מחקר: החקלאות האורגנית תאכיל את רעבי העולם?

בשנים האחרונות ניטש ויכוח בין תומכי החקלאות האורגנית ובין תומכי החקלאות הקונבנציונלית. מחקר שהתפרסם באחרונה במגזין Nature Plants סקר מאות מחקרים מ-40 השנים האחרונות שהשוו בין שני זרמי החקלאות האלה בארבעה מדדי קיימות שהוגדרו על ידי האקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב: יצרנות, השפעה סביבתית, היתכנות כלכלית ורווחה חברתית לחקלאים ולקהילה. התוצאה שהמפתיעה את תומכי החקלאות הקונבנציונלית הייתה שעל פי המדדים האלה, חקלאות אורגנית עדיפה על פני חקלאות קונבציונלית.

המחקר מתייחס לחקלאות אורגנית כאל מכלול של מערכות, גישות ושיטות, שמשלבות בין חקלאות מסורתית לשיטות עיבוד מודרניות ושמות דגש על מחזור גידולים, התמודדות טבעית עם מזיקים, שילוב מגוון מינים של צמחים ובעלי חיים וטיוב האדמה בעזרת קומפוסט, זבל בעלי חיים וגידולי זבל ירוק, כלומר גידולים הקושרים חנקן מהאוויר, כגון קטניות.

המנעד יכול להיות רחב, החל במערכות ש"רק" מקפידות על ההנחיות הדרושות לקבלת היתר אורגני ועד כאלה ששואפות לבנות מערכות במעגל סגור, המצמצמות את כמות המשאבים המיובאים אליהן מבחוץ.

נראה כי במדד היצרנות, שעליו זוכה החקלאות האורגנית לביקורת לעתים קרובות, אכן מניבה פחות פירות במקרים רבים, אך לא תמיד. לדברי פרופ' ג'ון רגנולד, מאוניברסיטת וושינגטון סטייט, ששימש כראש המחקר, "במקרי בצורת, שיהפכו נפוצים יותר עם שינוי האקלים, חוות אורגניות מניבות לעתים קרובות תוצרת גבוהה יותר, בשל אחיזת מים גבוהה יותר בקרקעות המעובדות בשיטות אורגניות". משמעות אחיזת מים גבוהה בקרקע היא שיותר מים זמינים לצמח דרך בית השורשים שלו, ולכן היבול גדול יותר. בנוסף, אפשר לצמצם את הפערים באמצעות בחירה נכונה של זנים, ובגידולים מסוימים, כגון סויה, פערי היבול קטנים מלכתחילה בין שתי הגישות החקלאיות.

על פי הגדרת האקדמיה הלאומית למדעים, מדד היצרנות כולל גם מדד איכותני. בהקשר זה נצפות בתוצרת אורגנית באופן עקבי פחות שאריות של חומרי הדברה, ובכלל זה בדגימות שתן של ילדים שהתזונה שלהם מבוססת על מזונות ממקור אורגני. גם כאשר משווים ערכים תזונתיים, מרבית המחקרים – 12 מתוך 15 גילו רמות גבוהות יותר של ויטמין סי, אומגה 3 ויחס טוב יותר בין אומגה 3 לאומגה 6 בתוצרת אורגנית, לעומת זו הקונבנציונלית.

מחקרים רבים שנסקרו מצביעים על היתרונות הסביבתיים של תוצרת אורגנית. למשל, בחוות אורגניות האדמות פוריות יותר, לוכדות יותר פחמן ויש בהן פחות סחף ודלדול קרקע. הן אף יעילות יותר מבחינה אנרגטית מכיוון שהחקלאים אינם מסתמכים על דשנים סינתטיים ועל קוטלי עשבים שתהליכי הייצור שלהם דורשים אנרגיה מרובה.

נמצא גם קשר בין הקרקעות המשמשות לחקלאות אורגנית לבין מגוון ביולוגי של צמחים, בעלי חיים, חרקים ומיקרואורגניזמים ומגוון גנטי, תודות לגידול מגוון מינים, הפחתת חומרי הדברת עשבים ומזיקים, ושימוש בזרעים שאינם זהים גנטית, התורמים לעמידות הצמחים בתנאים סביבתיים משתנים.

עוד נמצא כי זיהום המים והקרקע בחוות אורגניות נמוך יותר בשל הפחתת הכמויות של חומרי דישון והדברה כימיים, והן פולטות פחות גזי חממה, כשמודדים לפי מטר רבוע אדמה מעובדת. יש לסייג ולומר שנתונים אלה מובהקים פחות, ובמקרים מסוימים אף מתהפכים אם מודדים לפי ק"ג תוצרת, מכיוון שבמדינות המפותחות, כל ק"ג תוצרת אורגנית דורש יותר שטח אדמה.

חשוב לציין שדלדול מערכות ימיות ברחבי העולם ותהליכי אטרופיקציה של גופי מים מתוקים, שבהם נוצר מחסור בחמצן ומתפתחות אצות מקושרים לשימוש נרחב בדשנים כימיים על בסיס חנקן וזרחן.

למרות הזינוק שנרשם בשני העשורים האחרונים בהיקפי המכירות של השוק האורגני העולמי - פי-5 בשנים 1999-2013 - רק 1% משטחי הגידול החקלאיים בעולם מעובדים כיום בשיטות אורגניות. עם זאת חוות רבות ברחבי העולם המפותח והמתפתח עושות שימוש בשיטות אורגניות ללא היתר רשמי, כך שבפועל השיעור גבוה יותר. בישראל המצב דומה, כך ששיעור שטחי העיבוד שזכו להיתר אורגני בשנת 2014 הגיע ל-1.4%.

המחקר נערך בארה"ב והחוקרים מצביעים על חסמים כלכליים, תשתיתיים וביורוקרטיים המונעים מעבר לחקלאות אורגנית ויכולים להסביר את הנתונים האלה. בין החסמים אפשר למנות את העלויות הכרוכות בהסבת שטח חקלאי לאורגני, היעדר נגישות לעובדים ולשווקים, ומחסור בתשתיות מתאימות לאחסון ולשינוע. החוקרים ממליצים על שינוי מדיניות כדי לפרוץ אותם ולאפשר פיתוח ויישום של שיטות בנות קיימא.

חוקרים מציינים כי אימוץ שיטות בנות קיימא תוך שמירה על המערכת האקולוגית הוא הסיכוי הטוב ביותר ליצירת ביטחון תזונתי לאוכלוסיית העולם, שגודלה צפוי להגיע ל-10-9 מיליארד בני אדם בשנת 2050. למרות תפקידה החשוב של החקלאות האורגנית באתגר זה, אין שיטה יחידה שתוכל להאכיל את העולם ויש צורך בשילוב של מערכות וגישות שונות, למשל "חקלאות יער" המכונה גם "יערות מאכל", שיטה שבה החקלאות מחקה את הפעילות ביערות טבעיים, אך מניבה תוצרת בדומה לזו המופקת במערכות חקלאיות; גידול משולב בעלי חיים, שיטה שבה בעלי החיים אוכלים עשבים ומזיקים ומזבלים את הקרקע.

פרופ' רגנולד מוסיף שהאכלת העולם אינה רק שאלה של תנובה, אלא גם של חלוקת מזון וניהול עודפי מזון". אם מסתכלים על כמות קלוריות לנפש, כבר היום אנחנו מייצרים יותר ממה שצריך כדי להזין 7 מיליארד אנשים, אך אנחנו זורקים לפח 40%-30% מזה. חשוב לא רק לייצר מספיק, אלא גם להפוך את החקלאות לידידותית לסביבה, ולוודא שהמזון מגיע לאלה שזקוקים לו".

ד"ר חגית אולנובסקי, יו"ר הפורום הישראלי לתזונה בר-קיימא, לא נשמעת אופטימית לגבי הסיכויים של החקלאות האורגנית לשנות את הרגלי התזונה של אוכלוסיית העולם, לפחות לא בתנאי המשחק הקיימים כיום בישראל ובעולם. "אני לא רוצה להיות זו שהורסת את המסיבה של החקלאות האורגנית – כי בהחלט יש משהו טוב בכל הסיפור של האורגני: יש משפחות שממש התחילו לאכול יותר ירקות ומגוון גדול יותר בזכות המשלוחים האורגניים – אבל ברמה הלאומית, מזון אורגני זה לא הפתרון המושלם", אומרת אולנובסקי.

כדי לבדוק את סיכויי ההצלחה של המזון האורגני, ראשית יש לבדוק את ההיבט הכלכלי. "כולם רוצים לשפר את בריאות הציבור, לכן ירקות, קטניות ופירות צריכים להיות נגישים לציבור גם מבחינת מחיר. כיום, במקומות רבים בישראל ובעולם אנשים רבים אוכלים אוכל לא בריא רק משום שהוא זול יותר. נוצר מצב שבגלל המחיר הצרכנים קונים פחות אוכל בריא וזה בהחלט פוגע בתזונה שלהם", אומרת אולנובסקי.

בנוסף, נדמה שהצרכנים צריכים לדעת יותר על מזון אורגני לפני שיסתמכו עליו באופן משמעותי. במצב הנוכחי יש הרבה אי-ודאות לגבי הסיכונים הבריאותיים הכרוכים בצריכת תוצרי חקלאות "רגילים" לעומת כאלה שמקורם בחקלאות אורגנית. "רוב הציבור חושב שחקלאות האורגנית פירושה שלא משתמשים כלל בחומרי הדברה, אבל זה לא נכון", אומרת אולנובסקי. "יש תקן ישראלי לחקלאות אורגנית, שכמעט זהה לתקן האירופי, והוא קובע שורה ארוכה של חומרי הדברה ודישון שמותרים לשימוש. לדעתי, החומרים האלה מסוכנים לא פחות מחומרי הדברה "רגילים". זה משהו שהציבור בהחלט צריך לדעת לפני שהוא משנה את הרגלי הצריכה שלו. בנוסף, עד כמה שאני יודעת – והלוואי שאני טועה, אבל ביקשתי וחיפשתי ולא הצלחתי להשיג מידע אחר – לא נבדקות שאריות של חומרי הדברה 'מותרים' בתוצרת אורגנית. לכן אין לנו ממצאים מספיק טובים ואמינים לגבי ההשפעה הבריאותית של החומרים החקלאיים האלה על הבריאות שלנו".

בדומה למסקנות המחקר האמריקאי, אולנובסקי חושבת שאין טעם לעבור לחקלאות אורגנית בלבד. "צריך לבצע כמה פעולות: להגביר פיקוח על שאריות של חומרי הדברה בירקות ובפירות מחקלאות 'רגילה', וגם להעמיק את הידע על החקלאות האורגנית – כך הציבור לא יפחד מחומרי הדברה ויצרוך יותר מזון בריא", היא אומרת. בנוסף, המדינה צריכה להתאמץ להוזיל את מחירי המזון הבריא ולהפוך אותו לנגיש יותר. במקום לפקח על מחירי השמנת והסוכר, עדיף להשקיע מאמץ במחירי מוצרי היסוד הבריאים".



אלינה ארביטמן, זווית סוכנות ידיעות למדע ולסביבה