שכר הבכירים בעמותות: עשרות אלפים בחודש

שכר הבכירים בעמותות ובארגונים ללא כוונת רווח בישראל נחשף: רשם העמותות במשרד המשפטים הוסיף למידע באתר גיידסטאר, המכיל נתונים על הארגונים ללא מטרות רווח בישראל, את חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר בכל ארגון.

מבדיקת TheMarker, על פי הנתונים באתר גיידסטאר, עולה כי בין מקבלי השכר הגבוה בארגונים ללא כוונת רווח נמצא נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר אריק כרמון בכירים בתנועת הצופים, בית לסין ומעיין החינוך התורני של רשת ש"ס.

הנתונים מתייחסים לשכר ברוטו השנתי והערכה לגבי השכר החודשי של מקבל השכר הגבוה ביותר בכל עמותה ולא לעלות שכרם השנתית בפועל, שגבוהה יותר. בנוסף, הבדיקה מתייחסת גם למחזור הגופים שנבדקו ב-2008 או 2009. הבדיקה מתייחסת למדגם של עמותות וארגונים ללא כוונת רווח מתחומי פעילות שונים, שפעילותן בולטת. הבכירים בעלי המשכורות הגבוהות ביותר במגזר השלישי מועסקים במכוני מחקר ומוסדות השכלה גבוהה, שלרוב אינם זוכים לתמיכה ממשלתית או תרומות מהציבור הרחב.

מהבדיקה עולה עוד כי טווח המשכורות בעמותות רחב. רמת השכר בעמותות שפעילותן ממומנת בעיקר מתרומות של הציבור הרחב נמוך יותר משכר הבכירים במוסדות שאינם נסמכים על תרומות של הציבור הרחב אלא על הכנסות עצמיות או תרומות ממעגל מצומצם של תורמים. רמות השכר הגבוהות מגיעות עד ליותר ממיליון שקל בשנה, וברמות הנמוכות - כ-100 אלף בשנה בלבד. בממוצע, השכר הגבוה ביותר בעמותות שנבדקו הוא כ-33.2 אלף שקל (ברוטו) בחודש ל-2009.

שכרו של נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר אריק כרמון, הוא הגבוה ביותר מבין הבכירים בגופי המגזר השלישי שנבדקו, כששכרו ב-2009 הסתכם בכ-1.53 מיליון שקל כ-128,300 שקל בחודש (ברוטו). עלות שכרו של כרמון הסתכמה ב-1.9 מיליון שקל באותה שנה. תקבולי המכון ב-2009 עמדו על 32.3 מיליון שקל. מהמכון נמסר כי תקציב המכון אינו ממומן מתקציבים ציבוריים אלא מתורמים פרטיים, והמשכורות אושרו כדין על ידי הוועד המנהל.

נתוני מקבלי השכר הגבוה בכל ארגון נשלחים מדי שנה עם הדו"חות הכספיים של הארגונים לרשם העמותות, אך עד כה הנתונים היו זמינים עבור כל עמותה רק במשרדי רשם העמותות. אתר גיידסטאר ישראל הושק בשנה שעברה על ידי משרד המשפטים, ג'וינט ישראל, יד הנדיב, וחברת NPTECH, שמפעילה את האתר. האתר מכיל כעת מידע כספי על עשרות אלפי עמותות וארגונים ללא כוונת רווח הפועלים בישראל וכולל את מצבה הפיננסי של הגופים, הכנסות ומקור ההכנסות וההוצאות.

"נתוני שכר הבכירים הוא אחד הממדים של שקיפות, ועל כן ראוי כי נתונים אלה יפורסמו ברבים ויועמדו לרשות הציבור", אמר ד"ר ניסן לימור, יו"ר NPTECH ויו"ר פורום ון ליר למגזר השלישי. "אני רואה חשיבות עליונה בפרסום הנתונים הקיימים לגבי פעילותם של התאגידים הפועלים בישראל, לרבות של ארגונים ללא כוונת רווח. ככל שנרבה לשקף נתונים, כך נסייע לחברה הישראלית להכיר את המציאות לאמיתה ולקבל החלטות מושכלות יותר".

עו"ד אלון בכר, ראש רשות התאגידים ורשם העמותות אמר: "חשיפת מידע רלוונטי היא האמצעי האפקטיבי ביותר המאפשר לציבור הרחב להשפיע על הכמות והאיכות של פעילות העמותות והמגזר השלישי בכללותו. רשות התאגידים תמשיך לפעול להרחבת המידע המוגש באופן זמין לציבור הן ממקורותיה והן מגופים וממקורות נוספים".

מרכז שלם בירושלים, שחנך באחרונה מוסד יוקרתי להשכלה גבוהה, מופיע גם הוא במעלה הרשימה, כששכר המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים, יורם חזוני, ממייסדי המרכז, היה ב-2009 87.5 אלף שקל לחודש (ברוטו). מחזור המרכז, הממומן על ידי כמה תורמים אמידים מארה"ב, עמד באותה שנה על כ-23.9 מיליון שקל. ממרכז שלם נמסר כי "המרכז פועל למתן שכר הולם לכל עובדיו. שכר הבכירים נקבע על ידי ועדה מיוחדת של חבר הנאמנים, הקובעת אותו תוך השוואה לסטנדרטים המקובלים במוסדות מחקר ואקדמיה מסוגו של מרכז שלם. כל אלה על פי חוק ותוך שקיפות כלפי התורמים".

ראש מכון ון ליר, פרופ' גבריאל מוצקין, השתכר באותה שנה כ-52.5 אלף שקל לחודש. מהמכון נמסר כי מוצקין, שמועסק במשרה מלאה, הואיל לעזוב את משרתו כדקאן בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית לצורך תפקידו. מדובר בשכר גלובלי שאמור לפצות על השקעה בתפקיד מעבר לשעות של משרה מלאה.

ההכנסות של מרכז מעיין החינוך התורני, רשת החינוך של ש"ס הסתכמו ב-2009 ב-359.3 מיליון שקל, ומנכ"ל הרשת, יואב בן צור, הוא בין מקבלי השכר הגבוה בגופים שנבדקו, כששכרו ב-2010 היה 528.8 אלף שקל - כ-44 אלף שקל בחודש. ב-2009 שכרו היה נמוך יותר - כ-42.4 אלף שקל בחודש. בראש מקבלי השכר הגבוה בישיבת מיר בירושלים ממוקם אחראי התחזוקה, עם שכר של 103.6 אלף שקל ב-2009, כשהכנסות הישיבה הסתכמו באותה שנה בכ-84.8 מיליון שקל.

מנכ"ל תנועת אור ירוק, הנלחמת בקטל בכבישים וממומנת על ידי אבי נאור, שמואל אבוהב, לשעבר מנכ"ל משרד החינוך ומנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, השתכר ב-2009 בכ-42.2 אלף שקל בחודש, כשמחזור העמותה היה 21.8 מיליון שקל. מהעמותה נמסר כי היא "עמותה פרטית, הממומנת על ידי אדם פרטי, שהשקיע עד היום כ-200 מיליון שקל מכספו הפרטי וללא כל תמיכה מקופת הציבור, במאבק בתאונות הדרכים בישראל. הנתונים הכספיים המוצגים אינם משקפים את נתוניה הכספיים של העמותה בשנה הנוכחית".

מזכ"ל תנועת הצופים, רותם יואלי, השתכר ב-2009 48.8 אלף שקל בחודש ברוטו, ועלות שכרו כוללת כ-70 אלף שקל נוספים עבור אחזקת רכב. שכרו של מזכ"ל השומר הצעיר לשעבר, אייל רייז, היה 11,833 שקל בחודש ברוטו, אך השכר הגבוה בארגון שייך למנהלת החשבונות (כ-12 אלף שקל בחודש. שכרו של סמנכ"ל עמותת אחרי - נוער מוביל שינוי, הסתכם ב-2009 בכ-11 אלף שקל. מתנועת הצופים נמסר כי "תנועת הצופים היא תנועת הנוער הגדולה בישראל ומקיימת גם פעילות בינלאומית. מזכ"ל התנועה עומד בראש ארגון זה לצד יו"ר התנועה (שהינו תפקיד בהתנדבות), ושכרו משקף את המורכבות והאחריות העצומה המוטלת על כתפיו". חלק מהגופים הרשומים ברשם העמותות הם מוסדות תרבות, שמפרסמים את דו"חותיהם הכספיים. כך למשל, ניתן ללמוד שמחזור תיאטרון בית ליסין ב-2009 היה 46 מיליון שקל, ושיאנית השכר בו היא שחקנית שהשתכרה באותה שנה כ-907 אלף שקל (75.5 אלף שקל לחודש ברוטו). זאת, כששכרה ברוטו של מנכ"לית התאטרון, ציפי פינס, היה 34.8 אלף שקל בחודש. שכרה של מנכ"לית האופרה הישראלית, חנה מוני, הסתכם ב-2009 בכ-93.7 אלף שקל, ובנוסף עלות שכרה בשנה זו כללה אחזקת רכב בכ-64 אלף שקל.

המרכז הבינתחומי בהרצליה הוא אחד ממוסדות ההשכלה הגבוהה הבולטים בישראל. בשנים האחרונות גברה התחרות בינו לבין האוניברסיטאות הציבוריות בישראל, שפרטים על שיאני השכר בהן מפורסמות על ידי הממונה על השכר במשרד האוצר.

שכרו של פרופ' אוריאל רייכמן, נשיא ומייסד המרכז הבינתחומי הסתכם ב-2009 בכ-88 אלף שקל בחודש (כמיליון שקל בשנה). בנוסף, עלות שכרו כוללת 123,980 שקל בגין פיצויים על אובדן פנסיה. ב-2009 הסתכם המחזור הכספי של המרכז בכ-212.6 מיליון שקל. מהבינתחומי נמסר כי "שכרו של נשיא המרכז דומה לעלות השכר של נשיאי האוניברסיטאות המתוקצבות".

ואכן, שכרו של רייכמן עומד בשורה אחת עם השכר הגבוהה המשולם לבעלי תפקידים בכירים באוניברסיטאות הציבוריות. לפי דו"ח השכר במגזר הציבורי שפורסם לאחרונה, שיאן השכר במוסדות ההשכלה הגבוהה הציבוריים הוא פרופ' חיים שניידרמן מאוניברסיטת בר-אילן, ששכרו הוא 94,902 אלף שקל בחודש.

אחריו ממוקם פרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת), עם שכר של כ-77 אלף בחודש. אחריו ממוקם מרצה בכיר במכללת רופין שמשתכר כ-72 אלף שקל בחודש. נשיא מוסד להשכלה גבוהה במגזר הציבורי ששכרו הוא הגבוה ביותר הוא נשיא מכון וייצמן, פרופ' דניאל זייפמן, ששכרו הוא כ-71 אלף שקל בחודש.