ראש בראש: חופש בראשון, או פחות שעות עבודה?

שינוי מבנה שבוע העבודה בישראל במסגרתו יעבוד כלל המשק באופן מלא ביום שישי עד השעה 14:00 אחה"צ ויום ראשון יהפוך ליום שבתון לפעילות של נופש קניות וספורט - הוא מהלך שיכול לתרום למשק ולחברה אם הוא אכן יעשה נכונה. אם יבוצע המהלך בתבונה, הדבר יביא לגידול בתוצר, ליצירת מקומות עבודה נוספים וגם לשיפור באיכות החיים בישראל.

לצורך ביצוע השינוי, יש לבחון את הדברים בצורה מקיפה ולהבטיח תנאי יסוד חשובים. בי היתר יש לוודא כי העבודה ביום שישי תהיה עבודה מלאה בכל מגזרי המשק, ושיהיה ברור שאין מכרסמים בעבודה ביום שישי כתוצאה מלחצים שיוצרו בעתיד. כלל האוכלוסייה ללא יוצא מהכלל תצטרך לעבוד באופן מלא עד השעה 14:00 אחה"צ.

יש לבחון את כלל מערך ימי החופש לעובדים בישראל אל מול הרחבת סוף השבוע ולתאם זאת עם מערכת החינוך בישראל. כך, מול יצירת סופשבוע של יומיים פלוס יש לצמצם במקביל את מספר ימי החופשה המקובלים ובעיקר יש לבטל את ימי חול המועד המקוצרים בתקופת חגי פסח וסוכות. ביום ראשון יתקיים מתן שירותי תשתית מלאים כמו שירותי רפואה, תחבורה ציבורית, נמלי הים, ושדות התעופה. עסקים המעניקים שירותים אישיים ומעוניינים בכך יוכלו לפתוח את עסקיהם ביום זה. וכך גם כל ענפי המסחר דוגמת הסעדה, בידור, תרבות וספורט שיהיו מעוניינים בכך.

ב-10 השנים האחרונות מגזר המסחר והשירותים יצר תוספת של 430 אלף מקומות עבודה, לעומת זאת לא יותר מ-20 אלף מקומות עבודה חדשים התווספו למגזר התעשייה. מגזר המסחר והשירותים הוא בית היוצר העיקרי של מקומות עבודה חדשים. זאת בדומה למדינות המפותחות בעולם המערבי.

שינוי שבוע העבודה כך שיום ראשון יהווה יום של פעילות מסחרית ועסקית מואצת, יחייב תוספת עובדים מול גידול בנפח המכירות כאשר חלק מהעובדים יועסקו בעבודה חלקית - כתוצאה מכך יווצרו עשרות אלפי מקומות עבודה חדשים. אין ספק שגם הפעילות המשפחתית המשותפת, ופעילויות הבידור והתרבות יתפתחו מאד.

(צילום: יח"צ)

ראש הממשלה בנימין נתניהו הטיל על הפרופסור יוג'ין קנדל לבחון את האפשרות לביטול יום ראשון כיום עבודה והפיכתו ליום חופש נוסף. נתניהו הודיע כי ביקש מפרופ' קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, להקים ועדה מיוחדת שבה יישבו נציגים של כל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר ואשר תבחן את ההשלכות השונות של ההצעה. הוועדה תכלול נציגיהם של משרדי האוצר, החינוך ומשרדים רלוונטיים נוספים.

ראש הממשלה ציין כי "מדובר בנושא מורכב שדורש בדיקה רצינית ממספר רב של זוויות, הן כלכליות והן חברתיות, דתיות, ערכיות ועוד. המלצות הוועדה יובאו לדיון הממשלה". לדבריו, ניתן יהיה לבצע את השינוי ללא ירידה במספר שעות העבודה - הן כיוון שיום שישי יהפוך ליום עבודה בן 6 שעות והן משום שבכל אחד מימי החול תתווסף כמחצית שעת עבודה. עד כאן, דבריו של נתניהו שנאמרו על רקע המחאה החברתית הגוברת. נתניהו מנסה "לזרוק סוכריה" לכיוונם של העובדות והעובדים בגלל החשש הקיים בממשלת ההון בשלטון שמחאת הקוטג' תהפוך למחאה נגד שוכני בקוטג'ים והווילות.

מעבר לדמגוגיה הממשלתית, הרעיון לקיצור שבוע העבודה הוא מבורך. אבל הוא אינו שלם ללא קיצוץ בשעות העבודה. וכאן קבור הכלב. ללא הורדת שעות העבודה, שבישראל הן בין הגבוהות שבמדינות הקפיטליסטיות הגדולות, לא יהיה שינוי של ממש. וקיים החשש, שקיצור שבוע העבודה יהיה אך ורק על הנייר. בפועל העובדים יאלצו לעבוד שש שעות ביום ששי ולהמשיך לעבוד ביום ראשון במסגרת "שעות נוספות" – כדי לנסות ולהגיע עם שכרם הדל לסוף החודש. כך, מי שבא לברך יוצא מקלל.

הרי שעות העבודה המרובות אינן מחויבות המציאות. השכירים נאלצים לעבוד יותר שעות כי מיום עבודה "רגיל" לא ניתן להתקיים. רק השעות הנוספות, או לפעמים חצי משרה נוספת, יכולות להוסיף ולו מעט פרנסה לרמות השכר הירודות הקיימות במשק. זאת, יחד יוקר מחיה מהגבוהים בעולם. את מחיר הקוטג', הזכרנו?

קרל מרקס כבר עמד על משמעות יום העבודה עבור העובדים. לדידו, ניתן להעמיק את ניצולם של העובדים בשלוש דרכים: באמצעות הארכת שעות העבודה; שחיקת השכר באיטיות אך בהתמדה או הכנסת טכנולוגיות חדשות ומכונות חדישות להעמקת פריון העבודה. במשק הישראלי, מתקיימות כל שלושת התופעות. כך שקיצור שבוע העבודה ללא קיצוץ בשעות העבודה, זו אותה הגברת וללא שינוי אדרת.

(צילום: יח"צ)