מעשה בעורך דין שנשכר כדי להגן על אדם שנעצר בחשד כי היכה את שכנו. בדיון להארכת המעצר נעמד עורך הדין מול שופט המעצרים וטען: "מרשי אמנם חבט בשכן, אך באופן מידתי שאינו חורג ממתחם הסבירות". הביט השופט בסנגור ואמר לו: "את מעצרו של מרשך אני מאריך ב-5 ימים, ולך אני ממליץ לעסוק במשפט מינהלי".
האנקדוטה הזו מדגימה את הצורך של עורכי דין בימינו להתמקצעות ולהתמחות. בעבר יכול היה עורך דין לעסוק בתחומים משפטיים שונים, אך היום דרישות השוק מחייבות את עורכי הדין להתמקצע ולהתמחות בנישות השונות של המשפט. הדבר נובע גם מדרישת הלקוחות, הן הפרטיים והן החברות, כי עורך הדין ששכרו את שירותיו יתמחה בתחום שבו הם זקוקים לסיועו המשפטי.
מקצוע עריכת הדין הוא מגוון מאוד, ועורכי דין העוסק בפלילים זקוק לידע ולהתמקצעות שונים מאלה שנדרש להם עורך דין העוסק במיזוגים ורכישות, למשל.
חברת דן אנד ברדסטריט מדרגת מדי שנה את משרדי עורכי הדין לפי תחומי התמחותם ("נישות"). דירוג הנישות ("דנס 100") שלה לשנת 2013 מתפרסם ב"גלובס" בבלעדיות.
משרדי עורכי הדין דורגו השנה ב-30 תחומי פעילות לעומת 28 תחומים אשתקד. בין התחומים המרכזיים: ליטיגציה מסחרית, נדל"ן, דיני מסים, כינוסים ופירוקים, מימון פרויקטים, אנרגיה ותשתיות, מיזוגים ורכישות, היי-טק, משפט מסחרי-בינלאומי, בנקאות ומימון, שוק ההון-הנפקות, דיני תחרות והגבלים עסקיים, דיני עבודה, צווארון לבן ועוד.
תחום נישה נוסף, שנכלל בדירוג לראשונה (וכולל 3 ענפים), הוא נאמנויות, לקוחות פרטיים וניהול הון משפחתי (Private Clients). זוהי הפעם הראשונה שבה גוף ישראלי מדרג משרדי עורכי דין בתחום "ההון משפחתי" הזה.
3 דרגות האיכות: מוביל, בולט, ידוע
בכל תחום דורגו המשרדים, כמקובל בדירוגים בינלאומיים, ל-3 "דרגות איכות" (TIER): המובילים, הבולטים, והידועים.
הדירוג נקבע על סמך מכלול נתונים, וביניהם: התיקים שבהם טיפל המשרד, לקוחות המשרד, זהות עורכי הדין המועסקים, ותק, שיחות, ראיונות ועוד.
"גלובס" מפרסם את דירוג הנישות של דן אנד ברדסטריט, אך לא נסקור כאן, מטעמים טכניים, את דירוג תחומי ההשכלה גבוהה, איכות הסביבה, רשויות מקומיות, משפט ימי, אגודות שיתופיות, לשון הרע, דיני נזיקין, ביטוח ורשלנות רפואית, דיני אישות ועוד.
דירוג הנישות מתפרסם שבועות ספורים אחרי פרסום דירוג משרדי עריכת הדין לפי גודלם, ומצביע על מתאם חיובי בין גודלו של המשרד לאיכותו.
כך למשל, משרדי גולדפרב-זליגמן הגדול בישראל, המונה 222 עורכי דין, והרצוג-פוקס-נאמן, המונה 213 עורכי דין, הם גם המשרדים הבולטים ביותר בדירוג הנישות.
גולדפרב-זליגמן נמצא בקבוצות האיכות הראשונות בלא פחות מ-21 תחומים משפטיים שונים; וב-13 תחומים הוא דורג בקבוצת האיכות הראשונה של "משרד מוביל", בהם בנקאות ומימון, דיני מסים, היי-טק, ליטיגציה מסחרית, מיזוגים ורכישות, מימון פרויקטים, אנרגיה ותשתיות, צווארון לבן ועוד.
הרצוג-פוקס-נאמן נמצא בקבוצות האיכות הראשונות ב-18 תחומים משפטיים, כאשר ב-16 מהם הוא דורג כ"משרד מוביל".
ככלל, המשרדים שמפארים את "דירוג הנישות" ואשר שמם חוזר פעם אחר פעם הם אלה שהופיעו גם ב"דירוג לפי גודל". נוסף על שני המשרדים שמנינו, בלטו בדירוגם הגבוה הפירמות מיתר-ליקוורניק-גבע-לשם-טל, גרוס-קלינהנדלר-חודק-הלוי-גרינברג, גורניצקי, פישר-בכר-חן-וול-אוריון, ש. הורביץ, מ. פירון, נשיץ-ברנדס ויגאל ארנון.
אם ניתן לחלץ מגמה אחת בולטת בדירוג הנישות לשנת 2013, הרי היא הניסיון (המוצלח למדי) של המשרדים הגדולים בארץ, משרדי ה-One Stop Shop, להיכנס לתחומים משפטיים, שהיו שמורים בעבר למשרדי בוטיק. כך, ניתן למצוא השנה משרדים גדולים בצמרת הדירוג בתחומים כגון דיני מסים, צווארון לבן, ודיני עבודה, שהובלו בעבר על-ידי משרדי בוטיק בלבד.
כך למשל, בקבוצת האיכות הראשונה בתחום דיני המסים, נמצאים המשרדים של אודי ברזילי, פרופ' דן ביין, משה שקל, אלתר-מאיר-מזרחי, וזיו-שרון, לצד משרדי הענק גולדפרב-זליגמן, הרצוג- פוקס-נאמן, וגורניצקי.
עו"ד פנחס (פיני) רובין ראש משרד גורניצקי ושות', המונה יותר מ-100 עורכי דין, אינו מופתע ממגמה זו. לדברי רובין, זה זמן הולכים המשרדים הגדולים וכובשים להם מקום של כבוד גם בתחומים שהיו בעבר ייחודיים למשרדי בוטיק.
רובין מציין כי המשרדים הגדולים הם עתירי ניסיון ובעלי כוח עבודה מיומן וזמין, שניתן לנתב אותו למספר פרויקטים גדולים בו-זמנית. "'כוח האש' הזה של המשרדים הגדולים הוא מעלה בפני עצמה. בצד 'כוח האש' יש למשרדים הגדולים גם 'יחידות קומנדו' בוטיקיות. היום כשעולם המשפט נעשה מורכב ומסורבל כל-כך, אין ללקוחות מנוס מפניה למשרד גדול בעל אוריינטציה משפטית מגוונת".
גם תחום דיני העבודה התאפיין בעבר בשליטתם של משרדי בוטיק, אולם בשנים האחרונות נכנסו אליו יותר ויותר משרדים גדולים, שהקימו מחלקות ייעודיות לדיני עבודה.
אחד השיקולים המרכזיים של המשרדים הגדולים להיכנס לתחום דיני העבודה היה הצורך להרחיב את מעגל השירותים ללקוחות ולהפוך למשרדים של ONE STOP SHOP.
הדרישה להתמחות בדיני עבודה עלתה גם בעקבות כניסתם לתוקף, ביוני 2012, של החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה; ותיקון 20 לחוק החברות, שאושר בדצמבר 2012 בכנסת, שמחייב את כל החברות הציבוריות והפרטיות, שהנפיקו איגרות-חוב, לאשר את שכר הבכירים שלהן בהליך מיוחד, שנועד להבטיח מדיניות תגמול מרוסנת.
השנה עלה מספר המשרדים שדורגו בתחום דיני העבודה ל-33; לעומת 28 שדורגו ב-2012. כמו כן, השנה נכנסו לראשונה לדירוג משרדים גדולים דוגמת יגאל ארנון, גורניצקי, מ. פירון, ומיתר-ליקוורניק. משרד הרצוג-פוקס-נאמן, השני בגודלו בארץ אף דורג בקבוצת הדירוג הראשונה ("מוביל") בדיני העבודה.
עו"ד אורלי ג'רבי, ראש תחום דיני עבודה בפירמה, מסבירה כי המשרדים הגדולים זיהו בשנים האחרונות הזדמנות עסקית גדולה בעיסוק בדיני העבודה. "ההון האנושי הפך לדבר הכי חשוב בכל חברה. אין היום עסקה במשק בלי טיפול בהיבטי תחום דיני עבודה", היא אומרת. "הטיפול בדיני עבודה בתוך משרד מסחרי מאפשר לתת שירות מקסימלי ללקוח. מצד אחד, הלקוח מקבל רמת מקצועיות השווה, אם לא עולה, על משרדי הבוטיק. לצד המקצועיות, הלקוח מקבל יתרונות בולטים נוספים כגון מוצר מושלם ואינטר-דיסיפלינרי. אנחנו המשרד הגדול היחידי שמייצג לקוחות גם במישור יחסי העבודה הקיבוציים. יש לנו מחלקת דיני עבודה שכוללת 22 עורכי דין ומתמחים".
6 המשרדים הנוספים "המובילים" בדיני עבודה, לפי דן אנד ברדסטריט, הם משרדי הבוטיק ארנה לין, אריאל שמר, אשר חלד, נ.פינברג, רובין-שמואלביץ, ותמר גולן.
לדברי עו"ד דפנה שמואלביץ, ממשרד רובין-שמואלביץ, חדירת המשרדים הגדולים לתחום אינה מאיימת על משרדי הבוטיק, לפחות ככל שמדובר בעיסוק במשפט העבודה הקיבוצי. "מחלקה במשרד גדול יכולה לתת מענה בתחום דיני הפרט, אבל במשפט העבודה הקיבוצי הדורש התמחות מיוחדת, תמיד תישאר עבודה מיוחדת למשרדי הבוטיק". שמואלביץ ציינה עוד כי כמו בעבר, רבים מעורכי הדין המובילים בדיני העבודה הם נשים.
למרות המגמה של חדירת המשרדים הגדולים לתחומים משפטיים נוספים, ישנם תחומים שבהם עדיין נשמרת השליטה הבלעדית והמסורתית של משרדי הבוטיק. כך למשל, את דיני המשפחה מובילים משרדים קטנים כמו אבנר זינגר, אפי פרי, רות דיין, שמואל מורן, יוסף מנדלסון וסידי. את התחום הפלילי (שאינו צווארון לבן) מובילים משרדי הבוטיק של אבי חימי, אביגדור פלדמן, ציון אמיר, ירום הלוי, ששי גז ונוספים.
"הנישות החמות" - אנרגיה, נאמנויות ולקוחות פרטיים ודיני עבודה
לדברי עורכי הסקר בדן אנד ברדסטריט, ההאטה במשק בשנת 2012 לא הביאה להאטה בפעילות משרדי עריכת הדין, אלא להגברת פעילותם בתחומים שהם רלבנטיים לתקופות האטה. כך לדוגמה, בשנת 2012 בלט, מצד אחד, הקיפאון בפעילות בשוק ההון הישראלי, ומצד שני בלטה הפעילות הרבה בתחום הסדרי החוב.
מהנתונים עולה כי ב-3 תחומי עיסוק משפטיים - אנרגיה, דיני עבודה, נאמנויות ולקוחות פרטיים, גדלה משמעותית פעילות משרדי עורכי הדין.
אחד התחומים שבהם גדלה מאוד פעילות משרדי עורכי הדין הוא תחום האנרגיה. זאת, בעקבות גילוים של מספר מאגרי גז מרשימים מול חופי ישראל. השבוע החל מאגר "תמר" להזרים גז למשק, בשורה שאמורה לסייע לסיים את "משבר הגז המצרי" ואת המחסור החריף בגז טבעי שהחל בינואר 2011 עם הפיצוצים הראשונים בצנרת הולכת הגז המצרי בסיני לישראל.
נוסף להתפתחויות אלה, גם מבחינה משפטית נמצא תחום האנרגיה בפעילות מתמדת. לאור הפוטנציאל הכלכלי הטמון בתחום זה, יותר ויותר משרדים פונים לעסוק בו. הטיפול המשפטי כולל ליווי שוטף של חברות האנרגיה, עריכת מו"מים והסכמים לרכישת גז טבעי, היכרות מעמיקה עם הרגולציה ועוד.
משרדי עריכת הדין בישראל העוסקים בתחום האנרגיה מלווים ומייעצים למגוון רחב של פרויקטים במשק האנרגיה, לרבות הקמת תחנות-כוח לייצור חשמל, הקמת תשתיות חלוקה של גז טבעי, ליווי עסקאות לרכישה ולהולכה של גז, הקמת מתקנים לאנרגיה סולארית ועוד.
עו"ד רנל יופה ממשרד מיתר-ליקוורניק, למשל, מתמחה במדיניות הרגולטורית של מגזר האנרגיה ובמיוחד ברגולציה על לקוחות פרטיים. מחלקת האנרגיה של משרד אגמון-רוזנברג-הכהן, בראשות דן הכהן, הייתה מעורבת בפרויקטים הגדולים בתחום האנרגיה והגז בישראל בשנים האחרונות, לרבות פרויקט 'ים תטיס' (תגלית הגז המשמעותית הראשונה בארץ), והפרויקטים של מאגרי 'תמר' ו'לוויתן'.
גם משרדים כגון גולדפרב-זליגמן וגורניצקי מלווים ומייעצים מגוון של פרויקטים במשק האנרגיה.
מעבירים את ההון לדור הבא
הנושא של העברת ההון המשפחתי בקרב משפחות בעלי ההון הפך בשנים אחרונות לרלבנטי ולאקטואלי, גם לאור העובדה שישראל היא מדינה צעירה יחסית, וחברות רבות בארץ נמצאות כיום בסוף הדור הראשון לבעלות ולניהול שלהן.
לאור זאת, החליטה דן אנד ברדסטריט להכניס השנה לדירוג הנישות, בפעם הראשונה, את התחום של נאמנויות, לקוחות פרטיים וניהול הון משפחתי (Private Clients).
יצוין כי זו הפעם הראשונה בכלל שבה גוף ישראלי מדרג משרדי עורכי דין בתחום זה.
בתחום פעילות זה דורגו משרדים העוסקים בייצוג משפחות ויחידים בעלי הון בנושאים כגון תכנון, שימור, הגנה והעברה בין-דורית של נכסים ועסקים, הקמה, ניהול וייעוץ לנאמנויות בישראל ובמדינות אחרות, ניסוח ומיסוד הסכמים בין בני המשפחה ועוד.
עורכי הדין העוסקים בתחום זה "תופרים" חליפה משפטית מתאימה לכל אחת ממשפחות בעלי ההון, כדי לנסות לפזר את הסיכונים - ואולי גם מריבות עתידיות - בתחומי הירושה והעיזבון. חלק מעורכי הדין בנישה זו הם חברים, ואף בעלי תפקידים, בארגון הבינלאומי של העוסקים בנאמנויות ובעיזבונות (Step). למשל, עו"ד מאיר לינזן מהרצוג-פוקס-נאמן מכהן כיו"ר הארגון בארץ; עו"ד דניאל פסרמן מגורניצקי הוא מזכיר הארגון בישראל; עו"ד אלון קפלן מכהן כנשיא הארגון בישראל.
משרדי עורכי הדין המובילים בתחום "ההון המשפחתי" הם אריה ליבוביץ, גורניצקי ושות', גינסבורג, והרצוג-פוקס-נאמן.
עו"ד פנחס (פיני) רובין, ראש משרד גורניצקי ושות', אומר כי משרד גורניצקי מייצג באופן מסורתי מזה עשרות בשנים לקוחות פרטיים עשירים במיוחד, משמנה וסלתה של קהילת העסקים בישראל וביהדות העולם.
לדברי עו"ד אריה ליבוביץ, רק באחרונה התחילו המשפחות העשירות בארץ להבין שתחום ה-Private Client דורש התמחות משפטית נפרדת. "בחו"ל יש לתחום הזה מסורת של שנים, כי יש שם 'כסף ישן', וחלק מהמריבות של בני הדור השני והשלישי על ההון התרחשו כבר לפני 100 ו-200 שנה. לכן, למשפחות העשירות בחו"ל יש מסורת והבנה שהן צריכות ללכת לעורך דין שבקי בתחום של העברת הון לדור הבא, ולא לעורך דין מסחרי או לעורך דין לדיני משפחה.
"בישראל עד לפני שנים מספר, משפחות העשירים נהגו ללכת לעורכי הדין שליוו אותן כל השנים או לעורכי דין לניסוח צוואות. בשנים האחרונות הנושא הזה 'עשה עלייה'".
לדברי ליבוביץ, שמתמחה בהקמת נאמנויות, ומקפיד לא לחשוף את שמות לקוחותיו עתירי ההון, "מה שעוד 'עלה לישראל' באחרונה מאירופה ומארה"ב, הם כלים מיוחדים ופחות קשים להגנה על ההון, דוגמת נאמנויות. השימוש בהם חייב התמחות, כי נאמנות בישראל אינה דומה לנאמנות באנגליה או בפנמה".
- מה היתרון שלך על משרדי הענק העוסקים בתחום "המשפחתי"?
"היתרון שלי הוא ביכולת לסנכרן בין כל תחומי הידע הנדרשים בתחום זה. משרד גדול שמטפל בהעברת הון בין-דורית 'מושיב' על תיק כזה 8 עורכי דין, שכל אחד מהם מבין בתת-תחום בתוך התחום הרחב. בעיניי, זה חיסרון מאוד משמעותי ביכולת לסנכרן את כל הידע הזה. עם זאת, היות שזה תחום דינמי, אני נדרש ללמוד כל הזמן. אני מקדיש כל יום לפחות 3 שעות ללימוד של המאטריה שמתפתחת".
- בישראל בלטו כמה משפחות שבהן בני הדור השני התקוטטו קשות על ירושות הוריהם. איך מונעים מצבים כאלה?
ליבוביץ: "אפשר למנוע מריבות. אתן דוגמה: יש לי לקוח, איש עסקים בן 57 שחי באירופה, ויש לו בת ובן צעירים שחיים בישראל. כדי למנוע מראש מצב של מריבה עתידית ביניהם, אנחנו מבצעים כבר היום חלוקה של הנכסים. נקבע כי הבן יקבל את נכסי הנדל"ן, כי הוא אוהב את התחום; ולבת בונים עסק שיכלול את התחומים שהיא מתעניינת בהם, שיהיה שווה כלכלית לעסק של אחיה. כך שניהם ינהלו את העסקים שלהם, ויימנע מצב כמו שקרה למשל, במשפחת יולי עופר ז"ל, שחלוקת הירושה בוצעה בצוואה, והילדים ליאורה ודורון עופר מסוכסכים ביניהם על פרשנותה ומשמעותה".
תחום נוסף שהתפתח מאוד הוא דיני העבודה, שכולל היום מגוון נושאים רחב נוסף להיבטים של דיני העבודה הקלאסיים. בין הענפים הנוספים שבלטו בתחום העבודה בשנים האחרונות: תוכניות תגמול לבכירים, פנסיה וביטחון סוציאלי, הסכמים קיבוציים, ניידות עובדים לחו"ל ולישראל ("רילוקיישן") ועוד.