דיוני התקציב: מס החברות לא יועלה, המע"מ כן

משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה עדיין לא הכריעו במחלוקות המורכבות בעניין תקציב 2013 - שנבנה על רקע חוסר הוודאות במשק בשל החשש מפני החמרה במשבר הכלכלי בעולם - אך בימים הקרובים צפויה הכרעה בנושא

בניגוד להערכות המוקדמות, מס החברות, ששיעורו 25% ובעבר הלא רחוק (1996-2003) היה 36%, לא יועלה כדי לא לפגוע בצמיחת המגזר העסקי. עלייה של 1% במס החברות שווה לקופת המדינה 0.7 מיליארד שקל בשנה. כמו כן, כפי שמסתמן כעת, לא יוטל מס יסף - מס העשירים על בעלי הכנסות שנתיות גבוהות במיוחד, של יותר ממיליון שקל - בשל התנגדות ראש הממשלה ושר האוצר.

לעומת זאת, המע"מ יועלה ב-1.0%, כנראה כבר ביולי או באוגוסט. ההצעות להעלות את המע"מ ב-2% ירדו מהפרק. העלאת מע"מ ב-1% ממשמעה עוד 4 מיליארד שקל בקופת המדינה. גם מס ההכנסה יעלה כנראה ב-1% בכל מדרגות המס, כלומר, תוספת הכנסות שנתית של 3 מיליארד שקל. מס ההכנסה משלמת רק כמחצית מאוכלוסיית המדינה. לעומת זאת, את העלאת המע"מ יחושו כל משקי הבית.

הדיון הראשון בממשלה מתוך ארבעה על תקציב המדינה יתקיים לכל המוקדם בתחילת יולי. הדיון האחרון והמכריע על התקציב ועל חוק ההסדרים יתקיים באמצע אוגוסט או בסופו. בשבועות הקרובים יקבעו באוצר את יעד הכנסות המדינה ממסים ב-2013, והנטייה כרגע היא לקבוע יעד של 221 מיליארד שקל, בדומה ליעד המעודכן ל-2012, שנקבע לאחר שהסתמנה מגמה של ירידה בגביית המסים. ההערכה באוצר היא כי גם אם השנה לא תהיה עמידה ביעד, 2013 תהיה שנת מסים טובה יותר בשל הצמיחה הגבוהה יותר הצפויה בשנה בה.

בעקבות ההדלפות הרבות מדיוני התקציב הורה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לאוצר, באופן שאינו משתמע לשתי פנים, להפסיק את כל התדרוכים ושיחות הרקע עם התקשורת בנושא תקציב 2013. עם זאת, ל-TheMarker נודע כי עד כה התקיימו שתי שיחות בין ראש הממשלה נתניהו ומנכ"ל משרדו, הראל לוקר, לבין שר האוצר, יובל שטייניץ, ראש אגף תקציבים באוצר, גל הרשקוביץ ואנשיהם.

השיחה הראשונה התקיימה לפני כשבוע וחצי ופרטיה הגיעו לתקשורת. הפגישה השנייה, שעל פרטיה הוטל איפול, התקיימה ביום רביעי האחרון, והיא מתפרסמת כאן לראשונה. בניגוד לפגישה הראשונה, הפגישה השנייה התקיימה בפורום מצומצם - נתניהו ולוקר, שטייניץ והרשקוביץ - ללא עוזרים. ביום חמישי האחרון התקיימה פגישת עבודה סודית, שגם פרטיה מתפרסמים כאן לראשונה, בין לוקר להרשקוביץ. בשתי הפגישות דנו במתווה תקציב 2013, בצד ההוצאות וההכנסות.

שטייניץ והרשקוביץ קבעו את שלושת הנושאים שיזכו לעדיפות בתקציב המדינה ל-2013: הגברת הצמיחה, צמצום האבטלה והקטנת הפערים בחברה. סדרי העדיפויות האלה מקובלים על נתניהו ועל לוקר. בפועל קיים יעד נוסף בתקציב המדינה לשנה הבאה - המשך הקטנת יחס החוב-תוצר של ישראל, הן באמצעות הגדלת התוצר והן באמצעות הקטנת חובות המדינה.

ממוצע הצמיחה השנתי של ישראל בעשר השנים האחרונות הוא 3.5%. אמנם היו שנים של צמיחה גבוהה יותר, למשל, 4.7% ב-2011, 4.8% ב-2010ף 4.0% ב-2008, אך היו גם שנים כמו 2009 עם צמיחה נמוכה של 0.8%. השנה צפויה, לפי האוצר, צמיחה של 3.2% ובשנה הבאה צמיחה של 3.5% בהתאם לפוטנציאל הצמיחה השנתי ארוך הטווח של המשק.
צילום: מיכל פתאל

בנושא התעסוקה, הממשלה תמשיך לפעול להגדלת מספר המשרות במשק. האוצר ימשיך לפעול להגדלת התעסוקה של שני המגזרים הבעייתיים, גברים חרדים ונשים ערביות, בתקווה לפריצת דרך אמיתית. כל תזוזה משמעותית בתעסוקת החרדים והנשים הערביות משמעותה צמיחה גבוהה יותר.

בתחום צמצום הפערים, הכוונה היא להשקעה גדולה יותר בחינוך, בעיקר בגני הילדים ובתי הספר בכיתות הנמוכות. תהיה גם השקעה גדולה בתשתיות התחבורה כדי לקרב את הפריפריה למרכזי התעסוקה. תהיה השקעה גדולה בתחבורה הציבורית.

היחס בין החוב לתוצר של ישראל פחת בשנים האחרונות באופן משמעותי, הן משום שהמדינה צימצמה את החובות והן משום שהגדילה את התוצר. זאת בשעה שרוב מדינות העולם המפותח הגדילו משמעותית את היחס הזה. יחס החוב-תוצר של ישראל כיום הוא כ-74%. יחס החוב-תוצר שאיפשר בעבר כניסה למדינות האיחוד המוניטרי האירופי, יחס מאסטריכט, הוא 60%. ואולם כיום חלק ניכר ממדינות האיחוד אינן עומדות בו.

עם זאת, באוצר גם כיום 60% נחשב ליעד שצריך לכבוש. לפיכך נושא הצמיחה ונושא הגירעון חשובים כל כך. לפי חישובי האוצר רק עם צמיחה של יותר מ-3.2% ב-2013 תהיה ירידה ביחס החוב-תוצר. .

לפי המתווה היורד שהאוצר קבע, הגירעון בתקציב 2013 היה אמור לרדת מ-2.0% תוצר ב-2012 ל-1.5% תוצר. הירידה הדרסטית בגביית מסים השנה אילצה את האוצר לעשות את מה שאינו אוהב לעשות - לבצע תיקון. כך הופחת יעד גביית המסים ל-2012 ב-11.3 מיליארד שקל, מ-232.3 מיליארד ל-221 מיליארד. כתוצאה מכך, יעד הגירעון בתקציב 2012 גדל מ-2.0% תוצר ל-3.3%, וזה לא הסוף. הגבייה ממשיכה לדשדש. באוצר חוששים כי גם היעד של 2012 אופטימי וכי הגבייה בפועל השנה תסתכם ב-216 מיליארד שקל, אולי פחות. כלומר הגירעון בתקציב 2012 יתקרב ל-4.0% תוצר. גירעון גדול יותר עלול להעלות את יחס החוב-תוצר.

שאלה מרכזית בדיוני תקציב 2013 היא מה יהיה יעד הגירעון בתקציב השנה הבאה. אין ויכוח - לא בתוך האוצר, לא בתוך הצוות הכלכלי של רה"מ וגם לא בבנק ישראל (הנגיד הוא יועץ כלכלי לממשלה) - כי היעד של 1.5% אינו רלוונטי וכי יעד הגירעון בתקציב השנה הבאה יצטרך להיות גבוה יותר. כל העלאה של היעד בחצי אחוז משחררת לממשלה מקורות של עוד כ-5 מיליארד שקל בתקציב 2013, כלומר, מקטינה את הצורך בקיצוצים בתקציב ובהעלאת מסים בסכום זה.

תחילה דובר על העלאת יעד הגירעון בשנה הבאה ל-3.0%, מה שהיה פותר הרבה כאבי ראש לרה"מ ולשר האוצר. אלא שלאחר מחשבה שנייה באגף התקציבים אמרו: לא, זה יקפיץ את יחס החוב-תוצר ב-2013 ולזה אנחנו לא מוכנים, כי לאחר 2013 יש 2014 ו-2015; וכשמתחילים להתפשר בנושא יחס החוב-תוצר עלולים להגיע למקומות שאנחנו לא רוצים להגיע; וכן, גירעון שנתי גבוה ועלייה ביחס החוב-תוצר עלולים לפגוע באמינות הבינלאומית והמקומית של ישראל, ולפגיעה כזו עלולות להיות השלכות כלכליות. הפתרון יהיה כנראה הקפצת יעד הגירעון ל-2.5% או ל-2.75%, תוך קביעת מתווה יורד רב שנתי בגירעון, כדי להראות לעולם ולשווקים המקומיים שהאוצר אינו מתפשר בנושא הגירעון.

הכנת תקציב המדינה ל-2013, כמו תקציב של כל שנה, נעשית באגף התקציבים באוצר, תחת עיניו הפקוחות של הרשקוביץ. האוצר עובד בתיאום עם משרד רה"מ. בסופו של דבר נתניהו הוא שצריך לאשר את התקציב, לפני הגשתו לממשלה, והוא שצריך לפתור את המחלוקות, ובראש ובראשונה בנושא תקציב הביטחון. את עבודת המטה במשרד רה"מ ואת העבודה מול משרד האוצר מרכז מנכ"ל משרד רה"מ. יחסי העבודה בין משרד רה"מ והאוצר טובים, לפי עדות שני הצדדים.

תקציב 2013 בעייתי הן בצד ההוצאות והן בצד ההכנסות. בשני הצדדים חסרים 10-12 מיליארד שקל. כרגע עדיין לא נקבעו יעדים בתקציב, כמו יעד הגירעון, ולכן המספרים אינם סופיים. גם עדיין לא החלו הדיונים על סעיפי קיצוץ ספציפיים בצד ההוצאות.

לאוצר יש בעיה מבנית, שבקרוב יימצא לה כנראה פתרון. צד ההוצאות בתקציב מיוצג נאמנה על ידי אגף התקציבים. צד ההכנסות מיוצג באופן צולע. את צד ההוצאות אמור היה לייצג אגף הכנסות המדינה. בעבר יוצג האגף על ידי אישים כאוריאל לין, יורם גבאי וציפי גל ים שיכלו להתמודד עם אגף התקציבים. כיום עומדת בראש אגף הכנסות המדינה רו"ח פרידה ישראלי, שמתקשה להתמודד עם אגף התקציבים. בפועל, מי שמוביל את נושא המסים בדיוני תקציב 2013 הוא גל הרשקוביץ. בתקציב 2014, עם הקמתו של אגף החדש באוצר, אגף כלכלה והכנסות המדינה, והעמדתו של ד"ר מיכאל שראל בראשו, הבעיה אמורה להיפתר, אף כי שראל אינו איש מסים.

ועוד לא דיברנו על ביטחון, ולא במקרה. כי עד כה לא התחילו הדיונים בין האוצר ומערכת הביטחון על תקציב הזה. מדובר בתפוח אדמה לוהט, שכמו בכל השנים האחרונות יחייב הכרעה של רה"מ. יש כרגע שלוש עמדות. שר האוצר דורש קיצוץ של 2 מיליארד שקל בתקציב הביטחון. בכירי משרדו אומרים כי על סמך הסכמים בעבר, תקציב הביטחון ב-2013 יגדל ב-3 מיליארד שקל. במשרד הביטחון אומרים כי שר הביטחון ידרוש כי התקציב יגדל ב-5-7 מיליארד שקל. הערכה היא כי רה"מ, הפעם, נוטה יותר לעמדות מערכת הביטחון.

איך סוגרים את התקציב? כאמור, הן בצד ההוצאות והן בצד ההכנסות חסרים 10-12 מיליארד שקל, תלוי ביעדים, שעדיין לא נקבעו, ובסך הכל 24 מיליארד שקל. בכל מקרה מדובר במספרים מפחידים. הגדלת יעד הגירעון ל-2.75% מפחיתה משמעותית את הבעיה. גם אחרי ההגדלת יעד הגירעון ועדיין חסרים 10-12 מיליארד שקל לסגירת התקציב.

תקציב ההוצאות ב-2013 אמור לגדול לפי הנוסחה שהאוצר אימץ לפני שלוש שנים ב-2.9%. בפועל הוא יגדל ב-4%. כלומר, בכל מקרה תקציב ההוצאות של הממשלה בשנה הבאה יהיה גבוה מתקציב ההוצאות שלה השנה. ישנו הטייס האוטומטי (גידול בתקציב 2013 ביחס ל-2012 לפי הגידול באוכלוסייה והתחייבויות הממשלה), גידול בתקציב הביטחון ועוד.

עד כה עדיין לא החלו הדיונים באוצר בנושאי המיקרו, כלומר, היכן יבוצעו הקיצוצים בצד ההוצאות. אף שהשנה, בשל הרוב העצום שיש לקואליציה, ניתן לכאורה לבצע את הקיצוצים הנכונים מנקודת ההיבט הכלכלית, הערכה היא כי שוב רוב הקיצוצים ייעשו בשיטת הפלאט, כלומר, קיצוץ רוחבי שווה ברוב משרדי הממשלה.