ארבעה יסודות יש בטבע: אדמה, אוויר, מים ואש. עם זאת מרכז המחקר של חברת פיליפ מוריס, בנוישטל שווייץ, מחולק לאגפים על פי שלושה יסודות בלבד אדמה, אוויר ומים. על האש ויתרו, משום שבחזון העולמי של התאגיד, חימום טבק יחליף את סיגריות הבערה, כך שהאש אינה נחוצה. עד כה השקיעה החברה 3 מיליארד דולר במהלך שעשוי לסמן לתעשייה שלמה דרך חדשה.
לקראת ההשקה של אייקוס (IQOS) בישראל, ממש בימים אלה, ביקשתי מחברת פיליפ מוריס לרחרח במעבדות המחקר של החברה בשוויץ. המבנה, המכונה "הקובייה", מרשים ביופיו ויושב על שפת אגם ז'נבה הפסטורלי, ניגוד מובהק למראות החולי והמוות, שמקושרים בתודעה הקולקטיבית לעישון סיגריות.
נדמה כי רק תאגיד ששוויו נאמד בעשרות מיליארדי דולרים ומעסיק עשרות אלפי עובדים בכל הגלובוס, יכול להרשות לעצמו זרוע מחקר כה מרשימה. למי שאינו מדען בתחום, קשה לאמוד את איכות המחקר, המתבצע במקום הנייטרלי בעולם. עם זאת קשה שלא להתרשם מההשקעה העצומה בפיתוח ובמסירותם של המדענים שפגשתי. עבורם כלל לא משנה אם הם עומלים על המצאה עבור חברת טבק או על פיתוח תרופה חדשה. כל מה שמעניין אותם זה להצליח.
במעבדות הסטריליות מתנהל מחקר בכמה תחומים: פיזיקה, ביו כימיה, טוקסולוגיה (חקר רעלנים), ביולוגיה של התא וגנטיקה. בתחום הפיתוח, מתבצע מחקר ביחס לאופנים שונים בחימום טבק, שימצה את תחושת הסיפוק ממנו מבלי שיובער באש. הם יודעים, שאם לא ימציאו את האלטרנטיבה הראויה עבור המעשן הממוצע, הוא פשוט לא יתמסר.
המטרות המוצהרות של מכון הפיתוח והמחקר בנוישטל, הן להציג הוכחה מוצקה, תוך שימוש במתודולוגיה המקובלת על העולם המדעי, שחימום אלקטרוני של טבק, מבלי להביאו לבערה, אכן מפחית את הנזק המיוחס לעישון. המדענים גם שואפים להוכיח כי התרסיס, המתפזר בחלל מחימום הטבק, מפחית גם הוא את הנזק המיוחס לעישון פאסיבי. במילים אחרות, סביבת מעשן בטוחה בהרבה עבור לא-מעשנים שנחשפים לסביבת הטבק המחומם.
במרחק של כמה עשרות קילומטרים מהמעבדות, בלוזאן, פגשתי את מנכ"ל תאגיד הטבק העולמי אנדרה קלנצופולוס, באירוע שבו השתתפו עיתונאים נוספים מאירופה ומדרום אפריקה. עבור רבים, מדובר במנהל שנוי במחלוקת של תאגיד טבק דמוני. ואולם, במפגש איתו עולה תמונה קצת יותר מורכבת.
"אנחנו מכירים בכך שסיגריות הן מוצר מסוכן ושהצורה הטובה ביותר להימנע מהסכנה הטמונה בהן היא או לא להתחיל לעשן בכלל, או להפסיק לעשן לחלוטין", הודה קלנצופולוס בראיון לעיתון טיימס הלונדוני. "אני לא יכול לעשן יותר סיגריות רגילות".
מה ששמעתם. לא מובן מאליו להיתקל במנכ"ל של חברת ענק היוצא נגד אותו מוצר שבזכותו צבר את הונו הגדול. האיש מאחורי תאגיד המיליארדים, מודיע שבכוונתו לעודד מיליוני מעשנים לזנוח את הסיגריות ומעריך שיבוא היום, בו פיליפ מוריס תחדל לחלוטין למכור סיגריות. רק אל תשאלו אותו מתי. "לא בתקופת ניהולי, אבל כן במהלך חיי אני מקווה". במפגש העיתונאים הוסיף קלנצופולוס: "סיגריות גורמות לחולי ומוות מוקדם, ובשבילי זו הייתה סיבה מספיק טובה לצאת לדרך ולפתח שורה של מוצרי טבק מפחיתי נזקים".
לא ברור מה בדיוק מניע את האיש בימים אלה ההבנה העמוקה, תוך לקיחת אחריות אישית, על כך שנעשה נזק מצטבר של עשרות שנים לבני תמותה בגין סיגריות, או אינטרס כלכלי טהור בהסוואה של הלקאה על חטא ופיתוח דבר מה שלא נמצא במעבדות מצפון חברתי. הרי, בסופו של יום, פיליפ מוריס עדיין תרוויח הון, בדרך זו או אחרת.
כבר יותר מחודשיים שאיני מעשן סיגריות רגילות אלא צורך ניקוטין מטבק מחומם, הישג לא מבוטל למעשן כבד כמוני. במפגש עם ראש פירמידת "פיליפ מוריס" מצאתי קצת מן המשותף בינו לביני: שנינו חצינו את גיל 50, שנינו עישנו 30 שנה ושנינו מנהלים 150. כלומר, הוא מנהל חברה בשווי שוק של 150 מיליארד דולר ואני, ביום טוב, כ-150 אלף שקל בתוכנית חיסכון סולידית. אבל מי סופר. כעת שנינו מאדים טבק במקום לעשן סיגריות ובדל המידע הזה מייצר לכמה דקות מעין שותפות גורל.
במפגש נראה כי באמת חשוב לו לשנות בכל הכוח העומד לרשותו, את תדמית התאגיד. הוא אמנם יודע שלא משנה מה יגיד, יאשימו אותו בציניות ויטענו שכל מה שיעניין אותו זה לספור את שורת הרווח בסוף השנה, אך עדיין נראה כי הוא מודע לכך שכמו שרומא לא נבנתה ביום אחד, כך גם לא מנפצים סטיגמה של שנים עם המצאה אחת. אין זה אומר שהוא לא מוכן לנסות.
"אתם רק מחליפים התמכרות בדבר אחד להתמכרות בדבר אחר", הטיחה בו עיתונאית הולנדית. "אתם מכוונים לחולשה אנושית ועושים עליה הון". הנימה שלה די מובנת. חברות הטבק הרוויחו ביושר את הזעם המופנה כלפיהם. בעיקר כי במשך שנים הן לא היו שקופות מספיק במידע שמסרו או הסתירו על תכולת הסיגריה, לצד המאמצים להפוך אותה עם השנים לאטרקטיבית יותר ויותר.
"יש חוסר אמון ענק בתעשיות הטבק ואני מבין זאת היטב", מודה המנכ"ל בגילוי לב. "בגלל שאני לא יכול לשנות את העבר, אני לא מבקש מאנשים להאמין לי אלא רק לבדוק את הנתונים שאני מפרסם, ביחס להפחתת הנזקים במעבר מעישון סיגריות רגילות למוצרי הטבק המחומם".
הנתונים אכן ניתנים לבדיקה. חוקרים מוזמנים לערוך בדיקות משלהם ולגלות האם הממצאים של פיליפ מוריס אמינים. נראה כי בחברה יודעים היטב שעליהם להיות צדיקים יותר מהאפיפיור, ושכדאי להם לא לשחק עם מעט האמון שנותר לציבור ביחס אליה. האם המוצר הזה, האייקוס, המאדה טבק במקום לשרוף אותו, באמת מפחית נזקי עישון באופן משמעותי?
במסמכים שהגישה פיליפ מוריס ל-FDA מצוטטים מחקרים ביו כימיים, טוקסולוגיים ומחקרים קליניים ראשוניים, שנערכו בין השאר במרכז המחקר של החברה בו ביקרתי. מחקרים אלה מראים כי באדי הטבק יש הפחתה של 90%-95% בממוצע בחומרים מזיקים או בעלי פוטנציאל להזיק בהשוואה לעשן סיגריית בערה רגילה. ממצאים אלה חייבים לקבל אישורים, על ידי גופי מחקר עצמאיים כדי לקבל תוקף.
אם יאשר ה-FDA האמריקאי את הממצאים יהיה זה חלק משמעותי מתהליך הבקרה על הממצאים שמפרסמת החברה. העניין ה'טריקי' פה הוא שאת האפקט ארוך הטווח של ההפחתה הזו קשה למדוד על פני פרק זמן קצר. לא די בסימולציות מעבדה כדי להגיע לחקר האמת. נחוצות שנים רבות של מחקר קליני, כדי לדעת אם החולי והתמותה המוקדמת מעישון סיגריות באמת פחתו בזכות אידוי טבק בהשוואה לעישון סיגריית בערה. ועדיין, אחרי הכל, צריך כמובן לא לשכוח שרק הפסקה מוחלטת של עישון תבטיח חשיפה אפסית לנזקי טבק באשר הם.
הכיוון אליו קנצלפולוס מצעיד את תאגיד הטבק ב-2017 אינו מובן מאליו. במדינות מסוימות נרשמת ירידה עקבית בהיקפי העישון, אבל חברת פיליפ מוריס הייתה יכולה להמשיך להיות רווחית, עם מכירות של 850 מיליארד סיגריות בשנה, והיא תישאר רווחית גם שנים רבות לאחר שיסיים את כהונתו. מאחר שהחברה נסחרת בבורסה של ניו יורק, עיניים רבות נשואות לכל מהלך שהוא יוזם. הפניית המנכ"ל לתקשורת היא בבחינת הצעד הראשון לשיפור המיתוג השלילי והתאמת החברה לעידן שבו מודעות חברתית-בריאותית-סביבתית הפכה לערך עליון.
בעודי יושב מולו, מאזין ל"אני החדש" של פיליפ מוריס, תהיתי עם עצמי על הסיבה שלא הפסקתי לעשן עד שאייקוס הגיח לתוך חיי. אם לא הפסקתי בעבר, לא בטוח שזה לא בגלל ההתמכרות לניקוטין. הסיבה נעוצה בכך שאני מאוד אוהב לעשות את הפעולה הלא רציונלית הזו, שלא לומר, גובלת בטיפשות ממארת. כשחברת טבק הציעה לי תחליף, שאולי יצליח להפחית נזקים, לקחתי אותה בשתי ידיים. אחרי שמסרתי לתאגיד הזה את בריאותי, אני בשל לתת לו צ'אנס לפצות אותי.
הכותב היה אורח של חברת פיליפ מוריס בשוויץ