הפטנט שמשאיר את המוסדות האקדמיים בתמונה

אחד העוגנים היחידים של הכנסות המוסדות האקדמיים בישראל, לפחות של חלקם, הוא חברות היישום, שאף נהפכו למודל לחיקוי בעבור מוסדות אקדמיים זרים. חברת ידע למחקר ופיתוח, שעוסקת במסחור הקניין הרוחני שנוצר במכון ויצמן, היא אחת מחמשת המוסדות האקדמיים המובילים בעולם במסחור פטנטים. המכון מחזיק ביותר מ-1,500 משפחות פטנטים ורושם מדי שנה 70 משפחות חדשות.



ידע רושמת הכנסות של יותר מ-100 מיליון דולר בשנה הודות לתמלוגים ממוצרים כמו קופקסון - התרופה המקורית לטיפול בטרשת נפוצה, שפותחה על ידי טבע על בסיס מחקריהם של פרופ' רות ארנון ומיכאל סלע, והיקף מכירותיה הוא 1.6 מיליארד דולר ב-12 החודשים האחרונים; רביף של חברת מרק-סרונו - תרופה לטיפול בטרשת נפוצה, שסך מכירותיה היה 1.8 מיליארד דולר ב-12 החודשים האחרונים; ומערכות הצפנת התוכן של שידורי טלוויזיה בתשלום, שמשווקת חברת NDS (468 מיליון דולר ב-12 החודשים האחרונים).



חברת יישום רשמה ב-44 שנותיה יותר מ-5,000 פטנטים, מיסחרה 400 מהם, ו-60 חברות סטארט-אפ הוקמו על בסיס הידע שפותח בה. יישום רשמה ב-2007 הכנסות של 51 מיליון דולר משירותי מחקר ותמלוגים בעבור פטנטים המגנים על תרופות, כמו אקסלון של נוברטיס לטיפול באלצהיימר (632 מיליון דולר ב-2007), דוקסיל של ג'ונסון אנד ג'ונסון לטיפול בסרטן השחלות (417 מיליון דולר ב-2007), וזרעי מכלוא של עגבניות שרי (50 מיליון דולר בשנה) של החברות הזרע וזרעים גדרה.



המודל של חברות היישום - המבוסס על העברת 40% מהסכום שמקבלת החברה מתמלוגים לחוקר ו-20% למעבדות באוניברסיטה - מאפשר לתמרץ את החוקרים, בעיקר בתעשיית התרופות עתירת הסיכונים וההשקעות, וכן לשמור על חלק מפירות המחקר באוניברסיטאות, למימון המחקרים הבאים בעידן של מצוקה תקציבית הולכת וגוברת.



סביר להניח שאילו בתי החולים ומערכת הביטחון היו מסדירים את רישום ויישום הקניין הרוחני במודל של חברות היישום, הבעיות התקציביות שלהם היו מצטמצמות, וחלק מהעושר שנצבר אצלם על בסיס השקעות הציבור היה מתחלק בין ידיים רבות יותר.