נושאים חמים

סובלים מאלימות מילולית בגירושים? אתם יכולים להגיש תביעה נזיקית

כמה פסיקות שניתנו בשנים האחרונות הרחיבו את ההגדה של "התעללות" ופתחו בשני נשים את האפשרות להגיש תביעות נזיקין גם במקרים של התעללות מהסוג "החכם" – פגיעה נפשית ולא פיזית

זוג צעיר עם בעיות בזוגיות (ShutterStock)
(צילום: shutterstock)

דינה (שם בדוי) סבלה מתחילת נישואיה מאלימות פיזית ומילולית, מקנאה חסרת גבולות מצד בעלה, ומהשפלות שכללו בין השאר שיגור מכתבים לבני משפחתה שמפארים אותו ומבזים אותה. 3 שנים לאחר שנישאו נפרדה דינה מבעלה, ובעקבות ההתעללות שחוותה, ושגובתה בחוות דעת שקבעה כי היא סובלת מלקות נפשית, היא קיבלה מהביטוח הלאומי 60% נכות נפשית. אבל דינה לא הסתפקה בכך, ולפני חודשים ספורים הגישה תביעת נזיקין בסך 580 אלף שקל, וזאת במקביל לתיק גירושין שמתנהל בבית הדין הרבני.

עד לאחרונה רווחה הדעה כי ההגדרה התעללות מתייחסת לאלימות פיזית בלבד. ואולם כמה פסיקות שניתנו בשנים האחרונות שינו את פני הדברים והרחיבו את ההגדרה. התעללות בין בני זוג יכולה לכלול קללות, השפלה וביזוי בפני הילדים, התעללות כספית ומניעת אפשרויות כלכליות, אי הסכמה לאפשר למי מבני הזוג לעבוד במהלך הנישואין, אי הסכמה שלאחד מבני הזוג יהיו חברות או חברים במהלך הנישואין, אי הסכמה לאפשרות שאחד מבני הזוג יילך לבד למקומות שונים, וכדומה.

רועי ברמר (יח"צ)
רועי ברומר. (תצמלום: יח"צ)

הגרושה הגישה תביעת לשון הרע – וזכתה

אחת הדוגמאות להרחבת המושג התעללות עולה מדיון שהתקיים בבית המשפט העליון לפני שנתיים, ושבו ערער גבר על פסיקת בית המשפט המחוזי בירושלים שחייבה אותו בתביעה נזיקית ובתביעת לשון הרע, שהגישה נגדו גרושתו.

מדובר בזוג חרדי שנישא ב-1992, ושלאחר שלוש שנות נישואים ושלושה ילדים החליטו להיפרד. האשה טענה, כי במהלך הנישואים התמודדה עם אלימות פיזית והתעללות נפשית מצד בעלה. בשנת 2005 קיבלה האישה גט ומיד לאחר מכן הגישה תביעה נזיקית בבית המשפט לענייני משפחה ותביעה בגין לשון הרע. בתביעה טענה האישה כי סבלה מאלימות פיסית, נפשית, מילולית ומינית ודרשה פיצוי עקב הכפשת שמה וביזויה.

בית המשפט קיבל את תביעת האישה בגין האלימות הפיסית והנפשית מצד בעלה לשעבר, ופסק לטובתה פיצוי של 50 אלף שקל, ובגין לשון הרע הוא פסק לטובתה פיצוי של 18 אלף שקל.

בעקבות ערעורים הדדיים העלה בית המשפט המחוזי את הפיצוי על האלימות שספגה האישה מבעלה ל-500 אלף שקל. "מעשיו של האיש ראויים לכל גינוי והוקעה. מעשים אלה פגעו אנושות באוטונומיה של האשה, רמסו את כבודה, הותירו בה חבלות גופניות ובעיקר פצעו את נפשה ורגשותיה", נקבע בפסק הדין.

בית המשפט גם קיבל את ערעורה של האשה על גובה סכום הפיצוי שנפסק לה במסגרת תביעת לשון הרע, והשית על הבעל לשעבר פיצוי ללא הוכחת נזק בסך של 100 אלף שקל, בגין שני מעשי פרסום של לשון הרע.

הבעל לשעבר ערער לבית המשפט העליון על ההחלטה, אך השופט אליקים רובינשטיין, דחה את הערעור והותיר את הפיצוי על כנו. בית המשפט קבע כי אין סיבה שגם דיני הנזיקין לא ישתתפו במאמץ למגר את תופעת האלימות במשפחה. על פי בית המשפט העליון, רשאים בתי המשפט לעשות שימוש בפיצויים מוגברים גם ככלי במלחמה הכוללת לביעור תופעה חברתית נפסדת של אלימות. השופט הותיר על כנו את הפיצוי בגין לשון הרע שפסק בית המשפט המחוזי.

הוכחת קשר נסיבתי

על אף השינוי שלחל בבתי המשפט, והעובדה שהם החלו לייחס חשיבות לתביעות בגין התעללות, קיים קושי אמתי להוכיח תביעות אלה, והסכומים שנפסקים אינם גבוהים ולא משקפים את הנזקים האמתיים שנגרמו. תביעה נזיקית מצריכה הוכחת קשר סיבתי בין הנזקים שנגרמו לאישה לבין התנהגות הבעל במהלך הנישואין, כלומר להוכיח כי הנזקים הנפשיים, הפיזיים, או הכלכליים שנגרמו לאישה במהלך הנישואין הם תוצר של התנהגות הבעל. ניתן להוכיח קשר סיבתי בכמה אופנים:

חוות דעת מומחה מטעם בית משפט: בתביעות בין בני זוג על האישה לבקש כי בית המשפט יורה על מינוי מומחה מטעמו. המומחה יערוך חוות דעת לאחר מפגשים עם האישה ויבדוק אם נגרמו לאישה נזקים ואם אלה אירעו במהלך הנישואין.

מסמכים רפואיים שונים: גיבוי כתב התביעה בכל מסמך רפואי שיכול להעיד על נזקים שונים. למשל אישורים רפואיים, נכות מהמוסד לביטוח לאומי, מרשמים לתרופות, דוחות של פסיכיאטר ועוד. כל אלה אמורים לתת לשופט את הכלים לבחון את המקרה מראש ולאפשר לו לקבל אינדיקציה עוד לפני הדיון.

בתי המשפט מבינים כיום כי מדובר בתביעות אמיתיות ולא בניסיון נואש להוציא כספים, על התעללות מהסוג "החכם", כלומר האישה אינה סופגת מנחת זרועו של הגבר אלא מנחת מילותיו, פיו ומעשיו. בפני אישה שחושבת שנגרמו לה נזקים במהלך נישואיה, נפתח ערוץ שמאפשר להוכיח שהתעללות היא גם במילים, ושפגיעה כזו ראויה לגינוי ולעונש.

משרד עורך דין רועי ברומר עוסק בדיני משפחה וגירושין