משבר החובות באירופה וההאטה בארה"ב יוצרים אי ודאות רבה בעולם. הפגיעה בישראל כבר מורגשת, אך במכון היצוא נערכים להשפעה חזקה עוד יותר על המשק המקומי בשנה הקרובה, שעלולה לגרום לפיטורים מסיביים.
במכון היצוא גיבשו שני תרחישים להשפעת המשבר באירופה ובארה"ב על ישראל ב-2012. מכיוון שהכלכלנים בעולם חלוקים בדעותיהם לגבי התפתחות המשבר, התבסס התרחיש האופטימי על התמשכות המשבר ואף החמרה קלה לעומת המצב הנוכחי. התרחיש הפסימי התבסס על הנחה שהמשבר יעמיק במדינות הנתונות בקשיים, יתרחב למדינות נוספות באירופה ויקרין על מדינות במעגל השני שלא נפגעו ממנו ישירות, אך מייצאות למדינות במשבר - ויביא להאטה בפעילות ובצמיחה גם בהן.
על פי התרחיש האופטימי, צפוי גידול דולרי מזערי של כ-3% בלבד ביצוא ב-2012. בתרחיש הפסימי, תתרחש צניחה ביצוא הישראלי, כפי שקרה ב-2008 וב-2001.
על פי כלכלני מכון היצוא, כל ירידה של 1% בסחר העולמי גוררת עמה ירידה ריאלית בשיעור דומה בסך היצוא הישראלי. על פי ניתוח זה, ירידה של כ-1% בשיעורי גידול היצוא של ישראל מתבטאת בהפסד יצוא של כ-850 מיליון דולר ובאובדן של כ-8,000 מקומות עבודה.
בעקבות המשבר של סוף 2008 ירד הסחר העולמי ב-2009 ב-11.7%, ויצוא הסחורות ללא יהלומים מישראל ירד בשיעור דולרי של כ-14%. הצמיחה במשק ירדה מ-5.4% ב-2007 ו-4.2% ב-2008 ל-0.8% בלבד ב-2009. שיעור האבטלה באותה תקופה גדל מ-5.7% ברבעון השני של 2008 ל-7.7% ברבעון השני של 2009. על פי התרחיש הפסימי, התכווצות של היצוא הישראלי ב-2012 בשיעור של 14%, כפי שקרה ב-2009, תביא לאובדן של יותר מ-100 אלף מקומות עבודה. ואולם פיטורים בהיקף זה יתרחשו רק אם המשבר יהיה ממושך - בשל עלויות פיטורים גבוהות.
חשש מוחשי מקיפאון ביצוא בטווח הקרוב
"ההאטה בשוק העולמי, ובעיקר בשווקים העיקריים של היצוא הישראלי, יוצרת איום ממשי על היצוא מישראל", אמר רמזי גבאי, יו"ר מכון היצוא. "כבר עכשיו מורגשת האטה בהיקפי היצוא. הירידות באות לידי ביטוי גם בתעשיות המסורתיות, אך באופן חד יותר ביצוא ההיי-טק. החשש מקיפאון ביצוא בטווח הקרוב הוא מוחשי.
"היצואנים, בעיקר הקטנים והבינוניים, מתמודדים עם שחיקה משמעותית ברווחיות הגולמית - מ-27% בשנים 2004 ו-2005 לכ-20% בשנים 2010 ו-2011. התחזקות הדולר אמנם מסייעת ליצואנים, אך השער עדיין נמוך משמעותית משער הדולר הריאלי הנכון לימים אלה".
לדברי גבאי, יש לחדש מיידית את קרן הסיוע לפעילות שיווק בינלאומי, שתסייע במענקים לפעילות המיועדת לחדירה לשווקים חדשים. מהלכים בכיוון זה מתנהלים כיום מול משרד האוצר בהובלת משרד התמ"ת יחד עם התאחדות התעשיינים. המטרה היא לגבש הטבות ליצואנים קטנים ובינוניים שייושמו על ידי מכון היצוא. כמו כן יש מקום לשפר את תנאי ביטוח האשראי לחברות ולהקל בפוליסות למדינות מסוכנות.
"מכון היצוא שם לנגד עיניו כיעד מרכזי את הטיפול ביצואנים הקטנים והבינוניים, תוך הפניית משאבים רבים לעידוד היצוא לשווקים הצומחים של הודו, סין וברזיל כמשקל נגד לירידות ביצוא לאירופה ולארה"ב", אמר גבאי. "המכון פועל בשיתוף עם משרד התמ"ת להאיץ את הרחבת היצוא למדינות נוספות, בהן מקסיקו, וייטנאם ודרום קוריאה".
שאולי כצנלסון, ראש המחלקה הכלכלית במכון היצוא, אמר כי הענפים החשופים ביותר לכלכלות בסיכון הם תרופות, כלי הובלה, תכשיטים, טקסטיל והלבשה, מכשור רפואי וכירורגי ומוצרי גומי ופלסטיקה.
לדבריו, כבר עתה ניכרת ההאטה בהיקפי היצוא למדינות היעד העיקריות ליצוא הישראלי בכלל, ולמדינות הבעייתיות בפרט. יצוא הסחורות (ללא יהלומים) למדינות ה-PIGS (פורטוגל, איטליה, יוון וספרד), שירד ב-1% ב-2010, רשם בחודשים ינואר-אוגוסט 2011 ירידה של כ-4%. היצוא לארה"ב, שירד בשיעור של כ-2% ב-2010, עלה ב-2% בינואר-אוגוסט השנה. מגמת האטה ניכרת גם ביצוא לבריטניה, שנבלם מגידול של כ-59% ב-2010 לכ-14% בחודשים ינואר-אוגוסט 2011. הגידול ביצוא לאיטליה ירד בהתאמה מכ-15% לכ-2%. במכון היצוא מעריכים, כי צמיחת הסחר העולמי תמשיך להאט, משיעור גידול של 13.6% ב-2010 ושל כ-7% ב-2011 לכ-5% ב-2012.
לא רק מדינות ה-PIGS מצמצמות ביקושים
על פי התחזיות, צפויה ירידה משמעותית בשיעורי הגידול ביבוא הסחורות של המדינות שהוגדרו כמדינות בסיכון ב-2012. אלה כוללות לצד ה-PIGS מדינות שגם הן חשופות לסיכונים כלכליים ולהאטה משמעותית בביקושים המקומיים, על רקע החובות הציבוריים הגבוהים והצורך לצמצום את הגירעון הממשלתי, כמו בריטניה, צרפת, איטליה ובלגיה. גם ארה"ב סובלת מחובות וגירעונות חריגים הדורשים נקיטת צעדים מתקנים ומרסנים. מרבית מדינות אלה (למעט ארה"ב) כבר הגישו ואישרו תוכניות קיצוצים נרחבות העתידות להשפיע על היקפי הביקוש והצריכה המקומיים.
הגידול ביבוא המצרפי של יעדי היצוא העיקריים הנמצאים בסיכון צפוי להאט בחדות, מגידול של כ-18% ב-2011 לכ-1% בלבד ב-2012, בעוד שהגידול ביבוא של יתר יעדי היצוא העיקריים של ישראל צפוי גם הוא לרדת, אולם בשיעורים מתונים יותר (מגידול של כ-23% ב-2011 לגידול של כ-7% ב-2012). חשיפת יצוא הסחורות הישראלי (ללא יהלומים) למדינות שהוגדרו בבדיקה כמדינות בסיכון הסתכמה ב-2010 בכ-18.4 מיליארד דולר, שהם כ-43.8% מיצוא הסחורות ללא יהלומים.
מנתוני היצוא לשנות המשבר 2008 ו-2009 עולה כי מוצרי גומי ופלסטיק וכן מתכת בסיסית ומוצרי מתכת רגישים יחסית למדינות בסיכון, ונפגעו במידה ניכרת במשבר האחרון. אחריהם ניתן להצביע על ענפי התכשיטים, הטקסטיל וההלבשה והמכשור הרפואי כרגישים מאוד למדינות בסיכון ורגישים יחסית לשינויים בעת משבר.
לעומתם ענף הציוד האלקטרוני הביתי-צרכני, הרכיבים האלקטרוניים ויצוא כלי הטיס נמצאו כלא רגישים למדינות בסיכון ובעלי רגישות נמוכה לשינויים בביקושים. ענף התרופות אמנם רגיש מאוד למדינות בסיכון (בעיקר לארה"ב), אך אינו רגיש לתקופות משבר כלכלי. גם ענף הציוד לתעשייה ובקרה והמכשירים האופטיים נמצא לא רגיש למשבר בביקוש, ורגיש במידה בינונית למדינות בסיכון.