הממשלה אמורה לאשר היום, בישיבת הגזירות הכלכליות שצפויה להימשך שעות רבות, שורה של החמרות חסרות תקדים בחוקי המס - במטרה לאפשר לרשות המסים להעמיק את גביית המסים ולייעל את המלחמה בהון השחור. באמצעות איתור ההון השחור, מקווה הרשות לגבות מסים של 2 מיליארד שקל ב-2013, וסכום כולל של 5-6 מיליארד שקל בשנה החל ב-2015. בין השאר, כוללת התוכנית למלחמה בהון השחור מתן היתר מיוחד לרשות המסים לעקל כלי רכב של חייבים במקומות ציבוריים.
איש אינו יודע מה היקף ההון השחור בישראל, אך לפי הערכות של אנשי מקצוע מדובר בסכום עצום - בין 86 מיליארד שקל ל-216 מיליארד. שאלה לא פחות חשובה היא כמה הון שחור נוצר במשק מדי שנה. לפי OECD, במדינות מפותחות, ההון השחור שנוצר מדי שנה הוא בהיקף של 2.5% מהתוצר. לפי חישוב זה, בישראל נצבר הון שחור של כ-20 מיליארד שקל בשנה. ואולם הוועדה למלחמה בהון השחור, בהסתמך על מחקרים, קובעת כי היקף ההון השחור בישראל הוא כ-10 מיליארד שקל בשנה. בכיר באוצר אמר אתמול כי "אם בעוד שלוש שנים ואילך נצליח להגיע לגבייה של 6 מיליארד שקל בשנה מכספי ההון השחור - עשינו עבודה חשובה".
שר האוצר יובל שטייניץ מקדיש מאמץ מיוחד למלחמה בהון השחור ובמשפחות הפשע המאורגן. בפברואר השנה מינה שטייניץ את דורון ארבלי, מנהל רשות המסים, לעמוד בראש ועדה בין-משרדית מיוחדת למלחמה בהון השחור, וחלק ממסקנות הוועדה יובאו היום לאישור הממשלה, ובהמשך, גם לאישור הכנסת.
כמה מסעיפי התוכנית החדשה התקבלו רק לאחר מאבק עם משרד המשפטים שהצריך מעורבות אישית של שר האוצר, שנפגש בנושא עם שר המשפטים, יעקב נאמן, ועם היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין. במקביל, התקיימה פגישה בין ארבלי ונאמן.
בין היתר, תתבקש היום הממשלה לאשר החלטה הקובעת כי הרשות לאיסור הלבנת הון תעביר לרשות המסים את כל המידע הרלוונטי המצוי בידיה. ברשות המסים מגדירים את המהלך מהפכני, שכן עד כה, התנגדה הרשות לאיסור הלבנת הון למהלך שכזה. זאת, אף שבארה"ב, הרשות להלבנת הון מעבירה מידע בנושאי מס לשלטונות המס. במדינות אירופה, המצב דומה יותר למתרחש בישראל כיום, כאשר אין העברת מידע בין הרשויות.
הצעה נוספת, שהספיקה גם היא לעורר התנגדויות, קובעת כי רשות המסים תיהנה מסמכויות זהות לאלה של רשות האכיפה במשרד המשפטים בנושא מסים. המהלך הזה, לאחר שיאושר בממשלה ובכנסת, יקנה לרשות המסים יכולת להיכנס לחשבונות הבנק של אזרחים, לעקל כלי רכב של נישומים, למנוע מחייבים לנסוע לחו"ל ועוד.
סעיף אחר, הקרוי "גלגול חברות", קובע כי אם חברה החייבת מס מנסה להתחמק מתשלום באמצעות הקמת חברה אחרת, היא לא תיפטר מחבותה - שתועבר לחברה החדשה. סעיפים אחרים מתייחסים לעבירות מקור - הלבנת הון המגיע ממקורות שאינם לגיטימיים.
סוף לתשלום במזומן
חלק גדול מעסקות ההון השחור בנושא מע"מ נעשות במזומן, כדי להקשות על רשויות המס לאתרן. החקיקה הקיימת מאפשרת תשלום מע"מ במזומן עד לסכום של 20 אלף שקל, וכעת מוצע כי התשלום במזומן יוגבל לסכום של עד 10,000 שקל בלבד - כאשר סנקציות חמורות יוטלו על העוברים על החוק. הממשלה תתבקש גם לאשר תיקונים לחוק שימנעו ניצול לרעה של החוק הקיים לפטור מלא ממע"מ באילת, ביציאה ובכניסה לעיר, בעיקר באמצעות הגברת הענישה.
עוד סעיף שהממשלה תתבקש לאשר נוגע לקיזוז חובות של נישומים. כיום, אם נישום חייב מס למחלקה אחת של רשות המסים, למשל למע"מ, ויש לו זיכוי כספי ברשות אחרות של הרשות, למשל מס הכנסה - לא ניתן לקזז את החוב מתוך הזיכוי. באופן דומה, אם לאדם יש חובות לרשות המסים, והוא זכאי לכספים מביטוח לאומי - שתיהן רשויות של המדינה - לא ניתן לגבות את החובות לרשות המסים מתוך הזיכוי של הביטוח הלאומי. כאשר נישום חייב כספים לרשות המסים וגם לבנק, ויש לו זיכוי מאחת מזרועות רשות המסים, הכספים מועברים קודם כל לכיסוי החוב לבנק. ברשות המסים אמרו אתמול כי "זו פירצה בחוק שחייבת להיפתר. לא ייתכן שלא נוכל לבצע את הקיזוז".
שריג מגן על החלפנים
ברשות המסים מתכוונים להגיש הצעות נוספות, קיצוניות יותר, לאישור הממשלה - אך רק בעוד כמה שבועות, לאחר שיימצא פתרון לסעיפים השנויים במחלוקת.
אחד הסעיפים האלה, שנתון להתנגדות מצד אגף שוק ההון באוצר, הוא בנושא החברות לחלפנות כספים ("צ'יינג'"), הקיימות במקומות רבים בישראל. ברשות המסים טוענים כי חלק מחברות אלה משמשות אמצעי להלבנת כספים וכסות לפעולות בלתי חוקיות אחרות.
ואולם, החלפנים נמצאים תחת הפיקוח של יחידה מיוחדת באגף שוק ההון, הביטוח והחיסכון באוצר. עודד שריג, ראש האגף, הופיע בוועדת ארבלי לנושא המלחמה בהון השחור וטען כי אינו יכול להעביר את המידע לרשות המסים, מכיוון שהאגף שבראשו הוא עומד הוא הרגולטור בתחום - ורגולטור אינו יכול להעביר מידע לרשות המסים. באוצר מנסים לפתור את הבעיה באמצעות משרד המשפטים.
סעיף נוסף שעלה על הפרק אך טרם התקבלה החלטה בעניינו נוגע לעיקול כלי רכב של חייבים במקומות ציבוריים. רשות המסים דורשת לקבל היתר לכך כדי לייעל את עבודתה, וגם כיוון שבמקרים מסוימים, למשל ביישובים ערביים, אנשי הרשות אינם יכולים להגיע לבית הנישום ולהחרים שם את רכבו, או שאין להם אפשרות להיכנס לרחובות הצרים עם רכב גרר.
עד לאחרונה, הצטרפו אנשי רשות המסים למארבים של המשטרה, ובדקו אם בעליהם של כלי הרכב שנעצרו על ידי המשטרה היו חייבים במס - ואז עיקלו אותם. מבחינת הרשות, מדובר היה בהצלחה, אך בעקבות עתירה לבג"צ נקבע כי רשות המסים לא פעלה כחוק. עכשיו מבקשים ברשות לבצע שינוי חקיקה שיאפשר לה להחרים מכוניות במקומות ציבוריים.
בדיונים בנושא, אמר ארבלי לנציגי משרד המשפטים, שהביעו התלבטות, כי אם הבעיה היא מה יעשה מי שרכבו הוחרם - הרשות מוכנה להתחייב כי תסיע אותו לביתו ברכב שלה או במונית.
סעיף חקיקה נוסף שיוגש לאישור הממשלה בקרוב קובע כי בדו"ח השנתי שנישומים מגישים לרשות המסים ייאמר במפורש אם הוא מתבסס על תכנון מס. זאת, לאחר שגורמים מקצועיים מחוץ לרשות התנגדו לצירוף פרטי התכנון לדו"ח.
חשש מ"צוואר בקבוק"
ב-2010 הוקמה ברשות המסים יחידת יהלום למלחמה בהון השחור, בקבוצות הפשע הגדולות ובמעלימי המס הגדולים. ביחידה יותר מ-50 עובדים. בסוף 2011 הסכים שר האוצר, יובל שטייניץ, במהלך חריג, להגדיל את מספר העובדים ברשות המסים ב-750 איש - 14.3% מכוח העבודה ברשות - בעיקר כדי להילחם בהון השחור וכדי להגדיל את הכנסות המדינה ממסים. לאחרונה, לאחר שעברו השתלמויות ברשות המסים, הצטרפו חלק מ-750 העובדים החדשים לעבודת הרשות.
מנהל רשות המסים, ארבלי, נפגש באחרונה עם מנהל בתי המשפט, מיכאל שפיצר, כדי לדון בחשש של אנשי הרשות מכך שתיקים ייתקעו בבתי המשפט הכלכליים כאשר הרשות תגביר את פעילותה. לאחר קבלת אור ירוק ממשרד המשפטים, סוכם כי רשות המסים תערוך השתלמויות בנושאי מס לשופטים ולפרקליטים במשרד המשפטים המתמחים בנושאי כלכלה ומס. נושאי מס נידונים בבתי משפט מחוזיים ובעליון.