עורכי דין מתחילים? תתכוננו לאבטלה ולשכר נמוך

סטודנטים למשפטים ומתמחים שסיימו לאחרונה את ההתמחות ועברו את מבחני הלישכה צריכים להכין את עצמם לעתיד לא כל כך מבטיח. לצד העליה המתמשכת במספר עורכי הדין המוסמכים, שנת 2015 אופיינה כשנה של האטה כלכלית שהשפיעה על היקפי הגיוס והשכר המשולם לעורכי דין. חברת עוקץ מערכות שעוסקת באספקת תוכנות שכר מספק בדיקות המעלות תמונת מצב קשה על שוק עריכת הדין בסוף 2015.

הנתון הראשון שנבחן הוא מספר קורות החיים שנשלחים למשרדים. מספר זה מעיד על ההצפה בתחום ועל המצוקה אליה נקלעו העוסקים בו. עוקץ מערכות ביצעה סקר השוואתי על ידי העברת שאלונים אינטרנטיים וטלפונים לגורמים הרלוונטיים האמונים על תחום כוח האדם ב-103 משרדים המעסיקים כ-1,205 עורכי ועורכות דין. הנתון מוצג כממוצע מספר קורות החיים שנשלחו למשרדים שנתוני הנוכחות של עובדיהם עובדו בסקר.

מהסקר עולה כי חלה עליה ממוצעת בשיעור של 6% במספר קורות החיים שנשלחו למשרדי עורכי דין במהלך ינואר – אוגוסט 2015 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. לפי הסקר, בשנת 2015 חלה עליה בשיעור של 7% במספר הגיליונות שנשלחים למשרדי עורכי דין גדולים שעומד על 701 בשנה. גידול בשיעור של 6% נרשם במספר הגיליונות שנשלחים למשרדים הבינוניים – 330. גם בקרב המשרדים הקטנים נרשם השנה גידול בשיעור של 5% כך שבממוצע, כל משרד קיבל השנה 178 פניות ממועמדים שונים.

עמי ברגמן , מנכ"ל משותף בעוקץ מערכות ציין כי השנה לא בחנו את הנושא בקרב המגה משרדים, אולם "אין צל צילו של ספק כי המגמה שמאפיינת את השוק לא פסחה על משרדים אלו שנחשבים למבוקשים ביותר בקרב מחפשי העבודה. להערכתי, נוכח המציאות שנוצרה, מספר גיליונות קורות החיים שנשלחו למשרדים אלו במהלך התקופה האמורה, חוצה בקלות את רף ה 1,000".

בנוסף, בחנה החברה גם את סוגיית משלוח קורות החיים בתחום ראיית החשבון. האם שם המצב טוב יותר? החברה העבירה שאלונים ל- 84 משרדי ראיית חשבון. מעיבוד נתוני הסקר עולה כי במהלך שנת 2015, חלה עליה בהיקף של 7% במספר קורות החיים שנשלחו למשרדים קטנים, מרמה של 165 בשנת 2014, לרמה של 176 בשנת 2015. עליה בלתי מבוטלת בשיעור של 6% נרשמה קרב המשרדים הבינוניים , אך העלייה המשמעותית ביותר בשיעור של 9%, נרשמה בקרב המשרדים הגדולים{לא מגה משרדים}, מרמה של 640 גיליונות בשנת 2014 לרמה של 698 בשנת 2015. גם בענף ראיית החשבון לא נבחנה השנה תמונת המצב בקרב המגה משרדים אולם לדברי ברגמן, אין צל של ספק כי המצב שם חמור בהרבה.

תקופת אבטלה ממוצעת עד למציאת מעסיק – חצי שנה
הנתון השני באמצעותו בחנו את מידת ההצפה בתחום הוא משך התקופה שנדרשת לעורך דין המובטל על מנת לאתר מעסיק. לצורך ביאור סוגיה זו, נתבקשו הגורמים הנסקרים (מנהלי כוח אדם, מנהלי משרד או בעלי המשרד), לבחון מול עורכי הדין שגייסו במהלך האחרונה את הנושא. לצורך הסקה סטטיסטית, עובדו תשובותיהם של 150 עורכי ועורכות דין שגויסו במהלך התקופה ינואר – אוגוסט 2015 בהתייחס לשאלה: מה הוא פרק הזמן שנדרש לכם לחיפוש עבודה בטרם התקבלתם לעבודה במשרד. בסקר לא שקללנו את תשובותיהם של אלו שהתקבלו לעבודה במשרד בו התמחו והשוונו את התשובות שנתקבלו לנתוני סקר בעל בסיס משתתפים זהה שנערך בתקופה המקבילה אשתקד.

לפי הסקר עורך דין בעל ותק של שנה המתין 6.2 חודשים בממוצע בטרם מצע עבודה לעומת 5.5 במהלך שנת 2014. מצבו של עורך דין בעל וותק של שנתיים אינו טוב בהרבה: המתנה של 5.5 חודשים בממוצע לעומת 5.3 בשנת 2014. וכמה זמן נאלץ להמתין עורך דין שצבר 10 שנות ניסיון? על פי נתוני הסקר 4.6 חודשים.

לדברי ברגמן, "הערכות גורסות כי רק באזור תל אביב, יש סדר גודל של 3,500 עורכי דין מובטלים ובו בעת, יש עשרות רבות של משרדים שמחפשים לאייש משרות של עו"ד. ההסבר טמון בכך כי מרבית המשרדים מחפשים פרופיל מסויים של עו"ד, לרוב בעל וותק של יותר משנתיים – שלוש , עם יכולות והבנה משמעותיים. במקרים רבים, מפאת גובה השכר הנמוך והיצף המועמדים, מעדיפים המשרדים לקלוט לשורותיהם עורכי דין עם ניסיון משמעותי ולשלם להם שכר שאינו גבוה באופן ניכר מזה שמשולם לעורכי דין בעלי ניסיון קטן יחסית".
ברגמן מציין כי למעשה, במציאות הקיימת, בהנחה כי עריכת דין אינה מהווה את פסגת הגשמותיו של הסטודנט והוא לא הבריק בלימודיו, אין כל היגיון כלכלי לעבור את בחינות הלשכה ולהשתלב בתחום. האופק התעסוקתי מוגבל ביותר, אלא וככל שהסטודנט משלב במקביל ללימודי המשפטים גם לימודי תחום נוסף כגון מחשבים, ראיית חשבון וכו'. רק כך יתאפשר לו לבלוט בתוך ים מחפשי העבודה.

עו"ד וד"ר אסף ורשה, מחזק את דבריו של ברגמן: "המצב הפך להיות אבסורדי, תופעה בסדר גודל חסר תקדים, אנו מקבלים מידי יום קורות חיים והשטף בלתי פוסק. פעולות הלשכה להגדיל את חסמי הכניסה מתבקשות והכרחיות. נדמה כי הלשכה למעשה מצילה גם את הסטודנטים מעצמם ומסייעת להם להתפקח מהחלום של שוק שצמא לקלוט אותם לשורותיו".

במסגרת הסקר נבחן גם גובה השכר המשולם בתחום. לצורך כך, ניתחה חברת עוקץ מערכות תלושי שכר שהוצאו ל-1,205 עורכי דין במהלך החודשים ינואר – אוגוסט 2015, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. גובה השכר הנבדק לא כולל בונוסים ותוספות מיוחדות ונקבע על ידי ממוצע השכר המשולם ברחבי הארץ.

מצבם של המתמחים ממשיך להיות רעוע, והשכר המשולם לעורכי דין בתחילת דרכים ממשיך לרדת: נתוני הסקר מלמדים כי במהלך שנת 2015, חלה ירידה בשיעור של 4% בשכר המשולם למתמחים, מרמה של 5,422 שקל בשנת 2014, לרמה של 5,230 שקל בשנת 2015.

לדברי ברגמן, במהלך הבדיקה נוכחנו לגלות כי ישנם משרדים שמשלמים למתמחים שכר בגובה של 4,500 שקל ואף פחות מכך אולם מטבע הדברים, הנתונים המופיעים בטבלה משקפים גובה שכר ממוצע.

מגמת ההרעה בתנאי השכר שמשולם לעורכי דין ללא כל ניסיון, ממשיכה בשנת 2015. נתוני הסקר מלמדים כי במהלך שנת 2015, חלה ירידה בשיעור של 2% בשכר הנמוך מלכתחילה המשולם להם, מרמה של 6,798 שקל בשנת 2014, לרמה של 6,680 שקל בשנת 2015. גם עורכי הדין בעלי וותק של שנתיים ספגו ירידה בשכר השמולם להם בשיעור של 2% ושכרם הממוצע עומד על 7,450 שקל. ברגמן מסביר כי ישנם עורכי דין מתחילים שמקבלים משכורות גבוהות בהרבה, לעיתים עד כפול מהשכר הממוצע. תשלום משכורות אלו רווח בעיקר במשרדים הגדולים והבינוניים במרכז ומתייחס לקבוצה שמונה להערכתי כ 300-400 עורכי דין בעלי גיליון ציונים מעולה וביקורות מצוינות שקיבלו ממעסיקם במהלך ההתמחות.

משרד עו"ד גינדי-כספי העוסק בנדלן מעסיק 30 עו"ד ו-10 מתמחים. לדברי עו"ד זיו כספי, שותף מנהל במשרד, "אנחנו מעסיקים הרבה מתמחים במטרה ברורה לייצר מהם עו"ד טובים לטווח ארוך. חלק משמעותי של עוה"ד במשרד הם מתמחים שצמחו אצלנו ולכן המיון בשלב ההתמחות מאד חשוב ואנו מקדישים משאבים רבים בשלב זה, כאשר מתוכם השאיפה להשאיר את הטובים ביותר". בהתייחסו לכמות הגדלה והולכת של קו"ח שנשלחים למשרדי עוה"ד אומר עו"ד כספי כי הדבר נובע מהצפת המקצוע. "הארכת משך ההתמחות הכרחית וחשובה בגלל הצורך בהכשרה טובה וראויה של כוח אדם איכותי. התמחות בת שנה לא מספקת וצריך התמקצעות שאותה מייצרים דרך התמחות ארוכה ונכונה עם חניכה מתאימה ודרך מיון נכונה".