התחרות הגדולה במרוץ לעבודה כעורך דין בישראל פורצת במלוא עוזה באמצע השנה השלישית ללימודי משפטים. אז יכולים הסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות להתחיל להתראיין במשרדי עורכי דין, במשרד המשפטים ואצל השופטים כדי לסכם על מקום שבו יערכו את התמחותם.
התחרות היא הדדית: משרדי עורכי הדין הגדולים ביותר מתחרים על ליבם של הסטודנטים המצטיינים, ואלה מצדם משווים תנאי העסקה ועבודה במשרדים הפרטיים השונים ובמגזר הציבורי. עד לפני כשנה, אז שונה החוק, החל המרוץ למציאת מקום התמחות יוקרתי כבר בתחילת השנה השנייה ללימודים, כשרוב הסטודנטים אפילו לא סיימו ללמוד את כל קורסי החובה הבסיסיים במקצוע.
במסגרת המאבק על הסטודנטים המצטיינים שמתרחש מדי שנה, עולים לרגל מיטב עורכי הדין ובכירי הפרקליטויות אל הפקולטות למשפטים באוניברסיטאות ובמכללות, בניסיון לאתר את הסטודנטים המצטיינים ולמשוך אותם לערוך את ההתמחות במשרדם.
חברות השמה ייעודיות שעוסקות בהשמת סטודנטים מצטיינים במשרדים המובילים, מלבות את התחרות ועורכות לכ-20-30 סטודנטים מצטיינים סיורי היכרות עם המשרדים הגדולים. באותם סיורים, סביב שולחנות עמוסי כל טוב, מציגים ראשי המשרדים למצטיינים את תנאי העסקתם, הצ'ופרים שיקבלו, העבודה המשפטית שבה יעסקו והאווירה במשרד.
ואולם, מתי המעט שזוכים לחיזורים ולתנאים מפליגים בעת ההתמחות הם החריג לכלל, שאינו מלמד על הכלל. רוב המתמחים סובלים מתנאי עבודה קשים, לא חוקיים ולעתים אף מחפירים.
סקר שנערך בשנה שעברה בקרב כשליש מהמתמחים במשפטים חושף את כישלונה של הלשכה בשמירה על תנאי העסקתם של המתמחים ובפיקוח על עבודתם. מהסקר עולה כי מתמחים רבים משתכרים פחות משכר המינימום, ומכאן שמעסיקיהם, עורכי הדין, עוברים על החוק באין מפריע. בנוסף לכך, רוב מוחלט של המתמחים מועסקים בעבודות שאינן משפטיות, אף שהחוק אמור למנוע זאת.
הסקר נערך בקרב 610 מתמחים בעריכת דין באמצעות מילוי עצמי של שאלון שהועבר למתמחים במהלך קורס הכנה למבחני לשכת עורכי הדין שבו השתתפו. לפי נתוני הלשכה, בתקופה שבה נערך הסקר היו 2,105 מתמחים רשומים, ולכן מספר המשיבים על הסקר הוא כמעט שליש מכלל המתמחים.
74% מהמשיבים על השאלון ערכו את התמחותם במשרד פרטי, 23% התמחו במסגרת שירות המדינה - כלומר במשרד המשפטים, בפרקליטויות, במשרדי הממשלה ובגופים ששייכים לסקטור הציבורי, ורק 3% התמחו אצל שופטים. טעות הדגימה המירבית של הסקר היא 4% פחות או יותר יחסית לתוצאות שנמדדו. הסקר בוצע על ידי מכון המחקר והייעוץ מאגר מוחות, בניהולם של פרופ' יצחק כ"ץ ופרופ' ברוך מבורך, לבקשתו של פרופ' דודי שוורץ, רקטור מכללת קרית אונו.
חוששים לדווח על הפרות חוק
לפי ממצאי הסקר, רוב מוחלט מהמתמחים (91%) השיבו כי בניגוד לחוק לשכת עורכי הדין, האוסר על מאמן בהתמחות (עורך דין שאמור ללמד וללוות את המתמחה במהלך התמחותו) להעסיק מתמחה שלא בעבודה משפטית, הם הועסקו במהלך ההתמחות בעבודות נוספות לא משפטיות. רק 9% מהם השיבו כי ביצעו במהלך ההתמחות עבודות משפטיות בלבד.
נתוני הסקר חושפים בין היתר באילו סוגי עבודות הועסקו המתמחים, בוגרי תואר ראשון במשפטים, לאחר שלוש וחצי שנות לימודים באקדמיה. המתמחים שדיווחו על העסקתם גם בעבודות שלא קשורות כלל לתחום עריכת הדין או למשרד, ציינו בין היתר עבודות כמו ניקיון, הזמנת אוכל, טסט למכונית, תדלוק המכונית, לקיחת המכונית לשטיפה, הכנת קפה, תיקון הטלפון הסלולרי, אספקת כיבוד למשרד, טיפול במסיבה אישית של המאמן או המשרד, ביצוע שירותים אישיים או מטלות אישיות עבור המאמן, ניהול היומן, הנהלת חשבונות, שליחויות, העברת קלסרים לבית המאמן ועוד.
59% מהמתמחים שהשתתפו בסקר טענו כי המאמן האישי שלהם כלל לא דאג, או דאג במידה מועטה או מועטה מאוד, להכשרתם המקצועית. 22% טענו כי המאמן האישי דאג במידה בינונית להכשרתם המקצועית, ורק 19% טענו כי המאמן האישי דאג במידה רבה או רבה מאוד להכשרתם.
84% מהמתמחים סבורים כי מנגנון הפיקוח של לשכת עורכי הדין על אופן עריכת ההתמחות אינו אפקטיבי. מרבית המתמחים (72%) השיבו כי לא ידווחו על העסקתם בעבודות לא משפטיות.
המתמחים נשאלו בין היתר מהי הסיבה שבגללה לא דיווחו על העסקתם בעבודות לא משפטיות. 36% מהם ענו שהם חוששים כי הדיווח יפגע בהם ועלול לפסול את התמחותם; 25% חששו מתגובת המאמן שלהם; 27% השיבו כי לא ידווחו מכיוון שלא מדובר במקרה חריג ומרבית המתמחים עוסקים בעבודות שאינן משפטיות; 5% ענו כי לא ידווחו מאחר שזה לא הוגן כלפי המאמן שלהם שעלול להיפגע מכך; ו-4% ענו שלא ידווחו בשל כל הסיבות האלה יחד.
הארכת ההתמחות לא תשפר את ההכשרה
הממצאים אמנם מטרידים ומצביעים על הפרות חוק מתמשכות שאינן מטופלות על ידי הלשכה, אך הם אינם מפתיעים עבור 30 אלף עורכי הדין שעברו התמחות בעשור האחרון.
האמצעי המרכזי של לשכת עורכי הדין לפקח על ההתמחות הוא דו"ח שמוגש על ידי המאמן לאחר חצי שנת התמחות או בתום ההתמחות של המתמחה אצלו. בדו"ח מפורטים בקצרה התחומים שבהם עסק המתמחה. במסגרת הפיקוח על ההתמחות מתבקשים גם המתמחים להציג בפני המפקח את הדו"ח התקופתי. הפיקוח נעשה על ידי עורכי דין פרטיים שפרוסים ברחבי הארץ. פעם בשנה נפגשים המפקחים לכנס שמטרתו, לפי לשכת עורכי הדין, היא "הפריה הדדית והסקת מסקנות". מרבית הפיקוחים נעשים במשרדי לשכת עורכי הדין בכל רחבי הארץ. בשיחה של כמה דקות המתמחה מספר למפקח על תחומי עבודתו ולעתים על תנאי העסקתו. במקרים מסוימים מתבצע הפיקוח במשרדי עורכי הדין או באמצעות שיחות טלפון.
מנגנון הפיקוח הבעייתי על מתמחים של לשכת עורכי הדין זכה לביקורת משתי ועדות ציבוריות. ב-1994 ציינה ועדה בראשות השופט בדימוס ישראל גלעדי כי מערך ההתמחות של הלשכה בעייתי, אינו יעיל ואינו מרתיע. ב-2002 הגישה ועדה נוספת בראשות השופטת הילה גרסטל, כיום נשיאת בית המשפט המחוזי בפתח תקוה, דו"ח נוסף שבו הצביעה על פיקוח בלתי מספק של לשכת עורכי הדין על המתמחים. שתי הוועדות המליצו לשנות את מתכונת ההתמחות ואת הפיקוח עליה.
עד 1995 הצטרפו ללשכה בכל שנה 500 עורכי דין לכל היותר. החל משנה זו, לאחר שהבוגרים הראשונים של המכללות ללימודי משפטים החלו לגשת למבחני הלשכה, גדל מספר עורכי הדין מדי שנה בכ-3,500 חברים. חרף הגידול העצום, אופי הפיקוח של הלשכה על המתמחים ועל מאמניהם עורכי הדין לא שונה. לאור זאת, אין זה מפתיע ש-87% מהמתמחים שהשתתפו בסקר תמכו בהצעה להעביר את הפיקוח על ההתמחות מלשכת עורכי הדין לאחריותו של משרד המשפטים. רק 13% מהמתמחים התנגדו להצעה זו.
85% מהמתמחים תומכים בהצעה להעביר את תהליך ההסמכה, ובכלל זה את עריכת בחינות הלשכה, מידי לשכת עורכי הדין למשרד המשפטים, לעומת 15% בלבד המתנגדים לכך. לשאלה "מה מבין הגורמים הבאים היה משפר יותר לדעתך את הכשרתך ואת יכולתך המקצועית", השיבו 81% כי הגברת הפיקוח על המאמנים ואכיפתו על ידי משרד המשפטים היתה משפרת את הכשרתם; 12% סבורים כי תקופת התמחות ארוכה יותר תעשה זאת: 7% השיבו כי עריכת בחינות לשכה פתוחות בנוסף לבחינות האמריקאיות היתה משפרות את היכולות וההכשרה המשפטית.
11.5 שעות עבודה ביום בממוצע
בנוגע להצעה להאריך את ההתמחות משנה כיום לשנה וחצי כפי שהמליצה ועדת גרסטל, או לשנתיים כפי שביקשה לשכת עורכי הדין, סבורים 65% מהמתמחים כי הארכת תקופת ההתמחות כלל לא תשפר את ההכשרה המקצועית שלהם. הסיבות העיקריות המניעות את לשכת עורכי הדין להאריך את תקופת ההתמחות, לדעת 49% מהמתמחים, הן להקשות על המבקשים להשיג רישיון עריכת דין. 34% מהם סבורים כי הדבר נועד לאפשר כוח אדם זול שיסייע לעורכי הדין הוותיקים.
88% מהמתמחים סבורים כי הסיבה העיקרית לכך שלשכת עורכי הדין דורשת משר המשפטים להחמיר את תנאי ההסמכה למקצוע, ובכלל זה לשנות את מבנה הבחינה ולהאריך את ההתמחות לשנתיים, נעוצה ברצון להקטין את התחרות בשוק עריכת הדין.
לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, כל שעה מעבר לתשע שעות עבודה ביום למי שעובד חמישה ימים בשבוע, מקנה זכות לתשלום בגין שעות נוספות. ואולם, העובדה שמרבית המתמחים נאלצים לעבוד שעות עבודה ארוכות, ואף בסופי שבוע, מבלי לקבל תשלום עבור השעות הנוספות, היא כבר מזמן סוד גלוי.
ביוני 2008 הוציא דורון ברזילי, שהיה אז יו"ר ועד מחוז תל אביב וכיום משמש יו"ר לשכת עורכי הדין, חוזר לכל עורכי הדין במחוז תל אביב, שבו נמסר להם כי ועדת האתיקה של המחוז קבעה כי אי תשלום שכר בגין שעות עבודה נוספות לעורכי דין שכירים מהווה עבירה אתית, וכי ההחלטה תיהפך למחייבת החל מספטמבר 2008. אך למרות היוזמה הברוכה שבה התגאה ברזילי, תוצאות הסקר מעידות כי בשטח לא השתנה הרבה.
לפי תוצאות הסקר, רק 1% מהמתמחים עובדים בממוצע פחות משבע שעות ביום. 13% מהמתמחים עבדו 7-8 שעות בממוצע ביום, והרוב המכריע (86%) דיווחו כי הם עובדים תשע שעות ויותר - מתוכם 55% עובדים 9-10 שעות בממוצע ביום, וכמעט שליש עובדים כ-11 וחצי שעות ביום בממוצע.
לשאלת הסקר "במידה שרואיינת או תרואיין על ידי מנגנון הפיקוח, האם דיווחת או תדווח לו על אי תשלום שעות נוספות?", השיבו 74% מהמתמחים כי לא ידווחו; 17% ענו כי ידווחו על אי תשלום שעות נוספות; רק 6% מהמתמחים ציינו כי הם מקבלים תשלום נוסף בהתאם לשעות הנוספות שהם מבצעים.
מי שחשב ששעות העבודה הארוכות של המתמחים מקנות להם לפחות שכר בסיס הוגן - יתבדה. מהסקר עולה כי מרבית המתמחים, כ-70%, טוענים כי משכורתם החודשית כמתמחה היא עד 3,850 שקל ברוטו, ומתוכם 24% טוענים כי משכורתם החודשית היא עד 3,000 שקל. 22% מהמתמחים הרוויחו עד 5,000 שקל בחודש, ורק 8% הרוויחו יותר מ-5,000 שקל. 71% טוענים כי הם מכירים מתמחים שמרוויחים שכר נמוך משכר מינימום.
מלשכת עורכי הדין ביקשו שלא להגיב לדברים.