התהליך הראשוני של האינפלציה בישראל החל כבר לפני יותר משנה בעלייה החדה שהורגשה במחירי הדירות. בכדי "לפתור" את "הבועה" בשוק הנדל"ן, קיים שר השיכון מסיבת עיתונאים והודיע על צעדים רלוונטיים לשוק הדיור בפרט. כעת, וירוס האינפלציה מתחיל להתפשט ופורץ בצורה של גל ההתייקרויות במצרכים בסיסיים כמו דלק, לחם ומים. כל אחד מאשים את השני והממשלה מצדה מפנה אצבע מאשימה לשווקים הבינלאומיים. עם כל זאת, שיעור הצמיחה הרבעוני המפתיע - 7.8% לאחרונה הוא סימן לעליית האינפלאציה כבר בקרוב.
תחזית כמעט ודאית
ההסתדרות, התעשיינים, ראשי ערי הפריפריה וחברי כנסת "חברתיים" התחילו את המאבק נגד האוצר והממשלה. גם לפוליטיקאים וגם לראשי האיגודים המקצועיים יש אינטרס לפזר הרבה ערפל ולהתרכז בסימפטומים במקום בשורש המחלה. בסרט הזה היינו הרבה פעמים. אפשר לחזות כמעט בוודאות כיצד יהיו סדרי ההתפתחויות בעתיד.
בשלב הראשון, המאבק יישא אופי מעמדי ואידיאולוגי ונחזור לתקופה של סכסוכי עבודה ואיומים של שביתות ובמיוחד כאשר הקואליציה הנוכחית איננה חזקה ומפלגת העבודה מחוץ לממשלה.
בשלב השני, נהיה עדים לעליות שכר משמעותיות, דו-ספרתיות, לרוחב כל המגזרים במשק. בסופו של דבר זאת "התרופה" היחידה שתרכך את כאבי האינפלציה. חלק מעליות השכר כבר בוצעו, למשל למורים ועוד. עליות שכר אדירות אחרות בדרך אחיות, רופאים ועוד.
בשלב האחרון בתהליך, האינפלציה תתחיל לעלות וכך כאשר ימדדו את מדד המחירים לצרכן בעוד כשנה נמצא שהאינפלציה היא לא 2-3% אולי כפול מזה 6% ויותר.
בשורה התחתונה, על המשקיעים לקחת בחשבון ששיעורי האינפלציה הם במגמה של עליה בישראל. כל מה שאנו רואים ושומעים בתקשורת על ההתייקרויות עכשיו הם רק הסימנים הראשוניים של המחלה.
רכישות הדולרים ע"י בנק ישראל
ישנה אמנם עליה של מחירי מוצרים בשווקים הבינלאומיים אבל זה איננו הגורם לאינפלציה בשוק הדיור, בדלק ובשאר המוצרים והשירותים לצרכן המקומי. דווקא התחזקות השקל וצבירת רזרבות המט"ח הייתה אמורה לקזז מההשפעה השלילית של עליות המחירים הבינלאומיים.
ההתייקרויות בשוק המקומי נובעות מגודל הממשלה והמדיניות המוניטארית של הבנק המרכזי. מבחינה זאת מאבק ההסתדרות מוצדק. לאיגודי העובדים יש את כל הלגיטימציה להשתמש באיום השביתה שהוא הנשק היחידי בו הם יכולים לעמוד מול מונופול הממשלה בתחומים מרכזיים.
ישנם שני גורמים להתייקרויות: הדפסת הכסף ע"י בנק ישראל בשלוש השנים האחרונות מחד, גודל הממשלה והסקטור הציבורי מאידך. הנטל של גודל הממשלה מעיק על המשוואות הפיסקאליות, וזאת למרות שהביצועים של המשק הישראלי הם טובים יחסית ברמת המקרו-כלכלה.
צריך להדגיש שמחירי הדלק, הלחם, המים ושאר מצרכים ושירותים חיוניים עולים בעיקר בגלל הנטל הכבד במיוחד של המיסים העקיפים. תקבולים אילו נחוצים כחמצן בכדי לממן את הממשלה הגדולה. זאת ועוד, האוצר באופן אירוני יכול לגייס יותר מיסים ביתר קלות אך ורק מאותם מצרכים ושירותים חיוניים שהביקוש להם הוא קשיח. לדוגמא תקבולי הממשלה גדולים יותר באופן משמעותי כאשר המיסים מוטלים על מוצרים כמו דלק וסיגריות (ביקוש קשיח) מאשר אם המיסים מוטלים על מוצרי מותרות כמו מכוניות פאר או גבינות מיובאות שלהם יש ביקוש גמיש. בלי תקבולי המיסים העקיפים הללו על המוצרים החיוניים אין לממשלה המנופחת מקורות מימון.
בכדי לרסן את האינפלציה בעתיד הממשלה תצטרך לעבור למדיניות מוניטארית מרסנת, דבר שיביא למיתון כלכלי בטווח הקצר. במצב הזה כמובן לא תהיה קואליציה והממשלה תיפול, לכן זאת איננה חלופה שתתקבל במציאות הכלכלית-פוליטית בישראל כיום.
סביר להניח שבכדי שהממשלה תשרוד היא תאפשר לשכר העבודה לעלות, לתת לשד האינפלציה לצאת מהבקבוק לאט, ובלבד שהקואליציה תשרוד בשלטון. זה מה שצפוי לקרות בעתיד.
הצעות והשלכות לציבור
המשקיע צריך לדאוג לעצמו ולקחת בחשבון שסיכון האינפלציה לחסכונותיו בעתיד גבוה, דבר שיפגע בכוח הקניה הריאלי. מתוך הגדרה כשרמת המחירים עולה ערך הכסף יורד. הנה כמה עצות לציבור ולמשקיעים:
1.שערי הריבית יהיו במגמה של עליה שתלך ותתחזק במשך השנה. לכן צריך להימנע מהשקעות באגרות חוב עם מועד פירעון ארוך. במצב הזה אני ממליץ על פיקדון קצר מועד ואפילו אם הריבית העכשווית נמוכה.
2. המשק לא ייכנס להאטה למרות עליית שערי הריבית הנומינליים כי שערי הריבית הריאליים ימשיכו להיות עדיין נמוכים יחסית. הבורסה תמשיך את מגמת העלייה, ולכן השקעה במניות נראית אטרקטיבית.
3. שוק הנדל"ן בשנה האחרונה כבר צפה את העלייה באינפלציה בעתיד הקרוב ונראה שהתאים עצמו למציאות החדשה. לא נראה שיהיה תיקון משמעותי אם בכלל במחירי הנדל"ן בעידן של עליות מחירים שמלוות גם בעליות שכר.
*ד"ר ארי אוליאל, מרצה בתוכנית MBA במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה