נושאים חמים

מיכל אמוניה בחיפה, זיקוקים במחסן - הפתעה או אסון ידוע מראש?

יש משברים שקשה לחזות מראש, למשל אסון מגדלי התאומים או אסון הצונאמי. אבל חלק גדול מהם הם בגדר "הפתעה צפויה" שניתן לחזות מראש ולהיערך רגע לפני הפיצוץ. דעה

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
צילום: ניב אהרונסון וסרטוני גולשים, עריכה: שמרית גולדשטיין ושניר דבוש

בפיצוץ שאירע השבוע במחסן הזיקוקים בשרון, מסתמן שהכתובת הייתה רשומה על הקיר. האירוע היה חמור בעיקר בשל תוצאותיו - מותם של שני עובדים וארבעה פצועים, חלקם במצב קשה. מהר מאוד התברר שהמחסן, עליו השכנים ידעו וייתכן שגם גורמים אחרים, פעל ללא רישיון עסק וללא רישיון כיבוי אש.

לקריאה נוספת:

60% הולך לסרסור: המספרים מאחורי העבודה בזנות
כמה שילמה המעצבת המפורסמת כדי לא להסתבך עם מס הכנסה?
תבדקו את התלוש: טעויות חשבי השכר נחשפות

מנהלי משברים מקצועיים משתמשים במושג "ההפתעה הצפויה". לכאורה, מושג זה מנוגד לאחת ההגדרות הבסיסיות של משבר, שבדרך כלל נובע כתוצאה מאירוע פתאומי ובלתי צפוי. בפועל - להפתעה פנים רבות. אמנם יש משברים שקשה לחזות אותם מראש, למשל אסון מגדלי התאומים או אסון הצונאמי, אבל חלק גדול מהם ניתן לחזות מראש. המשמעות של "הפתעה צפויה" היא שאלת העיתוי והעוצמה לעומת השאלה האם האירוע יקרה. משברים שמקורם ב"הפתעה צפויה" ניתנים למניעה או להפחתה משמעותית.

בעולם ניהול המשברים ניתן לסווג משברים לשני סוגים עיקריים – משברים שהם ברי מניעה ומשברים שאינם ברי מניעה. המשבר במחסן הזיקוקים, למשל, היה בר מניעה, והשלב הראשון והבסיסי למניעת משברים מסוג זה, הוא עריכת סקר ניהול סיכונים ותיקון הליקויים העלולים להביא למשבר.

חבית חומר נפץ אחרת שיכולה להפוך למשבר שהוא בר מניעה, היא מיכל האמוניה בחיפה. נראה שבעניין האמוניה כבר אין צורך להכביר במילים, אבל אם חלילה יתרחש אירוע משברי במיכלים אלה, הדבר יהיה ללא ספק בגדר "הפתעה צפויה". ההתרעות קיימות, המחאות כבר מזמן לא שקטות והאיומים ידועים.

כשפורץ משבר, המתריעים תמיד צודקים, אבל זה כבר צדק בדיעבד. הטמעה של חשיבת ניהול משברים והפניית אוזן קשבת למזעור סיכונים הייתה מובילה כבר מזמן את המדינה והנהלת הארגון להסכמות על פינויו והעברתו למקום עם פוטנציאל נזק נמוך משמעותית.

הדמיון בין מיכל האמוניה למחסן הזיקוקים אינו מסתכם רק בהיותם 'שעון מתקתק' שצפוי להתפוצץ. בשני המקרים צריכים להישאל שלוש שאלות מרכזיות: של מי המשבר - האם של הבעלים הפרטיים או של גורמים אחרים? מהן השלכות הרוחב של המשבר? והיכן הרשויות ומה רמת האחריות שלהן?

יציאה מהפרדיגמה של 'לי זה לא יקרה' ו'יהיה בסדר', היא השלב הראשון בהיערכות להפתעה צפויה. התמודדות עם משברים פוטנציאלים וסיכונים אינה מעידה על חולשה ארגונית, אלא דווקא על חוסן. סקר של משרד דלויט מהזמן האחרון הראה, כי כ-50% מהארגונים לא מקיימים הערכה בנוגע למשברים הפוטנציאלים הצפויים ולכן, בעת משבר, מתנהלים ללא תוכנית אסטרטגית מתאימה ובכלים לא רלוונטיים. הכנת תוכנית מראש ותרגול שלה, מפחיתים את הסיכוי למשבר ומשפרים את יכולת הניהול שלו – במקרה שהוא מתרחש.

אבל הנקודה המרכזית היא לזכור שגם ארגון רשלן, שפעל באופן פלילי ובנוסף סבל ממזל רע, צריך לנהל את המשבר – בוודאי כשאותו משבר גרם לנזקים רבים. פיצוץ הזיקוקים משפיע על בעלי תפקידים, נפגעים בנפש ובגוף ובני משפחתם, עובדים, ספקים שנותרו ללא תשלומים, לקוחות שייתכן שייאלצו לוותר על סחורה, חברות ביטוח, רשויות וכדומה. דווקא בשל מעורבות אישית של בעלי המקום, שכנראה גם הוא אחד הנפגעים, יש צורך בהקמת צוות ניהול משברים, שייתן מענה לכלל המרכיבים של המשבר או לכל הפחות במישור התפעולי, המשפטי, הביטוחי והתקשורתי.

הכותב הוא עורך דין המתמחה בניהול משברים