"משרד התקשורת חייב להבין שבלי אופק רגולטורי - השקעות נוספות לא יתבצעו. יש גבול כמה בעל מניות בחברה פרטית יכול לסבול. מה מצפים שהוא ישקיע ויפסיד את כספו. אם יוותר קיפאון רגולטורי - בעלי המניות ימשכו דיווידנד ולא יבצעו השקעות - עד שתיוותר חברה ללא ערך, זה מה שרוצים?", כך אומר היום מנכ"ל בזק, יעקב גלברד, בשיחה ל-TheMarker.
גלברד זכה ללא מעט ביקרות שהופנתה אישית כלפיו וכן כלפי חברת בזק בעקבות פרשת ניתוק מנויי הכבלים מרשת בזק בסוף השבוע האחרון. על פי חשדות ברשות להגבלים עסקיים עשתה הנהלת בזק יד אחת עם ועד העובדים של החברה כדי לפגוע בתחרות שמתחילה בשוק הטלפוניה הפנים ארצית. גלברד, כמו גם יו"ר ועד העובדים, שלמה כפיר, נחקרו אתמול ברשות להגבלים עסקיים.
ההרגשה היא שוועד העובדים בבזק חזק היום יותר מאי פעם. מה אתה אומר למשקיע בבזק שמודאג מחוסר היכולת של ההנהלה לקדם מהלכים?
"קיים ועד עובדים בבזק, מה שלא קיים אצל אף חברה מתחרה אחרת, ואנחנו מחויבים בהסכם קיבוצי. למשקיע אני אומר שהוא ידע כבר מרגע ההפרטה שהבעלים התחייבו בפני העובדים לשמור על כל הנהגים, הנוהלים ותנאי ההעסקה".
אבל המשא ומתן עם העובדים תקוע.
"המשא ומתן לא תקוע. אנחנו לא בזבזנו זמן עד עכשיו. נעשתה ונעשית עבודה רחבה ועמוקה. נגיע להסכמה עם העובדים".
ובינתיים איך מציבים אסטרטגיה לבזק?
"ראייה אסטרטגית דורשת שני דברים: אופק רגולטורי ושינוי מבנה ארגוני".
את ההסכמה עם הוועד ואת המהלך לביצוע שינוי ארגוני ותוכנית התייעלות כוללת בבזק הוא בטוח שישיג, את גלברד מדאיגה הרבה יותר הרגולציה הקשוחה מול בזק. גלברד, לא ייאמר זאת, אבל הוא עדיין לא מצליח להבין למה מאפשרים לגופים כמו סלקום או הכבלים ליהנות מיתרון ינוקא. אם דברים היו תלויים בגלברד הוא היה מעביר את שוק התקשורת מהר מאוד למדיניות רגולטורית שבוחנת את השוק על פי ראיית קבוצות התקשורת, ולא על פי חלוקה לשווקים וסגמנטים מסוימים של תחרות.
מתקשה להבין מה ההבדל בין בזק לסלקום
גלברד רואה כיצד חברה כסלקום נכנסת לשוק העסקים בטלפוניה הפנים ארצית, ומתקשה להבין היכן ההבדל בין בזק לסלקום. אלא שעל הדרך, ועד העובדים שלו ממרר את חיי סלקום בחיבור לתשתיות בזק.
"בעניין החיבור של סלקום לרשת בזק היו עיכובים בחיבור התשתית, אבל זה עניין טכני. יכול להיות שניתן היה לבצע את הפעולה יותר מהר, אבל בכל מקרה מדובר בניסויים שנמשכים במשך חודש וחודשיים. אנחנו לא התנגדנו למתן הרישיונות לכבלים, לסלקום או לכל שחקן אחר שנכנס לשוק. לא תמצא אף התייחסות שלי, או מכתב, נגד מתחרה. כל מה שרצינו הוא שיאפשרו לבזק להתחרות בתנאים שווים".
כשעצרתם את ההשקעה ברשת דור העתיד, ה-NGN, זה לא היה צעד טקטי בלבד מול הרגולטור?
"מדובר בפרויקט בהשקעה של מאות מיליוני דולרים בעבור רשת מתקדמת שבמרבית היכולות שלה נאסר עלינו לעשות שימוש. בזק לא רשאית לשווק תוכן על גבי התשתית שלה, לא שירותי VOB על גבי פס רחב - על כן על פי החלטת הדירקטוריון עצרנו את כל ההשקעה".
מה יהיה על חברת הלוויין yes, היא שוב נדרשת להזרמות. תקבלו אישור?
"לא ניתן לטעון שההשקעה ב-yes נעשתה לשם ביטול התחרות. הפעילות של חברת הלוויין אינה דורסנית, yes לא הציעה מחירים דורסניים, אלא פעלה רק דרך המותג. ה-ARPU (הכנסה ממוצעת למנוי) של yes מעולם לא היתה נמוכה מזו של הכבלים. ומנגד, הכבלים משווקים חבילות שירות כוללות. כך הכבלים מספקים טלפוניה במחירי הפסד, תוך סבסוד צולב, ובדרך זו הם מצליחים לשמור על לקוחות התוכן. אם ההזרמות לא יאושרו לחברת הלוויין - היא לא תוכל לגייס לקוחות. בכמות המנויים הנוכחית של החברה היא עדיין לא רווחית תפעולית ולא יכולה לשרוד לאורך זמן, ולאפשר כושר החזר לבנקים".
התוכנית העסקית של חברת הלוויין ל-2006 כוללת גיוס נוסף של כ-55 מיליון שקל לחברה, שמרביתו צפוי להגיע על ידי בזק. אלא שהרגולטור נמנע מלאשר לבזק להזרים יותר מאשר את חלקה היחסי בחברה. גלברד כועס על כך, "אף אחד מהבעלים לא רוצה לשים יותר כסף ב-yes. אז מה רוצים שגם בזק לא תשקיע?".
מה באשר לוואלה!. למה למכור את החברה?
"וואלה! היא לא החזקה אסטרטגית עבור בזק. מדובר בפורטל טקסטואלי - לבזק אין יתרון בעולם המדיה הווירטואלי. בזק פועלת בתחומי הווידיאו והבידור ולא בעולם הטקסט. לא תמצא אף חברה כבזק בעולם שגם מחזיקה בפורטלים כמו וואלה!. זו לא פעילות הליבה שלנו והחברה לא סינרגטית ליתר הפעילויות בחברה. כשנמצא משקיע במחירים שאנחנו מבקשים - נמכור".