ג'ונגל חיפושי הדירות בת"א

"שמונה חודשים חיפשתי .יצאתי עם מישהי חצי שנה כדי למצוא דירה לזוג. מצאתי חברה יותר מהר משמצאתי דירה. בדירות שראינו ביחד לא רצו אותי, אבל לקחו אותה כשותפה, אז נפרדנו. במשך שמונה חודשים נאלצתי לשמוע את אותן השאלות החטטניות, להציג את אותם תלושי משכורת. הצעתי שוחד. שכבתי עם בעלת בית בת שמונים. ראיתי חמש דירות ביום, ותמיד בחרו אחרים. זה נראה הגיוני שאני מוכר את עצמי כדי לגור בדירה מתפרקת וקטנה ולשלם עליה הון עתק, ובכל זאת לא בוחרים בי?"

כך מקונן אמיר ג'רבי, הדמות הראשית בהצגה דיירים, שעולה היום בדירת שני חדרים ברחוב בורוכוב ב[[תל אביב]]. ההצגה מתארת את הווי חיפוש הדירה בתל אביב, שמסתבר כי הותיר לא מעט צלקות ומשקעים בלבם של רבים שביקשו למצוא דירה בעיר, שמחירי השכירות בה עלו בחדות: ברבעון הראשון של 2007 חלה עלייה בשיעור של 15%, לעומת הרבעון האחרון של 2006. עלייה זאת רק המשיכה את מגמת עליות המחירים שאיפיינה גם את סוף 2006 (ראו טבלה).

את מי לא מאשימים במצב הביש אלפי מחפשי הדירות המאוכזבים? את הצרפתים שהחלו לקנות דירות בהמוניהם, את בעלי הבתים שמנצלים את מצוקת הדיירים ומעלים מחירים בצורה לא הגיונית ואת הדיירים עצמם, שמנצלים את מצוקת אחיהם לצרה ובעצמם מערימים קשיים וגובים כספים לא ביושר.

ואולם, מתברר שהצרפתים הציונים והבעלים החמדנים של הדירות, הם רק קצה קצהו של קרחון הבעיה. "זה סוד גלוי ב-25 השנים האחרונות", מסביר חיים קאופמן הבעלים של משרד התיווך של קאופמן נכסים ולשעבר יו"ר מלד"ן, ארגון המתווכים בישראל, "שראשי הערים של תל אביב העדיפו לעודד הגירה של שכבות מבוססות אל לבה של תל אביב, ולכן בשנים אלה כמעט ולא נבנו בתל אביב בתים בני שניים-שלושה חדרים.

"יתרה מכך, העירייה הגבילה בצורה מפורשת את צפיפות הבנייה בתל אביב", אומר קאופמן, ומסביר כי מנגד בתל אביב יש מגמה חזקה של רווקים ורווקות וגרושים וגרושות שמגיעים לכרך הגדול כדי לעבוד, ללמוד, לבלות ולגור. וכך, ההיצע הדל של הדירות שרלוונטיות למצבם ולכיסם, בשילוב עם הביקוש הגואה, גורמים למחירי הדירות להאמיר אל על.

בתווך נמצאים השוכרים ומחפשי הדירות, שנקלעים לסיטואציות מגוחכות ואבסורדיות למדי, חלקן בגלל בעלי הבתים, ואחרות דווקא בגלל אחיהם לצרה. הנה כמה מהסימפטומים היותר מוזרים שמייצרת קדחת חיפושי דירה.

באתר מדס (madas.co.il) מספרים כי מחפשי דירה חרוצים פונים לדיירים בדירות ומציעים להם תשלום כדי שיפנו להם את דירתם. כך, למשל, תשלום בגובה דמי שכירות של חודש, כדי לעזור להם "להתאקלם" יותר מהר מחוץ לדירה. נ' שמבקשת לצאת מדירתה היקרה ולשכור דירה זולה יותר, מאשרת: "לפני יומיים התקשר מישהו בקשר למודעה שפירסמתי. כשאמרתי לו שכנראה כבר מצאנו שוכרים במקומנו, הוא הציע "לפנק אותנו בתוספת של כמה עשרות דולרים", אם נפנה דווקא בעבורו את הדירה.

המסחרה שמקיימים השוכרים בינם לבין עצמם, עוברת לא אחת מעל לראשיהם של בעלי הבתים. כזאת היא, למשל, התופעה הנפוצה של החלפת הדירות: שוכרים מפרסמים מודעה ובה הם מציינים כי הדירה שלהם להחלפה עם מי ששוכר דירה אחרת העונה לצרכיהם. א' השוכר עם בת זוגו דירת שלושה חדרים במרכז תל אביב מספר: "בעל הבית מתכוון לעלות לנו את המחיר בצורה משמעותית בעוד חודשיים כשייגמר החוזה. אנחנו מחפשים כבר הרבה זמן דירה, אבל כל הדירות שרצינו היו דירות להחלפה בלבד, והדירה שלנו לא תאמה את מה שחיפשו השוכרים האחרים".

אחרי שלושה שבועות של חיפושים עקרים, פירסמו גם א' ובת זוגו מודעה משלהם, שבה הם ציינו כי הדירה להחלפה. בתוך כמה ימים קיבלו פניות רבות וככל הנראה מצאו שוכרת עמה יחליפו דירות.

חלק מהדיירים שמבקשים לפנות את הדירה שבה הם גרים, מתנים את העברתה לשוכרים אחרים בקניית רכושם - רהיטים ומכשירי חשמל ישנים. אם לא, הם מסבירים בנימוס לדייר שמבקש להיכנס לדירה, לא ייתנו לו את הטלפון של בעל הבית כדי לסגור אתו חוזה. קיימות לא מעט מודעות שבהן כתוב באופן ברור כי אחד מתנאי ההשכרה הוא שהדייר הנכנס יתחייב לקנות את כל ה"ג'אנק" שהשוכר העוזב לא צריך, מספרים במדס. מחפשי דירות רבים עושים את החשבון שעדיף להם למכור את המקרר שלהם ולקנות את זה של הדייר העוזב, רק כדי לקבל את הדירה.

זוגות שלא מוצאים דירה שמתאימה לתקציבם, או לא מוצאים דירה בכלל, נכנסים לגור עם שותפים. לפעמים הם עושים זאת במטרה להשתלט על כל הדירה כאשר השותף יעזוב.

בעלי בתים מבינים היטב את הטירוף בשוק ומנצלים אותו היטב. כך התפתחה תופעת המכירות הפומביות: בעל הבית מפרסם מודעה עם כל פרטי הדירה המושכרת שבה מצוין גם באיזה תאריך ושעה הדירה תוצג למחפשי דירות, ללא ציון טלפון או מייל, אלא כתובת בלבד.

מחפשים מתוסכלים מספרים כי במקרים כאלה ניתן לראות תור של עשרות אנשים משתרך מחוץ לדלת במשך שעה ויותר לפני השעה היעודה. הבעלים שרואה את הביקוש העצום מציע את הדירה לכל המרבה במחיר, ובתנאי שגם עמד במיונים המפרכים של בעל הבית.

אלמנט הלחץ הוא משמעותי באירועים כאלה: גם השוכרים רואים את הביקוש ומבינים כי כדי לזכות ביתרון עליהם להחליט במקום האם הם מעוניינים בדירה ולכן מוכנים הם לעתים להתחייב לשכר דירה גבוה מזה שהתכוונו להוציא.

מ', שעברה יחד עם בן זוגה תלאות של חודשים בחיפושי דירה, מספרת על מכירה פומבית קיצונית במיוחד שנהפכה למרוץ של ממש: "הגענו לראות דירה ויחד אתנו הגיע עוד מישהו. השוכר של הדירה יצר קשר עם בעל הבית והסביר לו ששנינו מעוניינים. בעל הבית בחר בדרך מקורית כדי להכריע מי יקבל את הדירה. הוא אמר שהוא גר כמה רחובות משם, ומי שיגיע קודם יזכה בדירה. לבחור השני היה טוסטוס. אנחנו רצנו כל עוד נפשנו בנו כמה רחובות, אך הוא הגיע לפנינו".

באירוע אחר שבו נכחה מ', היא מספרת ש"בעל הבית העלה על המקום את המחיר המקורי ב-200 דולר. זה לא הפריע לדירה - בסך הכל חדר כביסה על הגג עם יחידת שירותים - להיחטף מיד".

אגב, לא רק בעלי דירות עורכים מכירות פומביות, גם שוכרים שמחפשים שותפים לדירה. "כבר קרה כמה פעמים", מספרת מ', "שהגעתי למכירה פומבית שעשה שוכר כדי למצוא שותפה. כבר בכניסה אפשר למצוא בחורות שלבושות במיטב מחלצותיהן, כדי להרשים את הבחור".

מ' מספרת כי לא מעט שוכרים מנצלים את המצב ומבקשים בקשות מוזרות וקפריזיות משוכרים פוטנציאלים. "נתקלתי בבחור", מספרת מ', "שאמר לי שאם אני רוצה להיכנס לדירה שבה הוא גר אני צריכה להיות אחראית בלעדית על החשבונות בבית וכמו כן לצאת בבוקר לעבודה ולשוב רק בלילה".

מחפשי הדירות יודעים לספר על תהליכי מיון מפרכים שלא היו מביישים גם יחידות מובחרות: "יש ראיונות ראשוניים וראיונות משניים", מספרת מחפשת מתוסכלת. "בעלי הבית מבקשים לראות תלושי משכורת של השוכרים ושל הוריהם. הם מבקשים את הטלפון של מנהל הבנק וחלקם מגדילים ועושים ומבקשים את שכר הדירה שנה מראש, שלא נדבר על ערבות במזומן של 25 אלף שקל שמישהו ביקש ממני".

רבים משוכרי הדירות, בעיקר בתל אביב, שחוזי השכירות שלהם הסתיימו או עומדים להסתיים בקרוב, מספרים על בעלי בתים שהעלו את מחירי הדירות במאות דולרים - עשרות אחוזים משכר הדירה המקורי. "כשרציתי לחדש את החוזה, הקפיצו לי את שכר הדירה בשליש - מ-750 ל-1,000 דולר בבת אחת", מספרת ר'. גם נ' לא הבינה איך ביום בהיר אחד שכר הדירה שלה קפץ מ-600 ל-900 דולר בחודש.

העלייה במחיר מגלמת אמנם גם את הירידה בשער הדולר, אבל לא רק. בעלי בתים מתוחכמים במיוחד יודעים גם להגן על עצמם מפני פגעי גורל הדולר. נ' מספרת שבעל הבית שלה, למשל, החתים אותה על חוזה לפיו כשהדולר עולה, עליה להוסיף את הפער שנוצר, אבל אם הדולר יורד - השער התקף הוא זה שהיה במעמד חתימת החוזה. בכל מקרה, היא זאת שמפסידה.

ככל שמחירי הדירות עולים, כך נוספות לשוק יותר ויותר דירות מפוצלות שיוצרות כוכים מחניקים וקלסטרופובים, שעולים מאות דולרים. במדס מספרים שכיום מאוד מקובל לקחת דירת שלושה חדרים ולהפוך אותה לשתי דירות בגודל חדר וחצי. עיריית תל אביב לא מאשרת לפצל דירות מסביר קאופמן (למעט ברחובות הירקון, בן יהודה ודיזנגוף), אבל בפועל יש דירות רבות כאלה ברחבי העיר. קאופמן מזכיר ש"אם העירייה עולה על דירה שפוצלה בלי אישור, היא מגיעה מיד עם צו הריסה".

לעתים המקרים המוזרים גולשים מהמישור החמדני ומגיעים למישור הפלילי. במדס מספרים כי ישנם בעלי דירות שמפרסמים מודעה שבה הם מתחזים למתווכים של עצמם ולוקחים חודש שכר דירה כתיווך; לעתים זהו הדייר שגר בבית ומנצל את מצוקת מחפש הדיור וגובה ממנו דמי תיווך ולעתים סתם שכן עירני ששמע כי שכנו מציע את דירתו להשכרה, נהפך אד הוק למתווך דירות.

השוכרים עושים הכל כדי לזכות בעוד נקודות אצל בעלי הדירות. כך, למשל, סרן א', טייס קרב, שחיפש נואשות דירה בתל אביב ולא מצא. בצר לו, החליט א' ללכת לראות דירה מבלי להוריד את סרבל הטיסה שלבש כשיצא מבסיסו. הדירה מצאה חן בעיניו, אך נחטפה כמה שעות לפני שראה אותה. זה לא הפריע לבעלים להסתכל על הסרבל בהערצה, ולבטל את החוזה עם השוכרים הטריים.