף את תמיכתו בהתנגדות על מנת ליצור רוב דחוק של 50-49 המאפשר הצבעה חוזרת על התוכנית, כדי להשאיר פתח של תקווה לאישורה בהצבעה הבאה.