חופש גדול, מדי: הורים פועלים לקיצור חופשות החגים

"הלו, מי זה?", ענה קול צעיר - צעיר מדי - במרכזייה של משרד החינוך ביום הראשון של חופשת חנוכה. בנה הקטן של אחת העובדות במשרד ליווה אותה לעבודה והנה הוא אפילו עונה לטלפונים, כמו ילדים אחרים שעוד יגיעו השבוע למקום העבודה של הוריהם. הם בחופשה, אבל ההורים צריכים ללכת לעבודה.

אם זה היה תלוי בעמית טרייסטר, מנהל מחלקה בארגון ציבורי ונשוי פלוס שלושה, המצב היה שונה לגמרי. גם השנה חנוכה מציב בפניו אתגר לא פשוט, וטרייסטר מתחבט כיצד להעסיק את ילדיו שיוצאים לחופשה מהגן, בעוד שהוא אמור להגיע לעבודה כרגיל. אם זה לא מספיק, אז חופשת החנוכה הנוכחית התארכה השנה ביום בשל החלטת שר החינוך לקצר את החופש הגדול, שבעקבותיה הוארכו חופשות החגים.

הפתרון המסתמן הוא שיתוף פעולה עם הורים אחרים, גיוס המשפחה המורחבת למשימה ובעיקר אובדן ימי עבודה - והמון תסכול. "יש עוול בדרך שבה ימי החופשות מפוזרים לאורך השנה. ברגע שמתחיל חופש בבתי הספר, מיד רואים אצלנו במשרד ילדים שמגיעים לעבודה עם הוריהם", אומר טרייסטר. "אנחנו בעיקר עובדים על עצמנו: זה מפריע להורים, לעובדים ובעיקר משגע את הילדים, שנאלצים לתפוס לעובדים את עמדות המחשב, או משחקים בכדור במסדרונות. שום דבר טוב לא יוצא מזה".

המתמטיקה פשוטה: לרוב ההורים יש 14-28 ימי חופשה בשנה (לא כולל חגים וסופי שבוע), בעוד שמספר הימים שבהם הילדים מחוץ למערכת החינוך הוא 93-100. לא משנה איזה תמרון יעשו ההורים, השמיכה תהיה קצרה מדי.

הפער בין ימי החופשה של הילדים לאלה של ההורים בולט על רקע מספר ימי החופש הנמוך של העובדים במשק לעומת מדינות אחרות. כך נוצר מצב שבו הילדים וההורים מאבדים הזדמנות לבלות ביחד שעות פנאי משותפות, והדבר עלול לפגוע לאורך זמן בתא המשפחתי.

הבעיה מחריפה בקיץ - ובייחוד בקרב ילדי הגן ובית הספר היסודי: לאחר כמה שבועות הילדים משתעממים, וההורים נאלצים לתמרן בחיפוש אחר פתרונות שעולים הרבה כסף. אגב, גם מבחינה פדגוגית, ההנחה היא שחופשה ארוכה מדי מגדילה פערים בין תלמידים חזקים לחלשים. למשפחות ברמה כלכלית נמוכה קשה יותר לספק לילדיהם שיעורים פרטיים ופתרונות בחופשה, ולכל הילדים קשה לחזור ללימודים אחרי חופשה כל כך ארוכה.

הסוגיה מעסיקה כבר עשרות שנים את בכירי מערכת החינוך וההורים. ואולם הניסיונות לשנות את לוח החופשות של התלמידים נבלמים תמיד על ידי ארגוני המורים, ששומרים על ימי החופשה שלהם מכל משמר.

בניגוד לרושם, בישראל המורים והתלמידים שוהים בכיתה יותר שעות מאשר ממוצע מדינות המערב: בגילים 7-8 לומדים התלמידים בישראל 878 שעות, לעומת הממוצע במדינות OECD, שהוא 759 שעות. בגילים 12-14 הממוצע בישראל הוא 999 שעות, לעומת 886 שעות במדינות OECD; ובגיל 15 ויותר 1,036 שעות לעומת 902 שעות. בצרפת ובאיטליה לומדים מספר דומה של שעות, ובדרום קוריאה ובאוסטריה מעט פחות. במדינות כמו גרמניה ופינלנד לומדים הרבה פחות. אלא שברוב מדינות אירופה עומדות לרשות ההורים חופשות ארוכות יותר, הנובעות ממדיניות רווחה נדיבה - כך שהפער מצטמצם.

משרד החינוך ער למצוקה, ולפני חצי שנה ניסה להוביל את הרפורמה האחרונה (בינתיים) בתחום. ועדה בראשות מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, שמואל סלבין, בחנה את מבנה שנת הלימודים והחופשות בישראל והמליצה לשר החינוך, גדעון סער, להתמקד בחופשת הקיץ שנחשבת ארוכה מדי.

הוועדה המליצה לקצר את החופש הגדול בחמישה ימים, ובכך ליצור רצף לימודים מתחילת שנת הלימודים ועד חגי תשרי. כפיצוי למורים, הוועדה המליצה להאריך את החופשות בחגים: שלושה ימים נוספים בין יום כיפור לסוכות, יום אחד לפני חופשת החנוכה ועוד אחד לפני חופשת הפסח. סער לא ציפה לגל הביקורת הענק שהתעורר בעקבות החלטתו ליישם את הרפורמה כבר בקיץ האחרון - בעיקר מצד הורים שעשו תוכניות עם הילדים לשבוע החופש האחרון ומצד גופים עסקיים במגזר התיירות.

ואולם למרות הביקורת, לרגע היה נדמה שהוא עומד בלחץ ומתכוון להוציא לפועל את התוכנית. עד שערב אחד צילצל הטלפון בביתו. על הקו היה מזכ"ל הסתדרות המורים, יוסי וסרמן. בשיחה אמר לו וסרמן שלפי ההסכמים אסור לפגוע במספר ימי החופשה של המורים, ושאם החופש יקוצר השנה, המורים לא יקבלו את ימי החופשה שמגיעים להם והמשרד ייאלץ לפצותם. סער הקשיב, ניתק את השיחה, ולמחרת יזם מסיבת עיתונאים בהולה אשר בה הודיע על דחייה של היישום לשנת הלימודים הנוכחית.

השנה יצאה הרפורמה לדרך וחופשת חנוכה שהתארכה ביום היא חלק ממנה. ואולם עבור הורים כמו טרייסטר היוזמה לא פתרה כלום - היא רק החריפה את הבעיה: החופשות במהלך השנה מתארכות, וההורים נדרשים למצוא פתרונות.

אלא שההורים החליטו להשיב מלחמה. קבוצת הורים בשם "הורים עובדים לשינוי" מאסה בחוסר התיאום בין ימי החופש שלה ושל ילדיה, ויזמה תוכנית לצמצום ימי החופשה - וכעת היא מקווה למשוך אחריה את ציבור ההורים. הארגון, שפועל להסביר את מצוקת ההורים מול ח"כים ואנשי ציבור, הוקם לפני שלוש שנים וחצי, ויזם בתחילת דרכו עצומה שקראה לאיחוד חופשות הילדים וההורים. בינתיים חתמו על היוזמה יותר מ-15 אלף הורים.

הארגון הצעיר יזם תוכנית משלו, המתפרסמת כאן לראשונה. התוכנית מבוססת על קיצור שבוע הלימודים לחמישה ימים והעברת 27 ימי לימוד לצורך קיצור החופשות: שלושה שבועות מהחופש הגדול, שבוע מחופשת הפסח, מחצית מחופשת החנוכה וימי אסרו חג. ימים נוספים יומרו לשעות לימוד, שישמשו במהלך השנה לשעות הוראה וסיוע פרטניים לילדים הזקוקים לכך, או לחינוך לגיל הרך, לצורך קיצור נוסף בחופשות.

לדברי מובילי היוזמה, הם למדו את המכשולים שעמדו עד כה בפני יישום רפורמות בתחום. כך למשל, כדי לעקוף את מכשול התנגדות ארגוני המורים, התוכנית מתחשבת במגבלות המערכת ואינה דורשת משאבים נוספים. "בארגונים הבהירו לנו שהם לא מעוניינים בשינוי כי הם חוששים ש'אם לבנה אחת תזוז כל החומה תיפול'", אומרת מיכל שלו-רייכר, ממובילות הארגון. "ולכן שני העקרונות החשובים שעמדו לנגד עינינו בגיבוש התוכנית היו שימוש במשאבים הקיימים ואי פגיעה במורים. הבנו שאין סיכוי לבטל ימי חופשה או להוסיף תקציב לימי לימודים, ושצריך לפעול בתקציב הקיים בלי לפגוע במעמד המורה - כלומר שלא יהיה מצב שהם יעבדו יותר ויקבלו אותו שכר.

"הם יקבלו חופש בתמורה לקיצור החופשות הארוכות. בימי שישי, למשל, רוב המשק בחופש, ואז הילדים יהיו אתנו וגם המורים יקבלו את ימי החופש שלהם", אומרת שלו-רייכר.

על רקע היוזמה של רייכר וחבריה, בולטת אי מעורבותו של ארגון ההורים הארצי - הארגון היציג של ההורים, שהידרדר בעשור האחרון ונמצא בהליך פירוק על ידי רשם העמותות. עם זאת אתי בנימין, יו"ר הנהגת ההורים הארצית ויו"ר ועד ההורים בירושלים, שפרשה מארגון ההורים הארצי, תומכת בנושא: "קיצור החופשה בקיץ הוא הליך קוסמטי לא מספק. אני מקבלת המון תלונות מהורים. אמא אחת אמרה לי: 'אני משלמת 100 שקל בכל יום חופש עבור צהרון. רק בגלל חופשת החנוכה הזו אני צריכה לשלם 600 שקל'.

"ציפינו מוועדת סלבין שתעשה רה-ארגון אמיתי בכל מערך החופשות, אבל לקחו שבוע מחופשת הקיץ ופיזרו אותו לאורך השנה, וזה לעג לרש. יש ימי חופשה שנותרו כמסורת מחו"ל: אחרי כל חג יש אסרו חג, חופשות מיותרות כמו חנוכה שבהן כל המדינה עובדת - ורק המורים לא עובדים. בשביל להדליק נר בערב לא צריך חופש, ואין סיבה בעולם שמערכת החינוך תשבות בימים האלה. בחינוך החרדי, לעומת זאת, לומדים גם באסרו חג וגם בחנוכה".

"הורים עובדים לשינוי" כבר הציג את התוכנית גם בפני ועדת סלבין, אך בוועדה בחרו להתמקד בצמצום חופשת הקיץ הארוכה, האחראית לדעת רבים לפתיחת פער בין תלמידים חזקים לחלשים. ואולם מסתבר שגם סלבין עצמו מסכים עם ההורים: "הפער בין החופשות של ההורים לחופשות התלמידים הוא עצום", אמר סלבין. "אני מציע לחכות שנה-שנתיים ואחרי שהשינוי הנוכחי יופנם במערכת, אמליץ לשר החינוך לצמצם עוד את החופש הגדול, ולהתחיל את שנת הלימודים ב-20 באוגוסט. גם את החופשים יש לצמצם, כך שמספר ימי הלימוד בישראל יהיה גבוה יותר. זה יהיה יותר טוב לתלמידים, להורים, למורים ולמערכת החינוך בכלל".

לטענת סלבין, הוועדה בחנה את ביטול הלימודים ביום שישי, אך לא מצאה זאת כאפשרות ריאלית. סלבין מדגיש כי המפתח לרפורמה נעוץ בגיוס הסכמת ארגוני המורים: "החלטתי שאני עובד עם ארגוני המורים, שכן כל ההמלצות שסוכמו בלעדיהם לאורך השנים נידונו לכישלון. הצלחנו להסכים להקדים את תחילת שנת הלימודים מ-1 בספטמבר ל-27 באוגוסט, וזה היה בזכות זה שהם היו סביב השולחן".

סלבין יודע על מה הוא מדבר: ארגוני המורים כלל לא מרוצים מהיוזמה החדשה של ההורים. הם מסרבים להתייחס להצעה הקונקרטית של הורים עובדים לשינוי, וטוענים שמדובר בהצעות לא מסודרות של ארגון לא מקצועי. הם ממשיכים בהפניית אצבע מאשימה להורים הקרייריסטים שרוצים להפוך את המורים לבייביסיטר, ואף מעלים חשש שהילדים יסתובבו ברחובות בימי שישי בלי השגחה. טיעון אחר הוא שלמורים מגיעה חופשה בחגים לאורך השנה, כי הם לא יכולים לקחת חופש בצורה גמישה כמו שאר עובדי המשק.

מהסתדרות המורים נמסר כי הנושא של שינוי וקיצור החופשות במערכת החינוך נדון בוועדה שמינה שר החינוך, גדעון סער: "הוועדה נפגשה ושמעה את נציגי ההורים (גם את הורים עובדים לשינוי), המורים וגורמים רבים נוספים אחרים, והמליצה את המלצותיה בפני השר. הסתדרות המורים לא רואה מקום לחזור ולדון בנושא זה בעת הזו".

מארגון המורים העל יסודיים נמסר: "שר החינוך, לבקשת ההורים, כינס אשתקד את ועדת סלבין - ועדת מומחים, שלאחר דיונים של כמה חודשים הגיעו למסקנה שיש לקצר את פגרת הקיץ בחמישה ימים ותו לא. הימים שקוצצו עקב כך מוחזרים בחופשות אחרות במהלך שנת הלימודים. המורים בבתי הספר אינם שמרטפים, ולפיכך מוטב היה לו דרשו ההורים קייטנות והפעלות במסגרת החינוך הבלתי פורמלי במהלך פגרת הקיץ והחופשות האחרות. בנוסף, ניתן להיעזר גם בתנועות הנוער - לכך יש אף ערך מוסף חינוכי וערכי רב מאוד".

יש להקשיב ברצינות לטיעוני ארגוני המורים - הם מכירים את המערכת בזכות ניסיון מצטבר של 70 שנה. אין ספק גם שקיצור שבוע הלימודים יחייב היערכות ותכנון מדוקדקים, וייתכן שהוא לא ישים או אינו דרוש. ואולם אין ספק שארגון הורים עובדים לשינוי, בלי מחלקת מחקר או תקציבי יחסי ציבור אבל עם הרבה היגיון בריא של הורים במצוקה, איתר את אחת הנקודות הבזבזניות של המערכת.

ומה קורה בינתיים? ההורים צריכים להמשיך לתמרן בין הבוס, לעבודה ולימי החופשה של הילדים. טרייסטר עצמו החליט לעשות מעשה. באחרונה הוא התמודד ונבחר לתפקיד התנדבותי - חבר הנהלת המינהל הקהילתי דרום בירושלים (גוף עירוני הפועל לשיפור חיי התושבים באזור שבו הוא פועל, עם השפעה מקומית), והוא מצהיר כי ייזום פתרונות לימי החופש, מתוך תפישה של רצף בחינוך. במסגרת תפישתו, הוא מציע לחבר בין מערכת החינוך למסגרות הבלתי פורמליות, כמו חוגים ומתנ"סים, כך שהילדים יוכלו לשהות בבית הספר גם בימי החופש.