18 פקולטות יש בטכניון, המכון הטכנולוגי של ישראל, וכמעט רוב הדיקנים של כל אותן פקולטות נמנים על 20 שיאני השכר של הטכניון. זה האחרון הוא למעשה המוסד הראשון להשכלה גבוהה בארץ, והוא המוביל בישראל במחקר טכנולוגי. שורשיו ניטעו כבר בשנת 1901 בגרמניה כשקבוצה של יהודי ברלין רצתה לסייע לתושבי ארץ ישראל של אותה תקופה.
יותר מאוחר נבנה בחיפה ה"טכניקום", אך במלחמת העולם הראשונה השתלטו הבריטים על שטח הטכניקום והקימו בו בית חולים צבאי. לאחר תום המלחמה, גייס ד"ר חיים ויצמן (שעל שמו נקרא מכון ויצמן למדע), תרומות כדי לשפץ את בנייני הטכניקום, ולאחר שמהלך זו בוצע, המשורר, חיים נחמן ביאליק, הציע לקרוא למוסד "תכניון" (טענתו הייתה שהמילה "טכני" הגיעה ליוונית מהמילה העברית "תכן"). רק בשנת 1945, שונה שמו של המוסד ל"טכניון".
מהטכניון יצאו לא מעט פרופסורים שקיבלו הוקרה בינלאומית על הישגיהם. האחרון שבהם הוא פרופסור דן שכטמן, מהפקולטה להנדסת חומרים, שגילה את המבנה קווזי-גביש, וזכה על כך בפרס נובל לכימיה לשנת 2011. שנים קודם לכן, שני פרופסורים אחרים מהטכניון, אברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר, זכו באותו פרס על גילוי המערכת הביולוגית הגורמת לפירוק חלבונים בתא.
עד כה הכשיר הטכניון למעלה מ-80 אלף בוגרים, ומידי שנה לומדים בו יותר מ-13 אלף סטודנטים. חלק לא מבוטל מיזמי ההיי-טק הישראלים הם יוצאי הטכניון. פרופסור פרץ לביא, נשיא הטכניון מזה ארבע שנים, הוא פסיכולוג, חוקר הפיזיולוגיה והפתולוגיה של השינה.