עיריית תל אביב ערכה היום (ב') תדרוך עיתונאים בנושא פרויקטים בדיור בר השגה אותם מקדמת העירייה. נכון להיום מדובר בעיקר בתוכניות כאשר מתוך אלפי דירות אותן העירייה מתכננת ליעד בצורות שונות לדיור בר השגה, רק שני פרויקטים אכן הבשילו לידי ביצוע.
מדובר בפרויקט אחד בשכונת שפירא שנבנה במימון העירייה ויכלול 69 דירות סך הכל מתוכן 45 ייועדו לשכירות ארוכת טווח לזכאים והשאר יימכרו בשוק החופשי. הפרויקט נמצא היום בשלבי בנייה מתקדמים והקבלן המבצע היא חברת שלום את נתן. פרויקט שני כולל 32 דירות קיימות בשכונת יד אליהו שחברת עזרא וביצרון משפצת לקראת הכשרתן לשכירות ארוכת טווח לזכאים.
שני הפרויקטים הללו הם המתקדמים ביותר, בכל תוכנית הדיור בר השגה של העירייה ובתחילת החודש אף נפתח הרישום לציבור הרחב. על פי נתוני העירייה, שבועיים לאחר פתיחת ההרשמה לשני פרויקטים של דיור בר השגה בעיר כבר הוגשו למשרדי עזרה וביצרון למעלה מ-200 טפסי הרשמה ועל פי הצפי עד סיום מועד ההרשמה באוקטובר צפויות אלפי בקשות. בחמישי לנובמבר עתידה העירייה לערוך הגרלה בין כל הזכאים והאיכלוס צפוי לינואר 2014.
"המדינה לא מקדמת דיור בר השגה, אין סעיף כזה בחוק התכנון והבנייה, לכן אנחנו עושים זאת בעצמנו. נכון להיום אנחנו יכולים לעשותזאת רק על קרקעות העירייה או בהסכמות מול יזמים". כך אמר מנכ"ל עיריית תל אביב, מנחם לייבה, שהציג את הפרויקטים והקריטריונים. "בעוד למדינה יש כיוונים שונים ומשונים. אנחנו אומרים שאפשר לעשות דיור בר השגה ואנחנו בעצם מראים לה את הדרך. הדבר נכון גם בהתמודדות מול הקריטריונים, יש לנו קריטריונים משלנו עם עדיפות לאדם העובד. מיצוי כושר ההשתכרות הוא אחד מאבני היסוד של של דיור בר השגה. מספר המשכורות שנדרש היום לרכישת דירה בישראל הוא מטורף, סכום לא קביל לחלוטין. חייבים לשנות את זה ואנחנו מתחילים לעשות מה שאנחנו יכולים. במקביל אני מדגיש שעל הממשלה לפעול גם במישור הלאומי - אנחנו דורשים יותר היצע, יותר פרויקטים של מחיר למשתכן. אנחנו דורשים שבמסגרת חוק התכנון והבנייה יהיה סעיף ברור שיתייחס לדיור בר השגה, סעיף שהיום לא קיים".
עוד הדגיש לייבה כי פיתרון דיור בר השגה דורש הקצאת משאבים וכסף מהעירייה שרואה בפרויקטים גם מנוף להתחדשות עירונית מעבר לפיתרון הנקודתי לזכאים: " מפסידים כסף, זה נכון. אין ארוחות חינם. העירייה צריכה להוציא עשרות מליוני שקלים על פרויקט או שהיא סופגת אובדן הכנסה במקומות אחרים. בגלל זה גם המיקומים לא נבחרו סתם, התועלת של ההתחדשות העירונית כאן חשובה. זו החלטה מפוקחת של העירייה לקידום יעד חברתי ולאומי חשוב".
לגבי הפיקוח על הדירות לאחר שתושלם ההגרלה וייבחרו נזכאים מסביר לייבה כי תוקם מערכת נפרדת שתהיה אחראית על הנושא: "נפקח על הדירות ונקים מערכת בתוך עזרה וביצרון שזה יהיה תפקידה, פיקוח אקטיבי. יש לזה גם ביטוי בחוזה. המטרה היא לייצר שוק בלי ישראלבלוף שלא יגלגלו את הדירות אחר כך למחירי שוק. אם זה יקרה כל הפיתרון איננו ישים".
כמובן שאי אפשר להתעלם מעיתוי תדרוך העיתונאים שהתקיים בסמוך מאוד למועד הבחירות המוניציפאליות. על כך אמר לייבה: "אין שום קשר לבחירות. מדובר בתוכניות שעובדים עלייהן כבר שנים. חלק מהפרויקטים הבשילו כעת ולכן החלטנו להעביר עכשיו את כל המידע. אנחנו מתחילים עם עשרות דירות אבל זה יילך ויגדל לאלפים".
כאמור, מלבד 77 הדירות שמבשילות כעת ויוכלו לאכלס את הזכאים בתחילת השנה הבאה, לעירייה עוד שורה ארוכה של תוכניות המתייחסות לדיור בר השגה. בין השאר מדובר בפיתרון דיור בר השגה לאוכלוסיה הערבית ביפו, ברחוב מיכאלאנגלו, פרויקט לדיור בר השגה בשוק העלייה שהמכרז לגביו נמצא בשלבים סופיים, שילוב דיור בר השגה בתוכניות עתידיות וגם שיתוף פעולה עם יזמים בפרויקטים קיימים כמו מגדלי הצעירים (כ-50 יחידות דיור שייועדו לדיור בר השגה) ופרויקט השוק הסיטונאי (כ-50 דירות שייועדו לדיור בר השגה). לדברי לייבה, העירייה מנסה לחתור לעוד שיתופי פעולה עם יזמים בתחום: "מכיוון שאנחנו יכולים לפעול רק על קרקע שנמצאת בבעלותנו, אנחנו פונים ליזמים ומנסים לשתף פעולה בצורה חוזית. היזמים כבר יודעים שמי שרוצה להגדיל את אחוזי הבנייה ולקבל עוד דירות יהיה חייב לשלב דיור בר השגה. זה המתווה על פיו אנחנו פועלים, וככה זה צריך לפעול בכל המדינה".
בתדרוך העיתונאים השתתף גם מיכאל וולה, מנהל יחידת הצעירים בעירייה שהתייחס לנושא שוק השכירות: "נכון להיום 26% מהאוכלוסייה בישראל גרים בשכירות. זה הרבה. במקרה של תל אביב-יפו, מדובר ב-48% שגרים בשכירות ואם מסתכלים רק על הצעירים - 82% מהם מתגוררים בשכירות. אחת הבעיות היא שאין רגולציה ביחסי שוכר משכיר ואנחנו עובדים על פתרונות. מצד אחד מקדמים חקיקה בכנסת שתחייב שכירות ארוכת טווח, תקבע סטנדרטים בסיסיים לדירה והגבלת אפשרות העלאת שכר הדירה. חשוב לאפשר לאנשים לגור במקומות ראויים בתנאים סבירים. מהצד השני מדובר גם על מתן שירותי ייעוץ לשוכרים. לכן הקמנו לאחרונה מרכז דיור במז"א 9, זו אמירה של הרשות המקומית, אנחנו לא מחכים לממשלה. במרכז הזה ניתן ייעוץ משפטי מסובסד במחיר של כ-70 שקל במקרים בהם השוכר צריך 'עזרה ראשונה' משפטית לפני חתימה על חוזה למשל או כשיש בעיה עם בעל הדירה.
דיור בר השגה בתל אביב: 200 פניות בשבועיים
אורי חודי
15.7.2013 / 14:02