וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

עידן ה-Social Tech

6.9.2015 / 10:09

לצד ההשקעות ב-AdTech ו-FinTech, קרנות הון סיכון מתחילות להתעניין יותר ויותר גם ב-Social Tech ולהשקיע במיזמי כלכלה שיתופית

קנייה בסמארטפון. ShutterStock
כולם מחפשים מסלולים עוקפי בנק/ShutterStock

מדי שנה מפרסם הניו-יורק טיימס את רשימת ה-Unicorns שלו, רשימת חברות הטכנולוגיה והסטארט-אפים שצפויים להגיע לשווי של מיליארד דולרים. הרשימה לשנת 2015 שהתפרסמה בסוף חודש אוגוסט האחרון, מורכבת מחמישים חברות – לא פחות משליש מהן קשורות לתחום כלכלת השיתוף.

את כל מי שמצוי בעולם ההיי-טק וההשקעות זה וודאי לא מפתיע, וגם הקהל הרחב אולי לא בקיא בפרטי המודל העסקי שלהן, אבל מכיר היטב שמות כמו Airbnb ו-Uber שהפכו מיזמים של כלכלה שיתופית לעסקים השווים מיליארדי דולרים.

בישראל, כמובילה בפיתוח חברות הזנק, המגמה ברורה ובחודשים האחרונים לבדם גויסו לא מעט השקעות בסטארט-אפים של כלכלת שיתוף. Splacer, המקשרת בין בעלי נכסים ייחודיים לכאלו שמעוניינים ליצור אירועים חווייתיים גייסה 1.4 מיליון דולר בהובלת כרמל ונצ'רס; Funzing שהיא פלטפורמה למציאת פעילויות קרובות ולהפיכת תחביבים לעסק גייסה 1.5 מיליון דולר בהובלת קרן ההון סיכון Inimiti; הסטארט-אפ Blender שפיתח פלטפורמה אינטרנטית להלוואות P2P במסלול "עוקף בנקים" גייס חמישה מיליון דולרים בהובלת קרן בלאמברג קפיטל; Yeloha שמחברת בין יצרני אנרגיה סולארית פרטיים לבין צרכנים גייסה 3.5 מיליון דולר; מיזם Bkstg לחיבור בין אמנים לבין מעריצים גייס לא פחות מעשרים מיליון דולרים.

כלכלה שיתופית? לא הכל ורוד

המשותף לכל המיזמים הללו הוא שכולם מבוססים על מודל עסקי שבמרכזו עומדת הפלטפורמה והמערכת האקולוגית שנבנית סביבה. בניגוד למודלים המסורתיים בהם הדגש הושם על משאבים, על אספקת מוצרים ושירותים ועל הפרדה בין היצרנים לצרכנים, במיזמי כלכלה שיתופית המטרה אינה בעלות על משאבים או יצירת ערך, אלא ניהול נכון של הפלטפורמה ושל זירת המסחר כך שתתאפשר יצירת הערך על ידי המשתמשים עצמם.

זהו שינוי עצום ביחס לעבר ורבים פקפקו בו, אך דוגמאות פרדיגמטיות כמו Ebay הוותיקה או Airbnb החדשה יותר ממחישות היטב את ההצלחה שלו ואת העובדה שהכלכלה השיתופית וההתבססות על פלטפורמות Are here to stay.

השיח על כלכלה שיתופית בגלגולה הנוכחי והטכנולוגי החל בתחילת שנות האלפיים והישראלי לשעבר המשפטן יוחאי בנקלר היה אחד הראשונים להתייחס אליו מבחינה תיאורטית כשדיבר על commons-based peer production - הווה אומר , ייצור משותף של עמיתים על גבי פלטפורמה טכנולוגית.

בנקלר אמנם התייחס בראש ובראשונה לייצור ולתוכנות קוד פתוח, אבל ההבנות שלו בנושא הפכו רלבנטיות גם למסחר ולשירותים ככל שחלפו השנים והרשתות החברתיות הלכו ותפסו תאוצה. כיום, השימוש ברשתות חברתיות לצרכי מסחר כבר נראה טבעי לחלוטין. מחד, הרשתות החברתיות עצמן כמו פייסבוק ולינקדאין הופכות לזירות שיווק וסחר, ומצד שני, פלטפורמות בעלות מאפיינים חברתיים כמו Etsy או Fiverr משרתות מיליוני משתמשים.

אבל לא הכול וורוד בעולם הכלכלה השיתופית ומיזמים כדוגמת Uber הביאו למרכז הבמה גם לא מעט סוגיות בעייתיות מבחינה אתית, חוקית ומסחרית. נגד Uber למשל הוגשו כבר כמה תביעות ייצוגיות על ידי נהגי מוניות שהשתמשו בפלטפורמה וטענו כי אינם קבלנים עצמאיים (או peers) אלא עובדים לכל דבר ועניין, וגם Airbnb מתמודדת עם תביעות שנוגעות למעמד הבעייתי של הדירות שמושכרות באמצעותה. תביעות ממין אלו מעלות את הצורך בהתייחסות חוקית ומשפטית לסוגיות מיסוי, יחסי עובד-מעביד וכיוב' של מיזמי הכלכלה השיתופית שמכונים על ידי רובין צ'ייס מייסדת Zipca ו-Peer.Inc – תאגידים עסקיים שפעולתם מבוססת על עמיתים עצמאיים.

סמארטפון אנדרואיד. ShutterStock
הרגולציה מפגרת אחרי הטכנולוגיה/ShutterStock

הישראלית היחידה בדירוג הניו יורק טיימס

כפי שקורה בדרך כלל, הרגולציה מפגרת אחרי הטכנולוגיה, וסוגיות אלו ייפתרו עם הזמן. בינתיים, קרנות הון סיכון, אנג'לים ואקסלרטורים ממשיכים לתור אחר הזדמנויות השקעה במיזמי כלכלה שיתופית, וכנסים מקצועיים בנושאי היי-טק, סטארט-אפים והון סיכון מקדישים יותר ויותר תשומת לב לתחום.

בכנס JOURNEY השנתי של EY ישראל שייערך ב-15.10.15 יוקדש מושב שלם לדיון על כלכלה שיתופית, כלכלת P2P ומודלים כלכליים חדשים הנגזרים מהן. אחד הדוברים במושב זה יהיה מיכה קאופמן שיחד עם שי וינינגר ייסד את זירת המסחר המקוונת Fiverr שהיא הזירה הגדולה בעולם לשירותים וכשרונות.

קאופמן הוא אחד מאותם יזמים שהבינו כבר בשלב מוקדם יחסית שהאפשרויות שנפתחות על ידי טכנולוגיית P2P יחד עם עליית עידן הפלטפורמות מתלכדים יחד עם שינויים גלובליים בשוק התעסקה ובדפוסי הצריכה ופותחים פתח לתחום חדש של השקעות ופיתוח - Social Tech.

החברה הישראלית היחידה שהופיעה בדירוג "חדי-הקרן" של הניו-יורק טיימס השנה הייתה Taboola, חברת ה-AdTech שייסד אדם סינגולדה. קשה לחזות אם ה-Unicorn הבא שיצא מישראל יהיה מיזם כלכלה שיתופית או לא, אבל קל להבחין במגמת ההתחזקות בהשקעות בחברות מתחום זה. לאחרונה אף הוקם בתל-אביב אקסלרטור בשם TECHFORGOOD שמטרתו לתמוך ולהשקיע במיזמים שנועדו לרתום טכנולוגיה לפתרון בעיות חברתיות. זה בהחלט יכול לעשות טוב לחברה, ואם לשפוט מכל הדוגמאות שהוזכרו, גם טוב מאד למשקיעים.

לפרטים נוספים והרשמה לכנס ה- 19 של תעשיית ההיי טק - JOURNEY 2015

ד"ר חנן גולן בשיתוף עם כנס JOURNEY
  • עוד באותו נושא:
  • היי טק

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully