עורכי הדין בעולם לא חייבים להיות חברי לשכה

ב-50 שנות פעילותה של לשכת עורכי הדין התרגל הציבור בישראל למציאות שבה לשכת עורכי הדין היא מונופול רב זרועות: הלשכה מפקחת על עבודת המתמחים, עורכת את מבחני ההסמכה למקצוע, אחראית על קבלתם ורישוים של עורכי הדין, דנה בבעיות אתיות של עורכי הדין ואף מעמידה אותם לדין משמעתי.

ואולם, עד להקמתה של לשכת עורכי הדין בישראל לפני כ-50 שנה פעלו בישראל שני גופים מקבילים: המועצה המשפטית, שהיתה חלק מהממסד השלטוני, והסתדרות עורכי הדין בישראל, שהיתה גוף וולונטרי.

בשנות ה-50 לחצו עורכי הדין להתנתק מפיקוח ממשלתי כדי שיוכלו לייצג את לקוחותיהם בעתירות כנגד השלטון ביתר עצמאות וללא מורא. הממשלה באותה עת החליטה ליצור איזון, ובחוק לשכת עורכי הדין הוחלט לנתק את ניהול המקצוע מכפיפות לשלטון, כך שעורכי הדין ינהלו בעצמם את ענייני מקצועם. הבקרה והפיקוח על הלשכה הוטלו על שר המשפטים, והלשכה הוכפפה לביקורת של מבקר המדינה.

במדינות שונות בעולם קיים מגוון של דרכים להכשיר ולהסמיך עורכי דין. בארה"ב למשל יכולים עורכי דין להתחיל לעבוד מיד לאחר שעברו את המבחנים המקצועיים, מבלי שעברו יום התמחות אחד. בחלק מהמדינות בארה"ב אין חובה להיות חבר בלשכת עורכי הדין כתנאי לעיסוק במקצוע.

ואולם, בשונה מהמצב בישראל שבו תנאי הסף כדי לגשת למבחן הוא תואר ראשון במשפטים, לימודי המשפטים בארה"ב נעשים במסגרת תואר שני. בעל תואר שני הוא אדם שלמד לפחות חמש שנים, כך שבסך הכל תקופת הלימודים המצטברת שלו דומה לאדם שסיים תואר ראשון והתמחות של שנה בישראל.

כדי להיות עורך דין בצרפת מחויבים המועמדים לקבל תואר במשפטים ולעבור את בחינת ההסמכה באמצעות האוניברסיטאות שבהן למדו. בנוסף לכך, בתי הספר של לשכת עורכי הדין עורכים קורס הכשרה מקצועית שאורך שנה וחצי וכולל הכשרה מעשית. בסופו של בית הספר נערכת בחינת הסמכה נוספת.

ברוב המדינות בעולם, ובהן סין, אוסטרליה, דנמרק, גרמניה, איטליה ועוד נהוגה תקופת התמחות של שנה. ישנן מדינות, ובהן אנגליה, שבהן תקופת ההתמחות ארוכה יותר ונמשכת עד שנתיים. ואולם, במדינות רבות לאחר ההסמכה לעיסוק בעריכת דין אין חובה להיות חבר בלשכת עורכי הדין שפועלת כאיגוד מקצועי.

ברוסיה אדם יכול להיות שופט, תובע, יועץ משפטי פנימי של חברה או היועץ המשפטי לממשלה מבלי להיות חבר בלשכת עורכי הדין. המודלים השונים של הסדרת העיסוק בעריכת דין בעולם ממחישים כי ניתן להסדיר את מקצוע עריכת הדין גם מבלי שמונופול מקצועי יחיד שולט בתחום. כך לדוגמה בשוייץ יש לכל קנטון לשכת עורכי דין מקומית.

השיא שרושמת ישראל במספר עורכי הדין לנפש - עורך דין אחד לכל 160 תושבים, ובתל אביב עורך דין אחד ל-36 תושבים - מעיד על העדר בקרה מספקת על הרמה המקצועית של הנכנסים בשערי המקצוע. שיא זה מצביע על כך שהלשכה לא השכילה להסדיר ולווסת את מספר חבריה. ראשי הלשכה הנוכחי והקודם, וכן שר המשפטים פרופ' יעקב נאמן, הביעו אי שביעות רצון מהמצב הקיים בענף.

בכנס עורכי דין שנערך לפני כחצי שנה הביע השר נאמן את דעתו שלפיה "חלק גדול מהבעיות בהתדרדרות ברמת המקצוע נובעות לא רק ממספר עורכי הדין, אלא כתוצאה מכך שעוה"ד לא עורכים השתלמויות מקצועיות לעצמם כי לא משתלם להם". נאמן איבחן כי "יותר משתלם להם לייצג לקוחות. צריך שכל הכוחות יתגייסו כדי לטפל ברמת מקצוע עריכת הדין".

ראש הלשכה עו"ד דורון ברזילי התבטא לפני בחירתו לתפקיד כי "מה שהיה בשנים האחרונות, הגידול של 3,000 עורכי דין כל שנה, חייב להיפסק", והקים עם היבחרו ועדה מיוחדת "לעניין הטיפול בהצפת המקצוע ושמירה על רמתו". עד כה, ההצעות שהעלתה הלשכה לטיפול בהצפה, כמו ההצעה להאריך את תקופת ההתמחות לשנתיים, נתקעו אי שם בכנסת. בנוסף לביקורת שספגו ההצעות עצמן, קובלים משפטנים וסטודנטים למשפטים על כך שאותו גוף שמבקש להגביל את כניסתם של עורכי הדין למקצוע הוא גם זה שאמון על הסמכתם ועל רישוים. לטענת המבקרים, ללשכת עורכי הדין מסורות סמכויות רבות, אולי רבות מדי, ביחס למדינות אחרות בעולם.

יובל שנים לאחר שנוסדה לשכת עורכי הדין, נראה כי הגיעה העת לבחון מחדש את סמכויותיה ולרענן אותן, לבדוק את הזכות לקיומה במתכונתה הנוכחית ולחשוב אם ישנן חלופות שיכולות להסדיר טוב יותר את שוק עורכי הדין בישראל. הנה כמה הצעות מהעולם.

מספר עורכי דין לנפש: עורך דין אחד לכל אלף שווייצים

האם הרישום בלשכת עורכי הדין הוא תנאי לעיסוק במקצוע? כן

האחראי על בחינות ההסמכה: ברוב הקנטונים (מחוזות) - לשכת עורכי הדין

תנאי סף כדי לגשת למבחני ההסמכה: תואר מוסמך במשפטים מאוניברסיטה שווייצית. בנוסף, מבחינה פדרלית נחוצה התמחות של שנה לפחות. חלק מהקנטונים בשווייץ מחייבים עד שנתיים התמחות

משך ההתמחות: אורך ההתמחות משתנה בין הקנטונים השונים במדינה ונע בין שנה לשנתיים. הדרישות במהלך ההתמחות אף הן משתנות. לדוגמה, קנטון אחד דורש שחצי מתקופת ההתמחות תהיה במשרד עורכי דין וחציה בבית המשפט

שכר המתמחים: המשכורות הממוצעת משתנה מקנטון לקנטון, ונעה מ-1,500 פרנק שווייצי (6,750 שקל) בחודש ועד 7,000 פרנק שווייצי (31.5 אלף שקל) בחודש

עלות המבחן: משתנה מקנטון לקנטון, מאלף פרנק שווייצי (4,500 שקל) ועד 2,000 פרנק שווייצי (9,000 שקל)

עלות ההכנה למבחן: אין הכנה מחייבת. בקנטונים מסוימים לשכת עורכי הדין מספקת הרצאות שעולות כ-300-200 פרנק שווייצי

ציון המעבר: הציון שנמסר לנבחן הוא רק עובר או נכשל

שיעור הנבחנים שעוברים את הבחינה: שיעורי המעבר משתנים בין הקנטונים ונעים בין 50% ל-70%

מספר עורכי דין לנפש: עורך דין אחד לכל 300 אמריקאים

האם הרישום בלשכת עורכי הדין הוא תנאי לעיסוק במקצוע? בחלק ממדינות ארה"ב אין חובה להיות חבר בלשכת עורכי הדין כתנאי לעיסוק במקצוע, ובמדינות אחרות קיימת חובה כזו

האחראי על בחינות ההסמכה: בארה"ב קיים גוף העוסק בפיתוח בחינות הלשכה. קיימות ארבע בחינות שמתוכן יכולות המדינות לבחור אילו מהבחינות המוצעות תערכנה על ידיהן. הלשכה בכל מדינה אחראית על מבחני הרישוי

תנאי סף כדי לגשת למבחני ההסמכה: תואר שני במשפטים בארה"ב או במדינה אחרת שבה שיטת המשפט היא common law (מדינות כמו בריטניה ואוסטרליה) ולא civil law (מדינות כמו שווייץ, צרפת וגרמניה). מי שמגיע ממדינה שבה אומץ ה-civil law נדרש לסיים תואר במשפטים בארה"ב כדי לגשת למבחן

משך ההתמחות: אין חובת התמחות

עלות המבחן: מאות דולרים

עלות ההכנה למבחן: קורס של החברה השלטת בשוק עולה כ-3,000 דולר

הרכב הבחינה: משתנה בין המדינות השונות בארה"ב. הבחינה עוסקת בדין הפדרלי, בדין המדינתי ובאתיקה מקצועית. רוב המבחן מורכב משאלות אמריקאיות, והיתר נעשה בצורת כמה חיבורים המתייחסים לדין המדינתי. בקליפורניה המבחן אורך שלושה ימים, וחלק מהמבחן נערך בעל פה

ציון המעבר: הנבחן אינו מקבל את הציון אלא רק הודעה אם עבר או נכשל

שיעור הנבחנים שעוברים את הבחינה: כ-64%

מספר עורכי דין לנפש: עורך דין אחד לכל 2,000 רוסים

האם הרישום בלשכת עורכי הדין הוא תנאי לעיסוק במקצוע? לא. כדי לעסוק בעריכת דין אין חובה להיות חבר בלשכת עורכי הדין ברוסיה. אדם יכול להיות שופט, תובע או יועץ משפטי לממשלה מבלי שהיה חבר בלשכת עורכי הדין. יחד עם זאת, מרבית עורכי הדין ברוסיה מאורגנים באיגודים אזוריים. ישנו איגוד פדרלי שמאחד את כל האיגודים האזוריים

האחראי על בחינות ההסמכה: ועדות הבחינות מאורגנות לפי האיגודים האזוריים של עורכי הדין, שפועלים לפי רגולציה של לשכת עורכי הדין הפדרלית

תנאי סף כדי לגשת למבחני ההסמכה: ניתן לעסוק בעריכת דין לאחר קבלת תואר במשפטים מאחת האוניברסיטאות שאושרו על ידי הממשל הפדרלי

משך ההתמחות: שנה

עלות המבחן: חינם

עלות ההכנה למבחן: קורסי הכנה אינם פופולריים

הרכב הבחינה: המבחן מורכב משני חלקים, אחד בכתב ואחד בעל פה. בחלק הכתוב על הנבחן לענות נכונה על 60% מהשאלות. המבחן בעל פה נעשה בפני ועדה בוחנת

ציון המעבר: 60

שיעור הנבחנים שעוברים את הבחינה: משתנה בין האזורים השונים ברוסיה. שיעור העוברים הממוצע הוא 50%

מספר עורכי דין לנפש: עורך דין אחד לכל 1,300 צרפתים

האם הרישום בלשכת עורכי הדין הוא תנאי לעיסוק במקצוע? כן

האחראי על בחינות ההסמכה: כל לשכה אזורית אחראית למבחן שמתקיים בתחומה

תנאי סף כדי לגשת למבחני ההסמכה: תואר בוגר מפקולטה למשפטים בתום לימודים של ארבע שנים. לאחר מכן יש לעבור מבחן ראשון שנערך באוניברסיטאות כדי להיכנס ללימודים בבית הספר של הלשכה, שנמשכים 18 חודשים וכוללים הכשרה מעשית. עם סיום הלימודים בבית הספר של הלשכה נערך מבחן סופי, שקובע מי יוסמך ויתקבל כחבר לשכה

משך ההתמחות: ההתמחות נעשית בזמן הלימודים בבית הספר של לשכת עורכי הדין. ששת חודשי ההתמחות הראשונים יכולים להתבצע במוסדות כמו בתי משפט, פרקליטות וחברות מסחריות, להוציא משרדים של עורכי דין. בששת החודשים שלאחר מכן ההתמחות חייבת להיות במשרד עורכי דין בצרפת

שכר המתמחים: כל התמחות שנמשכת יותר משלושה חודשים מחייבת תשלום למתמחה. במשרדי עורכי דין גובה המשכורת תלוי בגודל המשרד. משרד קטן ישלם כ-400 יורו בחודש; משרד בינוני משלם כ-1,100 יורו בחודש; הפירמות הגדולות בפאריס, רובן אמריקאיות, ישלמו עד 2,000 יורו בחודש במהלך ההתמחות

עלות המבחן: בחינת הלשכה הראשונה עולה בדרך כלל כ-400 יורו. כל מחוז עורך מבחן באופן עצמאי, והעלות משתנה בין המחוזות. בית הספר להתמחות עולה כ-2,000 יורו, שכוללים תשלום לביטוח הלאומי ל-18 חודשים

עלות ההכנה למבחן: מתמחים רבים נרשמים ל-summer school שעלותו 2,000 יורו כדי להתכונן לבחינות הלשכה. כמו כן חשוב לקנות ספרים מסוימים, שעלותם כ-100 יורו

שיעור הנבחנים שעוברים את הבחינה: בצרפת 12 לשכות אזוריות, שלכל אחת מהן בית ספר נפרד שמכשיר את עורכי הדין. שיעורי המעבר משתנים בין הלשכות האזוריות, ונעים בין 30% ל-45%. את מבחן ההסמכה שנערך בסוף ההתמחות עוברים 90% מהסטודנטים

מספר עורכי דין לנפש: עורך דין אחד לכל 160 ישראלים

האם הרישום בלשכת עורכי הדין הוא תנאי לעיסוק במקצוע? כן

עלות דמי החבר השנתיים בלשכה: ותק עד שנתיים - 640 שקל; ותק של שלוש שנים - 770 שקל; ותק של ארבע עד חמש שנים - 820 שקל; ותק מעל חמש שנים עד גיל 65 - 1,130 שקל; גיל 65 ומעלה - 250 שקל. האגרה השנתית לעורכי דין משתנה לפי הוותק ונעה בין 640 ל-1,130 שקל

התפקידים המרכזיים של הלשכה: פיקוח על המתמחים במהלך ההתמחות ועריכת בחינות הרישוי למקצוע; בירור של תלונות אתיות ושיפוט משמעתי של עורכי הדין

האחראי על בחינות ההסמכה למקצוע: לשכת עורכי הדין

תנאי סף כדי לגשת למבחני הסמכה: תואר ראשון במשפטים, ביצוע שנת התמחות ואישור המאמן בתום ההתמחות ותצהיר בנוגע לעבר פלילי של המועמד. מעבר המבחנים בכתב בציון של יותר מ-65 הוא תנאי להשתתפות בבחינות בעל פה. רק לאחר שעוברים את הבחינות בעל פה מתקבלים ללשכה

משך ההתמחות: חובה לבצע התמחות במשך שנה ברוטו, שממנה מקוזזים כחודשיים שניתנים למתמחים לצורך לימוד למבחני הלשכה

שכר המתמחים: המעסיקים משלמים למתמחים שכר שנע בין שכר המינימום ועד לסכום של 8,000 שקל בחודש (במשרדים המובילים בתל אביב)

עלות המבחן: אגרת רישום לבחינה בכתב: 420 שקל; אגרת רישום לבחינה שבעל פה: 100 שקל; אגרת קבלה ללשכה - 660 שקל

עלות ההכנה למבחן: מ-1,100 שקל לספרים בלבד ועד ל-3,500 שקל הכוללים קורסי הכנה וספרים

הרכב הבחינה: המבחן בכתב מורכב מ-100 שאלות אמריקאיות המחולקות לחמישה פרקים בנושאים כמו סדר דין אזרחי, סדר דין פלילי, חוקי יסוד, ראיות, אתיקה מקצועית, הוצאה לפועל, רישום תאגידים ועוד. מתמחה שעבר את הבחינות בכתב מוזמן לבחינה בעל פה בפני ועדה של שלושה בוחנים

ציון המעבר: 65, אך גם מי שקיבל ציון של 60 בכל אחד מחלקי השאלון עובר

שיעור הנבחנים שעוברים את הבחינה: כ-70%