לפני כמה שנים, כשהמצב הביטחוני הידרדר והתחושה הייתה שאין עם מי לדבר בצד הפלסטיני, ממשלת ישראל החליטה, בעקבות לחץ של התנועה להפרדה בראשות דרור הלוי, להקים גדר הפרדה. הגדר שנבנתה ייצגה הפרדה בין שני נושאים שונים בתכלית: ביטחון מצד אחד, ומשא ומתן עם הפלסטיניים מהצד השני. כל נושא טופל בנפרד, כאילו הנושא השני אינו קשור אליו. לדברי יזם הנדל"ן דרור הלוי, המצב הנוכחי בישראל מזכיר את השנים שהובילו לבניית גדר ההפרדה בין ישראל לפלסטינים, וכאז כן עתה, יש צורך להפריד בין כמה דיונים שונים.
כמי שיזם את מהלך הקמת גדר הפרדה לכל אורכו, הגיש בג"ץ בעניין ואף גייס אנשי עסקים בכירים, בהם ארז ויגודמן ואלי הורביץ לקידומו, סבור הלוי כי אסור להתעלם מתחושת האי ביטחון ברחובות וגם לא מהלחץ הבינלאומי שמופעל על ישראל והאיומים בהחרמת מוצרים מישראל. בתוכנית מדינית-ביטחונית מפורטת, הכוללת ארבע נקודות, קורא הלוי לכלכלני המדינה ליזום מהלכים חד צדדיים ולדבוק בהם. הפרדה, גרסת 2016.
התכנית הביטחונית הלאומית
1. ישראל מצהירה שהיא מעוניינת בהסדר ומוכנה לשבת למו"מ מיד וללא תנאים מוקדמים. עד לקיום מו"מ ו\או בהיעדר הסדר ישראל תפעל חד צדדית לקביעת עובדות בשטח ע"פ האינטרס הביטחוני שלה. ישראל תקבע גבול על בסיס הפרדה מקסימלית בין האוכלוסיות, אזורים להחלת החוק הישראלי וסידורי בטחון.
2. ישראל מצהירה שהיא רואה בגושי ההתיישבות, ובשטחים שבתוך גדר ההפרדה שטחים שמיועדים לסיפוח ונותנת להם מעמד מיוחד, בשטחים אלו תתבצע בנייה להרחבת וחיזוק ההתיישבות. ישראל מצהירה שאם לא יהיה הסדר בתוך שבע שנים שטחים אלו יסופחו חד צדדית ויוחל עליהם החוק הישראלי.
3. ישראל מצהירה שאין לה כל טענה אזרחית לזכויות על השטחים שמעבר לגדר והם אינם שלה. יופסקו רכישת קרקעות הפקעות ובניה אולם שטחים אלו יישארו בשליטה ישראלית ביטחונית מלאה עד להסדר כולל הקמת מוצבים סיורים וכל פעולה ביטחונית נדרשת.
4. תושלם גדר ההפרדה באופן מלא לרבות בירושלים.
5. ישראל תיזום ועידה כלכלית בין לאומית לפתוח הכלכלה הפלסטינית בשטחים שמחוץ לגדר.