אילן לוין: "אין עובדי קבלן אלא קניית שירותים"

השכר הנמוך ביותר, נמצא במועצות הדתיות והגבוה ביותר - בחברות הממשלתיות", כך אמר היום הממונה על השכר באוצר אילן לוין בוועדת הכספים.

לדבריו, "יש פער הולך וגדל בין משרדי הממשלה לחברות והתאגידים הציבוריים, כי צריך להתמודד בקשר ישיר מול המגזר העסקי - מה שאין צורך לעשות בממשלה". מבין הנתונים על השכר הממוצע שהציג: באלתא, חברה עם כוח אדם מיומן, השכר עומד על 18,794 שקל ואילו בחברת נמלי ישראל השכר החודשי הממוצע עומד על 27,010 שקל. בנמל חיפה 24,805 שקל ובנמל אשדוד 24,557 שקל. בחברת החשמל השכר הוא 21,354 שקל ובמפעל הפיס 20,699 שקל.

על הפערים בין נשים וגברים, אמר לוין: "הדבר נובע מההבדלים בתפקידים ובדרגות, כשרוב הנשים משמשות בתפקידי מנהלה בדרגות נמוכות ועושות פחות שעות נוספות והחזרי הוצאות".

בעניין עובדי הקבלן אמר, ש"כיום מדברים על קניית שירותים ולא עובדי קבלן". זו תופעה שהולכת ומתמעטת כי החוק קובע שאחרי 9 חודשים הם הופכים לעובדים מן המניין. הממשלה מעדיפה לקנות שירותים, כיוון ששואפת לעסוק ברגולציה ולא להפוך לגורם יצרני".

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר ללוין "הפחתם את חוק שכר מינימום לחוכא ואיטלולא. נותנים פחות בשכר היסוד ומשלימים אחר-כך כדי לא לעבור על החוק. כוונת המחוקק היתה לתת שכר מינימום כבר מהיום הראשון לעבודה ולא להשלים באמצעות תוספות, שאינן נכללות בפנסיה של העובדים". בהמשך הודיע על קידום חקיקה לתיקון עיוותים בשכר.

ח"כ זהבה גלאון (מר"צ) אמרה ללוין: "אתה מכפיש את ועדי העובדים אבל אתם אלה שחותמים איתם על הסכמי שכר בו בזמן שאתם מפקירים את העובדים הסוציאליים. מצד שני, אתם לא מציגים את שיאני השכר בחברות הפירמידות המחזיקות בפנסיות של כולנו". גלאון: "יש אינטרס לאומי לצמצמם את הפערים בשכר במגזר הציבורי. התופעה פוגעת בצמיחה".

ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה) קבלה על "היעדר האכיפה בנושא השכר בכלל ובפרט על שכרם ותנאיהם של מי שמוגדרים כ'נותני שירותים'". יחימוביץ' סיפרה על 80 עובדים בתחנת החשמל רוטנברג בחדר הפחם, העובדים בתנאים קשים שחברת החשמל מקצצת בזכויותיהם: "המדינה אפילו לא יודעת על קיומם, הם 'חבילת שירות' ולא יותר. כשאתה מזמין שירותים מקבלן אין לך מושג מה קורה עם העובדים. החשב הכללי קונה שירותים וחוסר הידיעה לגבי העובדים הללו היא נפשעת".

יחימוביץ' טענה ש"מה שעומד מאחורי התופעה היא אידיאולוגיה של שנאת העובדים במגזר הציבורי. למדינה יש פחות ופחות עובדים משלה ויותר ויותר עבדים שהיא מתעלמת מקיומם".

ח"כ רונית תירוש (קדימה) קראה "לבטל את מיקור החוץ למעט מקרים חריגים. אם כל חטא זה נושא המכרזים, שהזוכה בהם הוא כל הממעיט במחיר". ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו) קראה "לבטל את דו"ח טרכטנברג ולתת עדיפות למעמד העובד, כיוון שלא עוסק כלל בעובדי קבלן שהם הנזקקים האמיתיים. הם בתחתית שבתחתית, ואינם מגיעים אפילו למדרגת המס הראשונה. כל ההטבות המוזכרות בטרכטנברג של תוספות נקודות זיכוי לא נוגעות אליהם. יש לחזור למצב שהיה קיים בשנות התשעים כשלכל אדם יהיה תקן ושכר הולם".