מומחים: "האטה או מיתון? קשה להגיד"

מומחי כלכלה מובילים בישראל סבורים כי המשק גלש בחודשים האחרונים להאטה, בעיקר בשל ההאטה בכלכלות של ארה"ב ואירופה - אבל גם בגלל בעיות מקומיות. עם זאת, הם מעריכים, ישראל רחוקה כרגע ממיתון. בשלב זה אין תשובה מוסכמת לשאלה אם סכנת המיתון מאיימת על ישראל.

"אנחנו בהאטה. ישראל לא יכולה לחמוק ממה שקורה בעולם, ובעיקר באירופה ובארה"ב. הרי חלק גדול מהתוצר שלנו הולך ליצוא. לכן נושפע מכל דבר שקורה בעולם, והעולם המערבי במשבר כלכלי", אומר ד"ר אבי שמחון, היועץ הכלכלי של שר האוצר.

שמחון, מרצה בכיר באוניברסיטה העברית בירושלים, עומד בראש צוות המומחים החיצוני המייעץ לשר האוצר יובל שטייניץ, ונזהר מאוד בדבריו; באוצר מתקיימים לאחרונה דיונים כלכליים אינטנסיביים לקראת 2012, ושמחון נזהר שלא לגלות סודות.

"האטה או מיתון? קשה להגיד. אני כן יכול להגיד שמה שרואים מדאיג. אנחנו תלויים מאוד בעולם ולכן יש סיבה לדאגה", אומר שמחון. "יש עננה כבדה מאוד מעל הכלכלה העולמית. אתמול זה היה יוון, היום זו איטליה ומחר זו יכולה להיות גם ארה"ב, עם חוב ענק שתופח במהירות. כמה זמן המשבר העולמי יימשך ומה יהיה עומקו, קשה לקבוע - אבל אין ספק שיהיו השלכות והשפעות על ישראל. נראה מאוד סביר שהעולם הולך למשבר עולמי כפול, או בעגת הכלכלנים - 'W': המשבר של 2009 ואז משבר נוסף בזמן הקרוב. המצב בישראל טוב בהרבה. הכלכלה שלנו יושבת על יסודות בריאים, התקציב בנוי נכון, הגירעון סביר. אבל אנחנו כן חשופים לעולם".

"ההאטה במשק כבר כאן. לא צריך להיות מומחה לכלכלה כדי לראות שההאטה אתנו", אומר ד"ר מומי דהן, בעבר בכיר באוצר וכיום מנהל בית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בירושלים.

"הנתונים של החודשים האחרונים, כולל נתוני גביית המסים, מצביעים על האטה. אני לא יכול להעריך מה תהיה עוצמתה וכמה זמן היא תימשך. אני לא סבור שמומחה לכלכלה יכול להגיד על סמך הנתונים שבידינו אם המשק יגלוש למיתון, קרי שני רבעונים רצופים של צמיחה שלילית לנפש. אני כן יכול להגיד כי ההאטה כבר פה, והיא תהיה אתנו עוד כמה חודשים לפחות", קובע דהן.

להערכת דהן, הסיבה המרכזית להאטה היא המשבר בכלכלת העולם המערבי, ארה"ב ואירופה - אבל גם להתנהלות הכלכלית של ישראל יש אחריות למצב. "מה שמדאיג במיוחד בכלכלת ישראל הוא שכרגע נראה כי אין למדיניות הממשלה כל כיוון, וכרגע לא חשוב אם אנחנו מדברים על מדיניות סוציאל-דמוקרטית, קפיטליסטית או אחרת. הממשלה נגררת אחרי האירועים במקום להוביל אותם, בין אם מדובר בנושא שכר המינימום, טרכטנברג או עובדי קבלן", טוען דהן.

מומחה המאקרו יונתן כץ, יועץ כלכלי חיצוני ללידר שוקי הון, אומר כי השאלה אם המשק בהאטה או גולש למיתון מטרידה כיום את כל העוסקים בתחום. לדבריו, אין ספק כי ישראל נמצאת עתה בהאטה: "רואים האטה זה כמה חודשים בנתוני היצוא, ורואים האטה באוקטובר בנתוני סחר החוץ, ביבוא על כל מרכיביו, כולל יבוא חומרי גלם וציוד. רואים האטה לכל אורך החזית".

יונתן כץ, כלכלן לידר שוקי הוןכץ צופה כי "הלמ"ס תפרסם כי הצמיחה במשק ברבעון השלישי של 2011 היתה 3% במונחים שנתיים, אבל זו כבר היסטוריה. ברבעון הרביעי הצמיחה תהיה נמוכה יותר, 2%-2.5%. בשלב הזה אני לא רואה מיתון במשק, אלא אם כן אנחנו הולכים ב-2012 למשבר כמו ב-2009, כלומר לשני משברים - לפי מודל ה-W. האפשרות שזה יקרה בישראל נמוכה מאוד. עדיין אני רואה ב-2012 צמיחה של 2.7%, שהיא צמיחה חיובית לנפש".

"אני לא רואה חזרה למשבר של 2009", אומר כץ. "הכלכלה הישראלית מתנהגת לפי מודל ה-V - משבר אחד חריף ויציאה מהירה ממנו. המצב בעולם שונה. במשבר של 2009 העולם הפעיל מדיניות פיסקלית ומוניטרית מאוד נמרצת. באו הקאובויים עם כל כלי הנשק ומנעו מיתון או האטה ממושכים. אבל עכשיו לא נותרה להם תחמושת, הריביות נמוכות, החובות גבוהים והאמצעים הפיסקליים והמוניטריים שבהם ניתן להשתמש מוגבלים. בארץ המצב שונה. נותרה לנו הרבה תחמושת".

יורם גבאי, יו"ר דירקטוריון פעילים ניהול תיקי השקעות ולשעבר הממונה על הכנסות המדינה במשרד האוצר, אומר: "אני מנסה למצוא את ההוכחות למיתון מתקרב, אבל קשה מאוד למצוא. נכון שקצב הצמיחה מתמתן, אבל אין כרגע חשש שהוא יירד מתחת ל-3%-3.5%. החששות ממשבר עולמי דווקא נרגעים, כך שצריך לקחת את הדברים בפורפורציה".

כדי לענות על השאלה אם המשק הישראלי גולש למיתון, גבאי מתחיל את הניתוח שלו בשלושת גושי המדינות הגדולים. "אני תמיד מבוהל כששניים מתוך שלושת הגושים נמצאים במגמת היחלשות, וזה היה המצב לפני חודשיים. כיום אנחנו במצב של יתר פסימיות בגלל החולשה באירופה, אבל המצב בארה"ב ובמדינות המתעוררות נראה טוב מבחינה כלכלית", הוא אומר.

ואכן, גוש המדינות המתעוררות, ובראשן סין והודו, מצוי עדיין בהיקף פעילות מלא, כשרמות האינפלציה שאיימו על היציבות שם מתמתנות. בארה"ב נרשמה ירידה בשיעורי הצמיחה מרמות של 3% בשנים האחרונות ל-2% ברבעון האחרון - ובניגוד לצפוי, המשק האמריקאי לא נכנס למיתון. נקודת החולשה היחידה שנותרה היא גוש היורו, שם שיעורי הצמיחה ירדו ל-0.5%. הנתון שבולט בנתוני המאקרו של המשק הישראלי, אומר גבאי, הוא ההתמתנות בפעילות בענף הנדל"ן, שרוסן למעשה על ידי הממשלה והבנק המרכזי. עם זאת, הוא מוסיף, אין שינוי מהותי בצריכה הפרטית או בהשקעות. היצוא, שרשם האטה ברבעונים האחרונים, ייהנה מהפיחות האחרון בשער השקל.

באשר לידיעות האחרונות על פיטורי עובדים, גבאי סבור שמדובר בתופעות מקומיות ולא בתחילתה של מגמה. העובדה שקצב הצמיחה של המשק נותר גבוה מקצב הגידול של האוכלוסייה, הוא אומר, מבטיחה ששוק התעסוקה ימשיך להיות חזק ושגל פיטורים לא נראה באופק.

גם רון אייכל, כלכלן המאקרו הראשי של בית ההשקעות מיטב, סבור שהמשק הישראלי הולך להתמתנות - אך לא למיתון. "נכון שהשווקים הפיננסיים יכולים להיות קשים, אבל יש יותר מדי נתונים טובים כדי להגיד שהולך להיות כאן מיתון. אם המצב יהיה רע באירופה, נראה שיעורי צמיחה של 3% ולא של 4%", אומר אייכל.

המשבר בשוקי ההון בעולם משפיע על תוצאות החברות, ובראשן הבנקים. הפסדים שנצברו בתיקי הנוסטרו באים לידי ביטוי בדיווחי החברות, ואתמול פורסמו שלוש אזהרות רווח בשלושה בנקים גדולים: לאומי, דיסקונט והבינלאומי. עם זאת, אייכל סבור שאין כאן איום במחנק אשראי. "הבנקים לא במצב שהם הולכים לעצור את הפעילות המשקית", הוא אומר. "בנק ישראל זיהה בעיה והוא פועל לשמירה על יציבות המערכת, אבל קשה להאמין שהוא יגרום לבנקים לעצור את פעילות האשראי. כולם מבינים שמדובר בפעילות חשובה לצמיחה".

פרופ' דן גלאי, יו"ר בית ההשקעות סיגמא ודקאן בית הספר למינהל עסקים באוניברסיטה העברית, סבור כי עצם הדיבורים על מיתון יכולים לפעול לרעת המשק. "מדובר בנבואות שמגשימות את עצמן. בדיוק כמו בענף הבנייה, הדיבורים על ירידת מחירים גורמות לכולם להמתין עם הרכישות ואנחנו רואים האטה". לדבריו, הנתונים היסודיים של המשק לא מצביעים על מיתון.

"להגיד מיתון זה מוגזם", אומר גלאי. "ראשית, לא צפוי משבר בשוק הנדל"ן. אין אצלנו עודפי היצע כמו שנרשמו בארה"ב ובספרד. בישראל עדיין יש ביקושים שלא פגשו היצע והמחירים בישראל עלו לא בגלל ספקולציה אלא ממחסור אמיתי בדירות".

"ענף ההיי-טק הוא מספיק נישתי כדי לא להיפגע מההאטה באירופה. כל עוד השווקים באסיה תוססים וצומחים הוא ימשיך לתמוך בצמיחה. חלק גדול מהתוצרת הישראלית מופנית כיום לשווקים כמו הודו, סין ודרום אמריקה, כך שלמוצרים הישראליים יש את הביקושים שלהם. אם לא תהיה העלאת ריבית חדה, מה שלא נראה סביר כרגע, אין שום טריגר למיתון".