בימים אלו החלו עבודות לשיפוץ בניין בשדרות בן ציון 12, פינת רחוב פרץ חיות בתל אביב. העוברים והשבים יכולים לחשוב כי מדובר בעוד בניין שבעליו מבקשים לשדרג אותו, ודאי כשמדובר באזור המבוקש הסמוך לשדרות רוטשילד ולרחוב שינקין. אלא שלמעשה, שיפוץ הבניין התאפשר לאחר סאגה משפטית סבוכה שהתנהלה בין עיריית תל אביב לבין קרוביה של בעלת הבניין, רבקה אלבר ז"ל, שהורישה את הבניין לעירייה בתנאי שיוסב ל"בית תינוקות".
בעוד כחודשיים תפרסם העירייה מכרז שאליו יוכלו לגשת משפחות צעירות או חד הוריות, ולהתמודד על הזכות לגור בדירה תמורת סכום של 3,000 שקל בלבד, בתנאי שיפעילו בו גם עסק שעשוי להיות רווחי למדי, להפעלת משפחתונים ל-5-8 ילדים, ואגב כך לפתור את מצוקת המשפחתונים בסביבה.
עד לפטירתה בשנת 2009, הייתה אלבר הבעלים הרשום של הבניין. בשנת 1970 היא ערכה צוואה ובה הורישה את הבניין כולו לעיריית תל אביב על מנת שיוקם בו בית תינוקות עירוני שייקרא על שמה ועל שם בעלה המנוח, שלא זכו להביא ילדים לעולם. בית המשפט לענייני משפחה מינה את בצלאל הר-אש למנהל העיזבון של אלבר, וכאשר ביקשו עיריית תל אביב והר-אש לממש את הצוואה, הבינו כי ניצבת בפניהם עוד דרך ארוכה.
להתגורר בלי לשלם
כך למשל, בדירת 2.5 חדרים בקומה הרביעית של הבניין התגורר מאז שנת 1993 דייר בלי ששילם תמורה כלשהי, וסירב להתפנות מהדירה.
מנהל העיזבון הגיש תביעה לסילוקו בנימוק כי הוא מחזיק בה שלא כדין, ללא זכות חוקית וללא תשלום שכר דירה. נוסף על כך הוא נתבע לשלם דמי שכירות לתקופה של שבע שנים שקדמו להגשת התביעה, ובסך הכול 220 אלף שקל. הדייר טען כי הוא רשאי להתגורר בדירה כל ימי חייו, זאת בהסכמת אלבר ש"ראתה בו בן". ביוני 2011 פסק השופט חיים טובי כי הדייר לא הוכיח כי הוא מחזיק בדירה בהרשאתה של אלבר לכל ימי חייו.
"לא נתתי אמון בגרסת הנתבע לפיה המנוחה העניקה לו הרשאה למגורים בדירה ללא תמורה", ציין טובי בפסק הדין, ונימק כי התקשה להאמין לגרסת הדייר לפיה לאחר שבועיים בלבד ממועד כניסתו לדירה הפך לבן משפחה של הזוג אלבר, זאת לאחר ששהה בישראל רק שנה אחת. "גם שאין חולק כי עסקינן בזוג חשוך ילדים, אין זה סביר כי שבועיים בלבד נדרשו להם על מנת לאמץ את הנתבע, אדם זר ומבוגר, ולהעניק לו חינם אין כסף דירה למגוריו".
השופט ציין כי "לו אמת בפי הנתבע כאילו הורשה לגור בדירה למשך כל ימי חייו, נפלא ממני כיצד נעדר שמו מהצוואה?".
טובי הוסיף כי אין מחלוקת על כך שהדייר התגורר בדירה מאז 1993 בידיעת אלבר ובהסכמתה בלי ששילם דמי שכירות או דמי שימוש ראויים. "פועל יוצא מכך כי הנתבע רכש מעמד של 'בר רשות' בדירה ואינו בגדר פולש ומסיג גבול בה", אמר טובי. יחד עם זאת, ציין כי אין במעמד זה כדי להעניק לו זכות להמשיך ולהשתמש בה למגוריו וכי רשות חינם ניתנת לביטול בכל עת והיא באה לקיצה עם גילוי דעתו של בעל המקרקעין כי אין הוא מסכים עוד לישיבתו של בר הרשות.
טובי קבע כי הנתבע יתפנה מהדירה תוך 120 יום ממתן פסק הדין, אך דחה את הדרישה לסעד כספי. עוד ציין כי הדייר יישא בהוצאות משפט בסך 700 שקל.
סבסוד ומשפחתון
עניין זה לא היה המכשול היחיד בפניו ניצבו מנהל העיזבון ועיריית תל אביב. עם קבלת צו הירושה בעירייה הגיעה תביעה גם מאחייניתה של אלבר, המתגוררת בקנדה, שטענה כי הבניין מגיע לה. בתום התדיינות משפטית זכתה העירייה גם בהליך זה, והחלה בפינוי הבניין ובגיבוש תוכנית למימוש הצוואה.
בצוואה הבהירה אלבר כי רצונה שהבית לא יימכר, לא יעבור על שם מישהו אחר ולא ינוצל למטרה כלשהי. ואכן, לאחרונה החלה העירייה לשפץ את הבניין באמצעות החברה העירונית "עזרה ובצרון" בסכום של 2.5 מיליון שקל. מטרת השיפוץ היא להתאימו למגורים, להוסיף לבניין מעלית ולהקים משפחתונים בתוך הדירות.
עלות השכירות בדירות שבמבנה תהיה זהה לזו הנדרשת בדיור בר השגה בעיר, ותעמוד על פי ההערכות על 3,000 שקל לחודש בלבד. השוכרים יתחייבו להפעיל במקום גם משפחתון לילדים עד גיל 3. במכרז שיתפרסם בעוד כחודשיים תינתן העדפה למשפחות צעירות וכן למשפחות חד הוריות שיזכו למגורים תמורת שכר דירה מסובסד והקמת משפחתון. הקמת הפרויקט צפויה להסתיים בעוד שלושה חודשים.
"נלחמנו בבית המשפט מול כל מיני גורמים שניסו לבטל את הצוואה ולהשתלט על הבניין", מספר מנהל אגף הנכסים בעיריית תל אביב, אלי לוי. "אך בית המשפט הבין את הניסיונות ואישר את הצוואה, מה שאפשר לנו להתחיל בביצוע העבודות. עד שהתחילו העבודות זכתה העירייה לתקבולים משכר דירה, ואותם שמנו בצד ויצרנו קרן, עד שנאספו מיליון שקל.
"העירייה לוותה סכום נוסף ובכסף הזה אנחנו משפצים את הבניין. בבנייני מגורים ניתן להקים משפחתונים, שחסרים מאוד בכל העיר, ובמקביל נפרסם מכרז לדיור בר השגה למשפחות צעירות או לנשים חד הוריות שמוכנות לפתוח משפחתון של 5-8 ילדים עד גיל 3. ככה אנחנו פותרים למעשה כמה בעיות, גם מצוקות דיור וגם מצוקות משפחתונים. נכון שזה רק שמונה דירות, אבל זה פתרון נקודתי שמקל מאוד על המצב באזור. בנוסף אנחנו גם מרוויחים קיום צוואה".