לפיד, פישר ונתניהו – אבירי הבורגנות הישראלית

אני מתחיל להתגעגע לשטייניץ, אולמרט, הירשזון ונתניהו – שרי האוצר שהגדילו את הפערים החברתיים על חשבון מעמד הביניים, בסיוע החרדים, טומי לפיד ומפלגת העבודה. בתקופתם הכל היה ברור, הם דאגו לבורגנות (העשירון העליון) ולטייקונים על חשבון מעמד הביניים והשכבות החלשות. הם היו ניאו ליברלים, לא היו פופולריים וכריזמטים כיאיר לפיד, אבל הצליחו בשיטת הפרד ומשול להסיח את הדעת מהעושק.

סטנלי פישר זכה לתשבוחות מכל קצוות הקשת. הקונצנזוס החיובי בעניין תפקודו מזכיר את המאסטרו, אלן גרינשפאן הניאו ליברל, שהפך בעקבות משבר 2008 לאדם המושמץ ביותר בארה"ב כי היה אדריכל המשבר. גם לגבי פישר תחול רוויזיה לגבי תפקודו, כאשר יתברר שהמדיניות המוטעית שלו בנושא הריבית הביאה להיווצרות בועת נדל"ן ומניות שתתפוצץ לנו בפנים ותביא לשפל שלא היה דוגמתו.

בקיץ 2011. קמה תנועת מחאה שקיבלה תמיכה של 86% מהעם, למעט הבורגנים, בני טיפוחיו של הממשל הניאו ליברלי השולט בישראל משנת 1996. בבחירות 2013 שינו המפלגות את האדרת וצבעו עצמן בצבעים חברתיים. כך הפך יאיר לפיד לחברתי הדואג למעמד הביניים.

אלא שיש כאן כפל לשון – לפיד התכוון לבורגנים, העשירון העליון, כגירסת אביו לפיד הראשון, בורגני מוצהר ו- bon vivant, ולא למעמד הביניים המרוויח בין 75% ל- 125% מהשכר החציוני (לא הממוצע המושפע מההתעשרות החריגה של העשירון העליון). העם קנה את הפתיון והצביע בהמוניו ללפיד. חלק אחר של העם החושש מהערבים, מאירן ומהטרור יותר מאשר ממצבו הכלכלי, הבריאותי והחינוכי הצביע עבור נתניהו ובנט, והרי לך ממשלה ניאו ליברלית חדשה.

ליאיר לפיד יש כריזמה החסרה לנתניהו ולפישר, אבל הוא שותף אתם ב- 100% באידיאולוגיה הניאו ליברלית שלהם, מבית מדרשם של מילטון פרידמן, רייגן, תאצ'ר ופינושה העריץ הצ'יליאני. פרידמן יעץ להם בשם הכלכלה "החופשית", שאינה אלא מסווה למונופולים, יצירת פערים אדירים ועושק מעמד הביניים. לפיד משקה אותנו את אותם המים הבאושים, אבל הוא חתיך, מדבר יפה, מתקיף בצורה משכנעת את החרדים, כאילו שהם אחראים לכל תחלואי המשק הישראלי.

נתניהו טוען שלא ניתן להיטיב עם העם בגלל האיום האירני המחייב לקנות מטוסים חמקנים שבתקציב שלהם ניתן היה לפתור חלק ניכר מתחלואי החברה. ואילו פישר דורש שגם את כבשת הרש, התמלוגים המצומקים של הגז, נשקיע בחו"ל בשביל לא לייסף את השקל. והרי אם השקל מיוסף זה בעיקר בגלל הספקולנטים, כי את השקל הוא היה צריך לפחת, את שער הריבית הוא היה צריך להעלות, אבל זה היה פוגע בעקרונות השוק החופשי, שיותר חשוב לחסידיהם של איין ראנד, גרינשפאן ופרידמן משגשוגה של הכלכלה העולמית.

עם ישראל סובל מאמנזיה, לא זוכר מה היה לפני עשור כשרצחו את מדינת הרווחה ואיך יזכור את ההסטוריה שלו? במלכים א' פרק יב, אומר רחבעם לעמו: "אבי ייסר אתכם בשוטים ואני אייסר אתכם בעקרבים". לפיד שכבר לא יכל להיוועץ באביו "ויוועץ את הילדים", הלוא הם נערי האוצר, שאמרו: "כה תדבר אליהם קטוני עבה ממותני אבי", ובמקרה של טומי, זו אכן גזירה קשה.

אך יאיר לפיד לא מדבר בקשיחות אלא ברוך, הוא מבטיח שיהיה לנו טוב ביום האתמול כי חלף, בעוד שנתיים. וזה עובד! עם ישראל אוהב להיאחז במקסמי שווא. אולי זה בגלל האקלים המדברי שבו אנו רואים אחת לכמה שנים מיראז'ים שופעי ירק ומים וחושבים שעוד מעט נגיע אליהם. אך במדבר שבו אנו מצויים יש רק שוטים ועקרבים.

ד"ר יעקב קורי - עמית הוראה באוני' חיפה, איש עסקים ומתמחה באתיקה עסקית ועתיד הקפיטליזם.