השלום של נתניהו - לא השלום של הפלסטינים

במשך שבוע ימים המתינו בישראל ובעולם לנאומו המדיני של ראש ממשלת היהודים, בנימין נתניהו. בנאומו סיפק נתניהו את הסחורה לימין הקיצוני, למתנחלים הפנאטים וגם לשונאי השלום, שהם הרוב במדינת היהודים. הפרשנים בערוצים הישראליים אמרו שהנאום היה טוב, ואף היה מי שהגדירו "מצוין" כי נתניהו הזכיר פעם אחת מדינה פלסטינית מפורזת,.וגם אמר כי אין כוונה להרחיב את ההתנחלויות, אך אמר כי ימשיך בבניה בתוך ההתנחלויות. גידול טבעי על פי משנתו וחזונו של נתניהו.
נאומו של בנימין נתניהו, אם לנתחו בצורה קרה וללא רגש, הינו נאום ריק מתוכן, אין בו כדי לקדם את תהליך השלום עם הפלסטינים ועם העולם הערבי, ולהערכתי יש בו נימה של הכרזת מלחמה על הפלסטינים.

מדוע דורש נתניהו מהפלסטינים כתנאי לשלום להכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית? הוא יודע היטב שהכרה כזו אינה באה בחשבון מצד הפלסטינים, כי יש בה הכרה במדינה גזענית, מדינה שהיהודי החיי בה הוא גזע עליון והשאר אין להם זכות קיום. אף מנהיג פלסטיני לא יעז להכיר במדינה כמדינה יהודית, אבל ההנהגה הפלסטינית הכירה במדינת ישראל כעובדה קיימת, שיש לנהל עם הנהגתה משא ומתן לשלום. הרי מי שקרא למדינה ישראל הם היהודים עצמם, והשם לא נכפה עליהם. אם מקימי המדינה היו קוראים לה מדינת היהודים, אפשר היה לשקול את הדבר. חשובה לא פחות היא העובדה, שבתוך מדינת ישראל חיים למעלה מיליון וחצי לא יהודים, ועם הגדרת המדינה כמדינה יהודית מה יהיה מעמדם? האם גם הם יסופחו ליהודים?

נתניהו הסכים להכיר במדינה פלסטינית מפורזת. מה זו מדינה מפורזת? על פי נתניהו זו מדינה ללא צבא, ללא מרחב אווירי, ללא גבולות חופשיים ובעצם הוא מסכים שלפלסטינים לא תהיה מדינה, אלא שלטון עצמי עלוב ומדינת היהודים תמשיך לשלוט בפלסטינים. מצד אחד נתניהו רוצה שהרשות הפלסטינית תלחם במה שהוא מגדיר הטרור, ומצד השני רוצה ערביות בינלאומיות שלא יועבר נשק לשטחי המדינה? הדרישה הזו היא עלבון לאינטליגנציה. האם נתניהו מצפה שהרשות תלחם בטרור במקלות ובאבנים?

חזונו של נתניהו, שזכה למחיאות כפיים סוערות בבר אילן, מעוז הימין הקיצוני והכיפות הסרוגות, מעיד על דבר אחד והוא שנתניהו לא שינה ולו במעט. נתניהו נשאר נאמן לאידיאולוגיה הימנית הישראלית, שלהזכיר את המילה שלום גורם לה בחילה וצמרמורת.

הפלסטינים עקבו בדריכות אחרי נאומו של נתניהו, ולא מצאו בו ולו משפט אחד שיבשר על אופטימיות. הפלסטינים כנראה יצטרכו להמתין עד שיבוא המשיח, ולא מדובר במשיח של המתנחלים או של נתניהו ולבטח לא של שמעון פרס. הנאום התחיל בחזון השלום ובכך ש"תפילתנו מסתיימות במילה שלום". זה נכון מאוד, אבל הוא התכוון לשלום עם המתנחלים, ישראל ביתנו, הכהניסטים, הבית היהודי וחובשי הכיפות בבר אילן. השלום של נתניהו אינו השלום השואפים אליו באזור ובעולם.