מקצוע המנעולנות נחשב עד לפני מספר שנים כעסק שעובר בירושה, ילדים להורים שעסקו במנעולנות למדו מהם את השיטות, הטכניקות וסודות המקצוע. בימינו, בשל הצורך להגנה מוגברת על רכושנו הפרטי, עלתה המודעות למיסוד המקצוע תחת החוק ונוצר הצורך בבעלי מקצוע מלומדים, בעלי הכשרה ומעל הכל אמינים. למה? כי עבודת המנעולן מאפשרת לו גישה למרחב הפרטי והאישי שלנו וחשוב שנדע שאין לנו ממה לדאוג.
פורץ, משפץ ומייעץ - הכר את המומחה
תפקידי המנעולן הם רבים ומגוונים, החל מפריצת דלת הדירה שננעלה מבפנים ועד הצלת חייהם של ילדים הנשכחים ברכב נעול, לכן חשוב שיהיה מקצועי ככל האפשר. אף שרובנו חושבים שתפקידו של המנעולן כולל רק פריצה והחלפה של מנעול, כדאי שנכיר בכך שבימינו, בשל הכשרתו המקצועית, יכול המנעולן לספק שירותים רבים נוספים, ביניהם: שכפול מפתחות לרכב ולבית, פריצת כספות, ייעוץ והתקנת מערכות מיגון חכמות, שיקום ושיפוץ דלתות וחלונות שנפרצו, קידוד ושכפול אמבולייזר לרכב ועוד.
אף שלא כל המנעולנים הם מורשים או מלומדים, והדבר לא בהכרח מצביע על יכולות המנעולן ואמינותו, לרוב מומלץ לבחור במנעולן מורשה כי הוא עבר הכשרה מקצועית באחד ממוסדות הלימוד או הארגונים המוסמכים. תנאי מקדים ללימודים ולקבלת תעודה זו הוא קבלת תעודת יושר ממשטרת ישראל, ובהמשך גם עמידה בתנאים המוגדרים בחוק לרישוי עסקים.
פורצים את הדלת לאקדמיה
באקדמיה כבר לא משתמשים במונח מנעולן, אלא במונח "טכנאי מנעולים". יש מספר מכללות בהן ניתן ללמוד המקצוע וכן קורסים נוספים ומשלימים בתחום, ביניהם: מכללת עתיד, מכללת משלב, המנהל הטכני, המכללה למנהל ועוד. דרישות הקבלה ללימודים הן: גיל 21 ומעלה, עבר פלילי נקי (תעודת יושר מהמשטרה), השלמת 12 שנות לימוד (בחלק מהמקומות גם ידרשו תעודת בגרות מלאה) וריאיון קבלה. הקורסים השונים נערכים בהיקף של בין 40-100 שעות לימוד אקדמאיות, בהתאם לקורס המבוקש.
לימודי המנעולנות הבסיסיים ביותר כוללים לרוב ידע תיאורטי ומשפטי להכרת המותר והאסור בתחום, אך בעיקר ידע מעשי כגון: פריצת מנעולים וכספות, הכרת שלל סוגי המנעולים, שכפול מפתחות, שיפוץ מנעולים, הרכבת דלתות (רב בריח, דלתות, שחזורי מפתחות ועוד. בסיום הקורס מקבל כל בוגר תעודת מנעולן ("LSM") - וייחשב "טכנאי שירות למנעולנות ושירותי חילוץ ופריצה" מוסמך.
חשוב לציין שלימודי מנעולנות אינם מחייבים קורס במכללה. ישנם בעלי מקצוע המנהלים בתי ספר למנעולנות והם לא פחות טובים ולעיתים עדיפים ביציאה לשוק העבודה. לאחרונה נפתח קורס מנעולן מקוון ראשון מסוגו ("פמסון בועז"), המאפשר לימוד דרך האינטרנט כשבסופו מקבל הבוגר תעודת מנעולן מורשה וחברות בעמותת המנעולנים המקצועיים.
השאיפה: התאגדות מקצועית למען הצרכן והמנעולן
ענף המנעולנות הוא תחום שירות רחב, כאשר נותני השירות בו הם גם עסקים עצמאיים וגם חברות. נכון להיום, על פי נתוני משרד התעסוקה, ישנם כ- 500 מנעולנים פעילים, כאשר רק כ- 50% מהם נחשבים מנעולנים מורשים ומוסמכים, ורק כ- 200 מהם מאוגדים תחת ארגונים ועמותות מקצועיות. הניסיון לאגד את אנשי המקצוע המוסמכים תחת קורת גג אחת ולהבטיח את איכות השירות והעובדים בתחום, החל לפני קצת יותר מ 25 שנה בהקמת "ארגון המנעולנים בישראל", אחריו הוקמו 2 עמותות נוספות (איגוד המנעולנים המקצועיים בישראל, העמותה הישראלית של המנעולנים המקצועיים הבינלאומיים). מטרת הארגונים השונים היא ברורה: להוות גוף מייצג עבור בעלי המקצוע המוסמכים ולהפריד בינם ובין אלו שרק מתיימרים להיות כאלה. "אנחנו רוצים שכל המנעולנים הראויים, יהיו בארגון. כשכל המנעולנים כפופים לאותם סטנדרטים, זה מגן על הציבור. ככל שיש יותר מנעולנים טובים ומקצועיים זה טוב לנו וטוב לצרכן. אנחנו לוקחים מאוד ברצינות את המקצוע שלנו, מחויבים לרמה מקצועית גבוהה ושואפים לשמש כגוף מייצג של כל המנעולנים בארץ ובעולם", דבריו של חג'בי שעמד בראש ארגון המנעולנים הראשון בישראל.
איפה אנחנו ביחס לעולם המערבי?
על אף שבשנים האחרונות ניתן לראות שיפור בתחום המנעולנות והתקרבות לסטנדרטים האירופאיים, בתחום האקדמאי נמצאת ישראל רחוקה מחברותיה במדינות אירופה וארה"ב, זאת בשל קורסי הלימוד הבסיסיים. "כיום ניתן ללמוד מנעולנות במכללות השונות ברמה בסיסית ביותר. אנשים יוצאים משם עם הכשרה קצרה ותעודת מנעולן, הם בטוחים שהם מקצוענים ואני לא מאשים אותם", אומר יאיר חג'בי, מנעולן מוכר ולשעבר יו"ר ארגון המנעולנים בישראל. "אנחנו בעד מיסוד ההכשרה המקצועית, אבל עם תוכנית מקצועית אמיתית, לאורך תקופה, שתקנה את כל הכלים ללימוד המקצוע, כשבמקביל חייבת להיות חקיקה שתקבע קריטריונים מאוד ברורים לגבי מי יכול ללמוד את רזי המקצוע ולקבל מכשירי פריצה".
אז מה טומן לנו העתיד?
התהליך שנועד להביא את התקן העולמי בתחום לישראל עוד רחוק מסיומו ומאבקים למיסוד המקצוע והעברת "חוק המנעולנות" עוד מתקיימים בחדרי הכנסת, בינתיים ללא הצלחה גדולה.
עם זאת, חשוב לציין שפתיחת הארגונים השונים והדרישות להכשרה אקדמאית מקצועית אכן שינו את פני המנעולנות בישראל. מעורבותם המתגברת בשיתוף ארגונים עולמיים מהתחום, כגון הארגון האמריקאי ALOA והאירופאי ELF שאף העביר כנס מנעולנות מקצועי בישראל בשנת 2011, הבהירה לכולנו שהכיוון הוא חיובי והעתיד נראה יותר בטוח מאי פעם.