ביטחון מים לנו, לשכנינו ולדורות הבאים

מרבית נציגי הציבור מעדיפים לבחור באפיקי פעולה שינפיקו תמונה בעיתון בעת גזירת הסרט האדום. מדי פעם, לעומת זאת, מבליחות הפתעות חיוביות ואחד מהם בוחר בפעולה שתביא תוצאות טובות יותר, אפילו אם הן נסתרות מעיני הציבור או מורכבות יותר להבנה. היום, עם השקת השדולה לביטחון מים בישראל, אני מברך את חבר הכנסת יואל חסון על בחירתו בדרך הפחות פופולארית באומרו לאזרחים את האמת: הפתרון למשבר במשק המים חייב להיות משולב לצד הגדלת ההיצע, יש להפעיל בהקדם מדיניות וטכנולוגיות לצמצום ביקושים.

משק המים בארץ, כמו במזרח התיכון והעולם כולו, נמצא במשבר. הצריכה עולה מעבר למילוי החוזר הטבעי, והתוצאה היא ירידת מפלסים, התייבשות מעיינות והתדרדרות באיכות המים. עד היום המדענים לא מצאו דרך אמינה ויעילה להגברת מטר וגם תפילותינו לא נענות.

קיימות שתי אסכולות לטיפול בבעיית המחסור במים: ניהול לצמצום ביקושים, או הגברת האספקה והדבקת הביקושים הגוברים, בעיקר באמצעות התפלה. ניהול ביקושים היא האסטרטגיה היחידה שתאפשר למשק המים להתקיים באופן בר קיימא לאורך זמן, ועל כך מסכימים מרבית המקצוענים בתחום המים והסביבה, כפי שהוכיחו דו"ח וועדת החקירה לניהול משק המים, הדירקטיבה של האיחוד האירופאי לסקטור המים ועוד.

הואיל ומספר צרכני המים גדל בהתמדה ניתן והכרחי ליישם טכנולוגיות עדכניות שיביאו לירידה בצריכה, פר קפיטה. המעבר מהדחת אסלות ע"י 18 ליטר מים, ל9 ו-6 ליטר וכיום גם לשלושה הוא דוגמא אחת למה שניתן לעשות בתחום זה וכל זאת מבלי לפגוע באיכות החיים של הציבור. הציבור יקרא אומנם לשנות את הרגלי הצריכה אולם תהליכים אלו, המיושמים כיום במדינות צחיחות כאוסטרליה ונוודה מתבצעים בתהליך הדרגתי ומלווה תמריצים של מעבר לטכנולוגיות ופרקטיקות חכמות (Smart Consumption Tec).

לעומת הגישה המערכתית לניהול ביקושים נתפסת ההתפלה כפתרון קסם. למרות מחירה הסביבתי והכלכלי, ההתפלה היא האופציה המועדפת על משקיעים ובעלי ההון כמו גם על רבים מנציגי הציבור המעדיפים פתרונות פופולאריים. היטלי בצורת, גזירות צמצום לחקלאים והעלאות תעריפים לצרכן הביתי אינם מוסיפים קולות.

השדולה החדשה לביטחון מים בוחרת בדרך הטובה ביותר לטיפול במחסור המים בישראל. במצע העקרונות של השדולה נכתב כי תפעל להבטחת משק המים הלאומי, לרבות השקעה בפיתוח מושכל של מקורות מים, ולהבטחת איכות המים בישראל. בנוסף השדולה תעודד מדיניות ואמצעים לניהול הביקושים וחיסכון במשאבי המים הקיימים, על מנת לצמצם את התלות במים מותפלים ותפעל להטמעת גישת "חסכון מתמשך" בציבור.

המטרות שהציבה לה השדולה ניתנות ליישום באמצעות מגוון אמצעים לניהול ביקושים. עבודתם של שני כלכלנים מנוסים בתחום המים, גדי רוזנטל ו ד"ר דיוויד כץ, אשר התפרסמה השנה, בחנה מגוון אמצעים לניהול ביקושי מים. מהמחקר עולה כי אם יקודמו אמצעים אלו היום, ניתן יהיה ב 2020 לחסוך כ- 500 מליון מ"ק וזאת בעלות נמוכה מהעלות לייצור אותה כמות מים ע"י התפלה. בנוסף, נכון להיום כ-200 מיליון מ"ק שפכים בשנה אינם מושבים להשקייה. הפניית מים אלו לחקלאות לאחר טיהורם לאיכות המתאימה, תאפשר שחרור מים שפירים המוקצים היום לחקלאות, דחיית הצורך במתקני התפלה נוספים והפסקת שאיבת היתר מהמאגרים.

מימד נוסף בניהול משק מים בר-קיימא באזורינו הוא המימד האזורי – המים הינם משאב חוצה גבולות. מקורות המים הטבעיים של ישראל משותפים לה ולשכניה ולכן בטחון המים של ישראל מותנה בשיתוף פעולה עם ירדן והפלסטינים לצורך שמירה על כמות ואיכות המים המשותפים. מתוך הכרה במציאות זו, הצורך בתכנון וניהול משותף של משאבי המים המשותפים, כגון אקוויפרים חוצי גבולות ואגן נהר הירדן, נכלל בעקרונות היסוד של השדולה.

יש לברך על הקמת שדולה שתקדם ניהול ביקושים, התייעלות והגברת השימוש החוזר במי קולחין שיחזירו מאות מיליוני מ"ק אל משק המים הלאומי. יחד עם זאת יהיה על השדולה לפעול להחזרת משק המים לבעלות מלאה של הציבור, לקדם את הטיפול בנושא משק המים על סדר היום הפוליטי בישראל. כל זאת מתוך הבנה כי שמירה על איכות וכמות המים לתושבי ישראל ושמירת משק המים בבעלות ציבורית, הם חלק מרכזי משיקולי הביטחון ארוכי-הטווח של ישראל.

* הכותב הוא סמנכ"ל ארגון ידידי כדור הארץ מזה"ת